מישל קוואן

מישל קוואן
Michelle Kwan

דיוקנה הרשמי של קוואן כשגרירה, 2022
דיוקנה הרשמי של קוואן כשגרירה, 2022
לידה	7 ביולי 1980 (בת 43) טורנס, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא	מישל ווינגשאן קוואן
מדינה
השכלה	אוניברסיטת דנוור
עיסוק	דיפלומטית, מחליקה אומנותית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	Clay Pell (19 בינואר 2013–2017)
שגרירת ארצות הברית בבליז 5 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנה ו־18 שבועות) תחת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן נשיא ממנה ג'ו ביידן → קרלוס מורנו
מידע כללי משקל 49 ק"ג גובה 1.58 מטרים בן או בת זוג Clay Pell (19 בינואר 2013–2017) ספורט ענף ספורט החלקה אמנותית תקופת הפעילות עד ל-2006 מועדון FSC לוס אנג'לס מאזן מדליות החלקה אמנותית מתחרה עבור המשחקים האולימפיים כסף נאגנו 1998 נשים ארד סולט לייק סיטי 2002 נשים אליפות העולם בהחלקה אמנותית על הקרח זהב אדמונטון 1996 נשים זהב מינאפוליס 1998 נשים זהב ניס 2000 נשים זהב ונקובר 2001 נשים זהב וושינגטון 2003 נשים כסף לוזאן 1997 נשים כסף הלסינקי 1999 נשים כסף נאגנו 2002 נשים ארד דורטמונד 2006 נשים

מישל ווינגשאן קוואן (באנגלית: Michelle Wingshan Kwan1; נולדה ב-7 ביולי 1980) היא מחליקה אמנותית לשעבר ודיפלומטית אמריקאית, המכהנת כשגרירת ארצות הברית בבליז. היא סגנית אלופה אולימפית (נאגנו 1998), בעלת מדליית ארד אולימפית (סולט לייק סיטי 2002), חמש פעמים אלופת העולם (1996, 1998, 2000, 2001, 2003) ותשע פעמים אלופת ארצות הברית (1996, 2005-1998) שיא של כל הזמנים.

קוואן היא המחליקה המעוטרת ביותר בתולדות ארצות הברית. היא ידועה בעקביות ובהבעה אמנותית על הקרח, ונחשבת על ידי רבים לאחת המחליקות הגדולות של כל הזמנים.

נעוריה וראשית דרכה

מישל היא בתם השלישית של דני ואסטלה קוואן, מהגרים מהונג קונג, שנולדה בטורנס שבקליפורניה. כילדה, מישל דיברה בבית שתי שפות- אנגלית וקנטונזית. התעניינותה בהחלקה אמנותית החלה בגיל 5, כשעלתה על הקרח בעקבות שני אחיה הגדולים (רון, שחקן הוקי קרח וקארן, מחליקה אמנותית). קארן ומישל החלו להתאמן באופן מקצועי כשמישל הייתה בערך בת שמונה. הן התאמנו שלוש או ארבע שעות ביום, קמות לפנות בוקר כדי להתאמן לפני בית הספר וחוזרות לאימון נוסף מיד לאחריו.

מימון האימונים האינטנסיביים היה קושי כלכלי למשפחה, וכשקוואן הייתה בת עשר הם לא יכלו לממן יותר את המאמן הפרטי. הם זכו לסיוע כלכלי מחבר במועדון ההחלקה האמנותית של לוס אנג'לס, שאפשר להם להתאמן במרכז ההחלקה "ארמון הקרח" שבלייק ארוהד, קליפורניה.

השכלה

קוואן למדה בבית הספר היסודי סולדו שבפאלוס ורדס, קליפורניה, אבל עזבה אותו לחינוך ביתי ב-1994, במהלך כיתה ח'. קוואן סיימה את בית הספר התיכון ב-1998, ולמדה למשך שנה אחת באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. בקיץ 2006 עברה לאוניברסיטת דנוור, וב-2009 סיימה שם תואר ראשון בלימודים בין לאומיים. באותה שנה התחילה בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת טאפטס, וסיימה אותו בשנת 2011. בשנת 2010 זכתה קוואן לתואר ד"ר של כבוד מטעם הקולג' של דרום ורמונט.

תחילת דרכה התחרותית

ב-1991, קוואן ואחותה החלו להתאמן אצל המאמן פרנק קארול. לאחר שנה אחת ביחד עם קארול, קוואן בת האחת עשרה דורגה במקום התשיעי לנערות בארצות הברית. שנה לאחר מכן, בגיל 12, עברה קוואן את מבחן הזהב, המאפשר לה להתחרות ברמת הבוגרות, ללא הסכמת מאמנה. בשנת 1993, הגיעה קוואן בת השלוש עשרה למקום השישי באליפות ארצות הברית הראשונה שלה לבוגרות, ובעונה שאחריה, 1994, זכתה באליפות העולם לנערות.

באותה שנה זכתה קוואן במקום השני באליפות ארצות הברית, מה שאמור היה להבטיח לה מקום באולימפיאדת החורף של אותה שנה, שהתקיימה בלילהאמר שבנורווגיה. במקום זאת נשלחה לייצג את ארצות הברית אלופת ארצות הברית 1993, ננסי קריגן, וקוואן בת השלוש עשרה נסעה לנורווגיה כמחליפה, אך לא התחרתה.

בשנת 1995 זכתה קוואן פעם נוספת במדליית כסף באליפות ארצות הברית והגיעה למקום הרביעי באליפות העולם.

בגיל 16 החלה קוואן לפתח סגנון החלקה בוגר ואמנותי יותר, ובמקביל שיפרה את הגמישות וטכניקת הקפיצות שלה והופיעה עם כוריאוגרפיה מסובכת יותר. השינוי הוכח כמוצלח, כשקוואן זכתה באותה שנה באליפות ארצות הברית ובאליפות העולם לבוגרות.

קריירה אולימפית

קוואן השתתפה פעמיים במשחקי החורף האולימפיים, ובשתיהן זכתה במדליות. בשנת 1998 יצאה קוואן לייצג את ארצות הברית במשחקי החורף האולימפיים בנאגנו, יפן, בהם הפסידה את המקום הראשון לבת ארצה טרה ליפינסקי והתנחמה במדליית הכסף.

בשנים הבאות קוואן המשיכה להתחרות ולצבור תארים בארצות הברית ומחוצה לה, במה שהיה נראה כשליטה כמעט בלתי מעורערת בענף.

יומיים לפני תחרות skate america ב-2002 החליטו קוואן ומאמנה קארול להפסיק את הקשר ביניהם. בראיונות אמרה קוואן כי הרגישה צורך "לקחת אחריות" על ההחלקה שלה. ללא מאמן, זכתה קוואן באליפות ארצות הברית באותה שנה והבטיחה את מקומה באולימפיאדת החורף של 2002, אותה סיימה במקום שלישי לאחר נחיתה לא מוצלחת בתרגיל הארוך.

בקיץ 2002 ההחלה קוואן לעבוד עם המאמן סקוט וויליאמס. היא המשיכה להתחרות ברמה האולימפית, אך באופן מצומצם יותר- במהלך עונות 2002–2004 השתתפה קוואן באירוע גראנד פרי אחד בלבד.

מישל קוואן מבצעת את תרגיל הספירלה האופייני לה באליפות ארצות הברית 2002

בסתיו 2003 קוואן החליפה מאמן פעם נוספת, ועברה לרפאל ארוטרויאן, שנודע במומחיותו בטכניקת ההחלקה. מטרתה של קוואן הייתה לשפר את המיומנויות שונות ולהופיע עם תרגילים מסובכים יותר.

בשנת 2005 זכתה קוואן באליפות ארצות הברית בפעם התשיעית, ובכך השתוותה לשיא של כל הזמנים, שנקבע על ידי מריבל וינסון. באותה שנה החמיצה קוואן את המקום השלישי באליפות עולם ב-0.37 נקודות, ולראשונה זה עשר שנים לא זכתה במדליה בתחרות בינלאומית שבה השתתפה. זה היה האירוע התחרותי האחרון שלה.

בשנת 2006, מעט לפני אולימפיאדת החורף בטורינו, ביטלה קוואן את השתתפותה באליפות ארצות הברית בעקבות פציעה, אך ביקשה מהאיגוד האמריקאי להחלקה אמנותית לאפשר לה להתחרות באולימפיאדה. קוואן עברה ועדה רפואית, שהשתכנעה בכשירותה להתחרות, אך למרות זאת נאלצה לפרוש בגלל פציעה חדשה לאחר הנסיעה לטורינו. קוואן סרבה להצעת רשת NBC להישאר ולפרשן את המשחקים, והודיעה שהיא עדיין לא מתכוונת לפרוש. באותו הקיץ עברה ניתוח באגן כדי לטפל בפציעה ישנה, ולא התחרתה בעונת 7–2006. קוואן חשבה להתחרות באולימפיאדת ונקובר 2010, אך בסופו של דבר החליטה להתרכז בלימודי התואר הראשון ולמעשה פרשה סופית.

קריירה דיפלומטית

קוואן לא פרשה באופן רשמי, אך לאחר שנת 2006 האפשרות שתחזור להתחרות בהחלקה אמנותית ירדה מהפרק. מאז פרישתה הופיעה קוואן במספר אירועי החלקת ראווה, ביניהם "Ice All Stars" ו-"All That Skate".

בנובמבר 2009, מזכירת המדינה דאז קונדוליזה רייס הכריזה על קוואן כנציגת דיפלומטיה ציבורית של ארצות הברית. בעבודה שלא בשכר, קוואן יצגה את ארצות הברית במספר אירועים מסביב לעולם. קוואן המשיכה בתפקיד זה גם תחת ממשל אובמה, ועבדה תחת סגן הנשיא ג'ו ביידן ומזכירת המדינה הילרי קלינטון. במהלך נשיאותו של אובמה קוואן הועסקה במחלקת המדינה של ארצות הברית כיועצת בכירה לענייני חינוך ותרבות. במהלך בחירות 2016 הייתה קוואן שותפה למטה הבחירות של נציגת הדמוקרטים הילרי קלינטון.

ב-15 בדצמבר 2021 הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי בכוונתו למנות את קוואן לשגרירת ארצות הברית בבליז. ב-7 בינואר 2022 הועמדה באורח רשמי לתפקיד, ודיונים על מינויה נערכו בוועדת החוץ של הסנאט ב-18 במאי אותה שנה. ב-9 ביוני אישרה הוועדה את המינוי, וב-29 בספטמבר 2022 אישר הסנאט של ארצות הברית את מינויה. ב-10 באוקטובר קוואן הושבעה לתפקידה כשגרירה, וב-5 בדצמבר 2022 הגישה את כתב האמנתה למושלת הכללית של בליז פרוילה צאלאם.

קולנוע וטלוויזיה

ב-1998 חתמה קוואן על חוזה עם חברת דיסני, לפיו כיכבה בשלושה ספיישלים של הערוץ להחלקה על הקרח, במסגרתם הופיעה על הקרח לצלילי להיטים שונים של דיסני. קוואן התארחה במשך השנים במספר סדרות טלוויזיה, בהן משפחת סימפסון, איש משפחה, ארתור וסברינה המכשפה הצעירה. בשנת 2004 הופיעה קוואן בקולה בסרט מולאן 2 של דיסני, ובסרט ההחלקה נסיכת הקרח שיצא ב-2005, היא מופיעה כמכריזה. קוואן פרשנה את אולימפיאדת החורף בוונקובר עבור "בוקר טוב אמריקה" ואת אולימפיאדת סוצ'י 2014 עבור רשת פוקס ניוז.

פעילויות אחרות

ב-1998 פרסמה קוואן בהוצאת הספרים "Scholastic" אוטוביוגרפיה תחת הכותרת "לב של אלופה". נכון ל-2017, הספר נמצא בהדפסתו השישית.

בשנת 1999 חתמה קוואן על חוזה לשמונה ספרים עם דיסני, הכולל ספר השראתי לילדים שכתבה בעצמה וסדרת ספרי ילדים בדיוניים על החלקה בהשראתה.

ב-2005 פתחה משפחתה של קוואן זירת החלקה בארטסיה, קליפורניה, ובה מוצגות רבות מהמדליות של קוואן.

במשך שנים תמכה קוואן באירוע הספורט המשולב ספיישל אולימפיקס, המחבר בין ספורטאים בעלי מוגבלויות שכליות וספורטאים רגילים. קוואן השתתפה באירועים אלו פעמים רבות, והחל משנת 2011 היא נמנית באופן רשמי על מארגני האירועים.

חיים אישיים

קוואן נישאה לבן זוגה קליי פל, עורך דין, קצין לשעבר ומומחה לביטחון לאומי בבית הלבן, בינואר 2013. כיום ממשיכה קוואן בעבודתה כיועצת במחלקת המדינה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מישל קוואן בוויקישיתוף

• מישל קוואן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מישל קוואן, ברשת החברתית אינסטגרם
• מישל קוואן, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• מישל קוואן, באתר olympedia.org
• סער הס, ארה"ב בהלם: קוואן פרשה מטורינו, אין מדליה בדאונהיל, באתר ynet, 12 בפברואר 2006
• ביוגרפיה של מישל קוואן (באנגלית)
• מישל קוואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)