מלון פלאזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט על המבנה, מפינת השדרה החמישית ורחוב 59.
מלון פלאזה, מבט מהסנטרל פארק
מלון פלאזה בראשית המאה העשרים

מלון פלאזה הוא מלון ובית דירות מפואר השוכן בפינת השדרה החמישית ורחוב סנטרל פארק דרום, במידטאון מנהטן, שבניו יורק. במשך כמאה שנים שימש כאחד מבתי המלון המפורסמים והנחשבים בעולם. ב-2004 נרכש המלון על ידי קבוצה בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה, ורובו הוסב לבית דירות יוקרתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 נבנה בית מלון בסמיכות ל"כיכר (פלאזה) השדרה החמישית", כיכר המוכרת כיום בשם "כיכר הצבא הגדול" (Grand Army Plaza). המלון אשר זכה לשם "פלאזה" לא האריך ימים. בשנת 1902 הוא נרכש על ידי חברת "נכסי הפלאזה". כוונתה של חברת הנדל"ן הייתה להורסו ולבנות במקומו מלון גדול ומפואר יותר, בכתובת היוקרתית בצמוד לסנטרל פארק. לצורך המיזם נשכר האדריכל הנרי ג'. הארדנברג, שהתפרסם בשל תכנון בית הדירות דקוטה, אחד מבנייני הפאר הראשונים באי מנהטן. המלון החדש זכה לשם זהה. הפלאזה תוכנן בסגנון של טירה צרפתית מימי הרנסאנס. המלון נפתח לציבור ב-1 באוקטובר 1907. בשל היותו אחד מבתי המלון היוקרתיים ביותר באחת הערים החשובות בעולם, זכה הפלאזה לארח מפורסמים מתחומי חיים שונים.

הפלאזה בעולם הבדיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון הפלאזה שימש כתפאורה לסרטים רבים לאורך השנים. המלון אמנם הופיע בקטעים קצרים בסרטי קולנוע קודם ל-1959, אך את הופעת הבכורה שלו עשה בשנה זו, בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות". במהלך השנים הופיע בסרטים רבים, בהם: "סוויטה בפלאזה" (1971) (על פי מחזהו של ניל סיימון אשר הוצג אף בתיאטרון הישראלי בשם "מלון פלזה"), "כך היינו" (1973), "אהבה מהביס הראשון" (1979), "ארתור" (1981), "מלך ניו יורק" (1990). בסרט ההמשך של "שכחו אותי בבית", הופיע לפרק זמן קצר בלובי המלון, הבעלים של המלון באותה עת, יזם הנדל"ן דונלד טראמפ.

המלון שימש אף כתפאורה דמיונית לעלילה, בסדרת הספרים 'אלויזי' של קיי תומפסון, וגם כתפאורה פיזית לסרטים שנעשו בעקבות סדרת ספרים זו.

הפלאזה בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 נרכש המלון על ידי דונלד טראמפ בסכום של 407.5 מיליון דולר. במודעה שפרסם בניו יורק טיימס גרס טראמפ כי רכישת המלון במחיר כה גבוה הייתה ממניעים אמוציונליים יותר מאשר כלכליים, והתייחס למלון כאל יצירת מופת. טראמפ מכר את המלון בשנת 1995 עבור 325 מיליון דולר. הרוכשים היו תאגיד מלונאות והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל. המלון החליף ידיים פעם נוספת ב-2004, כשאז נרכש על ידי קבוצת 'אלעד נכסים' בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה. תשובה רכש את המלון ב-675 מיליון דולר במטרה להסב את רובו לבית דירות יוקרתי.

בשל ההסבה פוטרו עובדי המלון. כתוצאה מכך יצא איגוד עובדי בתי המלון בניו יורק בקמפיין במטרה למנוע את תוכניתו של תשובה להמיר את המלון לבית דירות. האיגוד אף שכר משרד יחסי ציבור ישראלי, כדי שזה יגייס את דעת הקהל בישראל נגד התוכנית, במטרה להפעיל על תשובה לחץ מבית. כתוצאה מהלחץ הציבורי נחתם הסכם פשרה בין תשובה לעובדי המלון, שעל פיו העובדים שיפוטרו יזכו לפיצויים כפולים, והעובדים שבכוונתם לחזור לעבוד במלון עם תום השיפוץ יזכו לפיצויים כמתחייב בחוק. כן הוסכם שהאולמות ההיסטוריים של המלון ישומרו. תשובה אף הסכים להגדיל את מספר חדרי המלון על חשבון מספר הדירות המתוכנן במקור. הפלאזה נסגר לרגל השיפוצים באפריל 2005. על פי לוח הזמנים המקורי, המלון היה אמור להיפתח לפני יום הולדתו ה-100 שחל ב-1 באוקטובר 2007, אך עקב דחייה בלוח הזמנים של השיפוצים, נדחתה הפתיחה ל-1 במרץ 2008. במתכונתו החדשה כולל הפלאזה 282 חדרי מלון, 181 דירות פאר ומרכז קניות יוקרתי. השיפוצים עלו כ-400 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]