מקלט לנשים מוכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד מהמקלטים הראשונים לנשים מוכות, הוקם ב- 1877 ומשמש עד עתה למטרה זו, אוהיו, ארצות ברית

מקלט לנשים מוכות הוא מבנה או יחידת מגורים, שהוקם במטרה לאפשר לנשים מוכות ולילדיהן הגנה מיידית מפני אלימות המופנית כלפיהן, מחסה, טיפול פיזי ונפשי.

המקלטים מופעלים על ידי עמותות חברתיות שונות ללא מטרת רווח. מנהלת המקלט היא לרוב עובדת סוציאלית בהכשרתה, ובמקום מועסקות עובדות סוציאליות, עורכת דין ומדריכות, וכן מתנדבים שונים.

במהלך שהותן במקלט מקבלות הנשים טיפול רגשי, תמיכה, חיזוקים, סיוע ברכישת מיומנויות כגון אסרטיביות ובלחימה על זכויותיהן - הן בהגנה חוקית מפני בן הזוג האלים, הן כלפי הרכוש אותו השאירו בביתן, והן בנוגע לזכויותיהן על הילדים המשותפים. הן נחשפות למידע רב, שחלקו או כולו לא היה ברשותן קודם, בדבר זכויותיהן כאזרחיות במדינת ישראל. הן מופנות לסעד משפטי, ולטיפול רפואי מתמשך, לעתים לאחר שנים של הזנחה במצבן הגופני והתעללות פיזית קשה שעברו במהלך השנים. במקלטים מוענקים סיוע וטיפול מקיף גם לילדיהן של הנשים, אם ברחו עימן.

למרות שרק כ-18 אלף נשים מתלוננות במשטרה על אלימות במשפחה, מצביעים אומדני המשטרה על כך שכעשרה אחוזים מהנשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני זוגן.‏[1] חלק מהנשים הסובלות מאלימות במשפחה חיות תחת טרור רגשי ופיזי תמידי, נמצאות במצב של בידוד חברתי, תחושת ערך עצמי ירודה, ובמצב של פגיעות רגשית קשה. לעתים דווקא בגלל מצבן הן מתקשות לאזור כוחות ולהמלט.

המקלטים לנשים מוכות נמצאים במקומות חסויים, על מנת להגן על הנשים השוהות בהם. ניתן להגיע למקלט לנשים מוכות על ידי פנייה למרכז למניעת אלימות במשפחה שבאזור המגורים, פנייה למשטרה, או על ידי פנייה לעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה שבאזור המגורים. למידע נוסף ניתן גם להתקשר לקו החירום של מסל"ן - מרכזי סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית (טלפון 1202).

בשנת 2012 אושר חוק מענק הסתגלות לנשים מוכות בישראל. החוק קובע מתן מענק כספי עבור אישה אשר שהתה מעל לשישים יום במקלט לנשים מוכות, במטרה ולאפשר לה אלטרנטיבת מגורים, כך שתוכל לחפש עבודה ולבנות מחדש את חייה באופן עצמאי, מחוץ לשליטת מי שפגע בה במשפחה.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]