מרגרט וורתהיים
.jpg) | |
| לידה |
20 באוגוסט 1958 (בת 65) בריזבן, אוסטרליה  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה, היסטוריה, מדע, אומנות, מתמטיקה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
הפרס לזכר קלופסטג (2016) |
|
www | |
  | |
מרגרט וורתהיים (באנגלית: Margaret Wertheim; נולדה ב-20 באוגוסט 1958) היא סופרת מדעית, אוצרת ואמנית ילידת אוסטרליה שחיה בארצות הברית. היא מחברת ספרים על ההיסטוריה התרבותית של הפיזיקה וכתבה לא מעט מאמרים מדעיים, בין היתר עבור הניו יורק טיימס, לוס אנג'לס טיימס, הגרדיאן, ומגזין הקבינט. וורתהיים ואחותה התאומה, כריסטין וורתהיים, הן מייסדות המכון IFF (באנגלית: Institute for figuring), ארגון ללא מטרות רווח הממוקם בלוס אנג'לס ומקדם פרויקטים המשלבים אמנות, מדע ומתמטיקה. בין הפרויקטים של IFF ניתן למצוא את פרויקט שונית האלמוגים הסרוגה, שהוצג בביאנלה בוונציה לשנת 2019, גלריית הייוורד בלונדון, מוזיאון לאמנות ועיצוב בעיר ניו יורק ובמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע, שהוא חלק ממוסד הסמיתסוניאן. על עבודתה במעורבות מדעית ציבורית, זכתה וורתהיים בפרס הזיכרון קלופסטג (באנגלית: Klopsteg Memorial Award) לשנת 2016 מטעם האיגוד האמריקאי למורים לפיזיקה. נוסף על כך, זכתה במדליית המדע באוסטרליה (2017).
חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכלתה של וורתהיים כוללת שני תארים, תואר ראשון בפיזיקה קלאסית ויישומית מאוניברסיטת קווינסלנד ותואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת סידני. וורתהיים הייתה עמיתת מחקר במוזיאון הטבע האמריקני להיסטוריה של הטבע שנמצא בניו יורק והיא עמיתה במכון למדעי הרוח בלוס אנג'לס[1]. כיום היא מועמדת לתואר שלישי וחוקרת באוניברסיטת דיקין. היא הייתה שותפת מחקר (2012–2013) באוניברסיטת דרום קליפורניה, וכן עמיתת סגן הקנצלר (2015) באוניברסיטת מלבורן[2].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וורתהיים היא מחברת טרילוגיית הספרים הרואה את תפקיד הפיזיקה התאורטית בנוף התרבותי של החברה המערבית המודרנית. הכרך הראשון, "מכנסי פיתגורס", הוא היסטוריה של הקשר בין פיזיקה, דת ויחסי מגדר. בסקירת הספר ב"אינדיפנדנט" כותבת ג'ני טרנר כי ההקדמה קובעת את טענת הספר באלגנטיות ושכנוע; בספר ניתן למצוא תיאור כיצד הפיזיקה הונעה על ידי "פנטזיות של שליטה אוניברסלית"[3].
הכרך השני, "השערים הפניניים מסייברספייס"[4], מציג את ההיסטוריה של החשיבה המדעית על החלל מדנטה לאינטרנט. אנדרו לאונרד, שבחן את הספר לעיתון ה"הניו יורק טיימס", מכנה את התזה של וורתהיים, שמרחב הסייבר (ומאחוריו, הפיזיקה) פותח בפניו אפשרויות רוחניות, "שאפתניות ומרתקות, אם כי בידיים פחותות זה היה גובל ביחידות".[5] לאונרד מוצא את דבריה של וורתהיים על התפתחות מושג המרחב של הפיזיקאים מרשים, אמנם בסופו של דבר מביע עמדה לפיה הוא מאבד אמונה בתזה שלה: "יש משהו אנושי ברשת גדולה של מערכות יחסים ש'לא ניתן לתפוס על ידי משוואה או טלסקופ' "[5].
הכרך השלישי, "פיזיקה בשוליים": טבעות עשן, עיגולים, ותיאוריות אלטרנטיביות של הכל [6][7], מתבונן בעולמם האידיוסינקרטי של "פיזיקאים מבחוץ" כמו ג'ים קרטר, אנשים עם הכשרה מדעית מועטה או ללא פיתוח המפתחים תיאוריות אלטרנטיביות על היקום. פרימן דייסון, שבחן את הספר בכתב העת New York Review of Books, מציין כי הוא מתאר מחקר של חובבנים, אשר "מציעים מערך אלטרנטיבי של חזיונות ... קונקרטי ולא מופשט, פיזי ולא מתמטי"[8]. הדמות הראשית היא ג'ים קרטר, אדם עם "אמונה בלתי ניתנת לערעור" בתיאוריה של היקום כולו הבנוי מ"היררכיות אינסופיות של עיגולים", חפצים מכניים עגולים המתרבים ומתפצלים כמו טבעות עשן[8]. הרעיון הבסיסי לפיו ניתן היה להסביר אטומים כטבעות עשן תת-אטומיות הוצע כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי הפיזיקאי האנגלי הנודע וויליאם תומסון (לימים הברון קלווין) והמתמטיקאי הסקוטי פ.ג. טייט (אנ'). התיאוריה של טייט ותומסון בנושא אטומי המערבולת נקראה על ידי ההיסטוריון הלגה קראגה (אנ') "תיאוריה ויקטוריאנית על הכל" והיא נחשבת כיום כסוג מוקדם של תורת המיתרים.
עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעיתונאית, כתבה וורתהיים בעיתונים שונים, כולל הניו יורק טיימס, לוס אנג'לס טיימס, הגרדיאן, הדיילי טלגרף ודי צייט.[2] היא כתבה מאמרים מדעיים למספר מגזינים מכובדים כולל ביקורת הספרים האוסטרלית והגאוגרפיה האוסטרלית.[2] עבודותיה נכללו "בכתב העת המדעי האמריקאי הטוב ביותר" לשנת 2003, בעריכת אוליבר סאקס; וב"כתב העת המדעי האוסטרלי הטוב ביותר" (2015, 2016, 2018 מאת Press News); וב"כתב העת הטוב ביותר למתמטיקה" 2018 (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון)[9].
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וורתהיים כתבה תסריט עבור 10 סרטים תיעודיים בטלוויזיה, וכמו כן יצרה וביימה את הסדרה "קטליסט (אנ')" עטורת השבחים[10], סדרת מדע וטכנולוגיה בת שישה פרקים המיועדת לבני נוער. בנוסף הפיקה כמה סרטים קצרים, כתבה וביימה את התוכנית האינטראקטיבית לבריאות הציבור של קנדה (What About AIDS (1988, תוך שימוש מוקדם בטכנולוגיית דיסק לייזר. וורתהיים מרצה בכל רחבי העולם לקידום מדע בהקשר של צדק חברתי.[2]
המכון לקידום הפואטיקה והאסתטיקה של מדע ומתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 הקימו וורתהיים ואחותה התאומה כריסטין, חברת סגל במחלקה ללימודי ביקורת במכון לאמנויות בקליפורניה, את המכון לקידום הפואטיקה והאסתטיקה של מדע ומתמטיקה (אנ'). המכון הוא ארגון הממוקם בלוס אנג'לס ומקדם את ההיבטים הפואטיים והאסתטיים של המדע והמתמטיקה. המכון מציע לאנשים את האפשרות לקיים אינטראקציה ישירה עם רעיונות מתמטיים ומדעיים באמצעות שיטות בנייה חומריות (כגון סריגה וקיפול נייר) ולא רק באמצעות משוואות ונוסחאות מופשטות. IFF הוא ארגון ללא מטרות רווח שבאמצעותו יצרו האחיות את פרויקט שונית האלמוגים שלהן, פרויקט אותו תכננו כתגובה אמנותית לשינוי האקלים וההמצאות של "שונית המחסום הגדולה" במולדתן האוסטרלית. הפרויקט החל בתחילה כתגובה לבעיית זיהום הפלסטיק באוקיינוסים. תוך כדי מעורבות בקרב קהלים ברחבי העולם עם הדאגות הסביבתיות הללו, שונית האלמוגים הסרוגה משמשת גם דרך ללמד גאומטריה שאינה אוקלידית. הצורות הסלסוליות של השונית הסרוגה הן ביטויים של משטחים היפרבוליים, אותן צורות המיוצרות על ידי אורגניזמים החיים בשונית. היכולת לסרוק צורות כאלו התגלתה בשנת 1997 על ידי דיאנה טיימישה, מתמטיקאית מאוניברסיטת קורנל[11].
במסגרת עבודתן בIFF, יצרו האחיות וורתהיים תערוכות בנושאים מדעיים ומתמטיים בגלריות אמנות ובמוזיאוני מדע ברחבי העולם, ביניהם הביאנלה של וונציה בשנת 2019, מוזיאון אנדי וורהול בפיטסבורג[12], מוזיאון סנטה מוניקה לאמנות, גלריית הייוורד בלונדון[12], המכללה האמנותית למרכז העיצוב בפסדינה בקליפורניה[12], המוזיאון לטכנולוגיה מתקופת היורה בלוס אנג'לס, גלריית המדע במכללת טריניטי בדבלין[12], קופר יואיט בניו יורק והמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בסמית'סוניאן בוושינגטון.[12] תערוכות אלה ותוכניות פומביות אחרות בנושא עוסקות בהנגשת המושגים המתמטיים והמדעיים לקהל הרחב.
פרויקט שונית האלמוגים הסרוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט שונית האלמוגים הסרוגה של האחיות וורתהיים הוא אחד ממיזמי השיתוף הגדולים ביותר בתחום האמנות והמדע בעולם. על ידי יצירת מיצגים של אמנות מיצב המחקים שוניות של אלמוגים חיים, הסרוגים מחוט וסוגי פלסטיק, ותוך שימוש באלגוריתמים בהשראת הגאומטריה ההיפרבולית, הפרויקט משלב בתוכו אלמנטים מתחומי המתמטיקה, מדע, מלאכת יד, סביבתיות ואמנות קהילתית. הפרויקט מלמד על גאומטריה שאינה אוקלידית ומעודד לעסוק בנושא שינויי האקלים וסיכון של שוניות עקב התחממות כדור הארץ[13]. מתחילת 2020, יותר מעשרת אלפים אנשים בניו יורק, לונדון, ריגה ואבו דאבי, תרמו באופן פעיל קטעים לתערוכות שונית האלמוגים ביותר מ-40 ערים ומדינות. יותר משני מיליון אנשים פקדו את התערוכות. בהקדמה לספר 'שונית האלמוגים הסרוגה', דונה הארווי מכנה את הפרויקט "תפירה מוחשית, פולימורפית, עוצמתית ומפחידה". וורתהיים הוזמנה לדבר על הפרויקט בשיחת טד בפברואר 2009[14]. השיחה הועברה ב-22 שפות שונות [15] וצברה כ-1.3 מיליון צפיות באתר Ted.
מאז תחילתה בשנת 2005, שונית האלמוגים הסרוגה התרחבה לכוכב של שוניות אינדיבידואליות הכוללות שונית מולבנת, שונית רעילה העשויה מקלטות וידאו ופלסטיק, גן כלניות מסועף ויער אלמוגים ענקי המורכב משישה פסלים- כאשר שלושה מהם עשויים מחוטים ושלושה מפלסטיק. עבודות הפלסטיק נוצרו בהשראת "אי האשפה הגדול", אי ענק של פסולת פלסטיק באוקיינוס השקט.
פרויקט "פתית השלג של מוסלי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשראת עבודתה של וותרהיים עם ג'ני מוסלי (אנ'), מהנדסת תוכנה ואמנית אוריגמי, יצרה מרגרט וורתהיים פרויקט באוניברסיטת דרום קליפורניה ליצירת דגם ענק של פרקטל, שנבנה מתוך 48,912 כרטיסי ביקור. פרופסורים, ספרנים, אמנים מקומיים, תלמידי בתי ספר ומאות סטודנטים של USC לקחו חלק בלמעלה מ־3,000 שעות עבודה להשלמת מטרה זו. פתית השלג של Mosely, שנחשף על ידי ד"ר מוסלי בשנת 2006, הוא קרוב משפחה של ספוג המנגר המפורסם, הצורה הפרקטלית התלת־ממדית הראשונה הידועה למתמטיקאים שתוארה לראשונה על ידי קרל מנגר בשנת 1926. ספוג פתית השלג Mosely ב- USC היה היישום הראשון של צורה פרקטלית חדשה זו, ומאז הועתק על ידי קבוצות אחרות ברחבי העולם, כולל במדגסקר. ספוג פתית השלג בצורתו הפרקטלית מוצג באוניברסיטת דרום קליפורניה, בספריית הזיכרון של "דוהני". הוא נבנה מכרטיסי ביקור שעוצבו במיוחד ונצבעו בלוח הצבעים הטרויאנים, בצבעי ארגמן וזהב, והשתמשו בכמה עיצובים גאומטריים שנלקחו מהגרסה של אוליבר ביירן (אנ') ל"מרכיבים אוקלידיים"[16].
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס העיתונות מטעם "המכון האמריקאי למדע הביולוגיה" (2006).[12]
- פרס "Theo Westenberger" מטעם מוזיאון אוטרי של ההיסטוריה של אמריקה המערבית (2011).
- עמיתת מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה (2012-2013).[12]
- סגנית יו"ר מחקר באוניברסיטת מלבורן (2015).[12]
- פרס Axs מטעם מועצת האומנות של פסדינה, קליפורניה (2016).
- הפרס לזכר קלופסטג (2016)[17].
- מדליית המדעים (2017)[18].
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרילוגיית הפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Pythagoras' Trousers: God, Physics, and the Gender Wars (1995).
- The Pearly Gates of Cyberspace: A History of Space from Dante to the Internet (1999).
- Physics on the Fringe: Smoke Rings, Circlons and Alternative Theories of Everything (2011).
מדריכים וקטלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A Field Guide to Hyperbolic Space (2005).
- A Field Guide to the Business Card Menger Sponge (2006).
- An Alternative Guide to the Universe: Mavericks, Outsiders, Visionaries. Exhibition catalog, Hayward Gallery, edited by Ralph Rugoff (2013).
- Crochet Coral Reef with Christine Wertheim (2015)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שונית המחסום הגדולה.
- פרקטל - צורה גאומטרית עליה מתבסס פתית השלג של מוסלי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרגרט וורתהיים- ציטוטים המשויכים למרגרט וורתהיים באתר "ויקיציטוט".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ John Brockman, Margaret Wertheim science writer and commentator, www.edge.org, 8.12.2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Biography: Margaret Wertheim, www.pbs.org, 17.10.2018 (באנגלית)
- ^ Jenny Turner, Book review / When Pythagoras took off his skirt; Pythagoras', The Independent, 1997-03-15 (באנגלית)
- ^ The New York Times, The Pearly Gates of Cyberspace A History of Space From Dante to the Internet, movies2.nytimes.com, 29.10.2019 (באנגלית)
- ^ 1 2 The New York Times, Heaven's Net, movies2.nytimes.com, 11.04.1999 (באנגלית)
- ^ Michael D. Gordin, Everyman’s Physics, American Scientist, 2017-02-06 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, Physics on the Fringe: Smoke Rings, Circlons, and Alternative Theories of Everything, www.publishersweekly.com, 08.08.2011 (באנגלית)
- ^ 1 2 Freeman Dyson, Science on the Rampage, The New York Reviews Of Books, 05.04.2012 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, Margaret Wertheim celebrating science as conceptual enchantment, interrogating science as social practice, Margaret Wertheim, 30.10.2019 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, www.abc.net.au, 29.10.2019 (באנגלית)
- ^ Marianne Shaneen, Christine and Margaret Wertheim by Marianne Shaneen - BOMB Magazine, bombmagazine.org, 01.07.2014 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Margaret Wertheim Brief Bio - 2017, 2017 (באנגלית)
- ^ Rebekah Barnett, Gallery: What happens when you mix math, coral and crochet? It’s mind-blowing, ideas.ted.com, 2017-01-31 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, Margaret Wertheim | Speaker | TED, www.ted.com, 28.10.2019 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, Transcript of "The beautiful math of coral", www.ted.com, 2009 (באנגלית)
- ^ The Mosely Snowflake Fractal | USC Libraries, libraries.usc.edu, 28.10.2019 (באנגלית)
- ^ Klopsteg Memorial Lecture, www.aapt.org, 29.10.2019 (באנגלית)
- ^ Margaret Wertheim, Side by side by Wertheim, Cosmos Magazine, 09.11.2017 (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרגרט וורתהיים".