פרימן דייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרימן ג'ון דייסון
Freeman John Dyson
נולד ב-1923
Freeman Dyson at Harvard cropped.jpg
פרימן דייסון באוניברסיטת הרווארד
תרומות עיקריות
סדרת דייסון באלקטרודינמיקה קוונטית
השערת דייסון בקומבינטוריקה
טרנספורמציית דייסון ומספרי דייסון (מספרים טפיליים) בתורת המספרים

כדור דייסון והאינטליגנציה התמידית של דייסון במדע ומדע פופולרי

פרימן ג'ון דייסון (נולד ב-15 בדצמבר 1923) הוא פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי-אמריקאי, המפורסם כפיזיקאי בזכות פעילותו בתורת השדות הקוונטית, פיזיקה של חומר מעובה והנדסה גרעינית, וכמתמטיקאי בזכות פעילותו בקומבינטוריקה ובתורת המספרים. זכה בפרסים יוקרתיים רבים, בהם פרס וולף לפיזיקה. פרופסור במכון למחקר מתקדם בפרינסטון משנת 1953.

בתחום הרוח דייסון נודע כדמות אנטי-ממסדית, התנגד לניסויים גרעיניים, ובשנות האלפיים כמתנגד לעמדה המדעית הקובעת את ההתחממות העולמית ואת תפקיד האדם שבה, לדבריו מחוסר ראיות מספיקות.

דרכו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייסון למד בשנים 1939-1941 (תקופת מלחמת העולם השנייה) בווינצ'סטר קולג', בית ספר ציבורי באנגליה הידוע ברמתו האקדמית הגבוהה. כבר אז התבלט בכשרונו המתמטי מחד ובנטיות אנטי-ממסדיות מאידך (למשל לדבריו שיחר לקץ האימפריה הבריטית). מגיל 18 ועד לסיום המלחמה עבד בניתוח נתונים במפקדת ההפצצות של חיל האוויר המלכותי, והיה בעבודתו אחד החלוצים של תחום חקר ביצועים. לאחר המלחמה למד לתואר במתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', ובשנים 1946-1949 עבד כחוקר (Fellow) באוניברסיטה. ב-1947 עבר לארצות הברית למשרה באוניברסיטת קורנל, שאליה התקבל כפרופסור לפיזיקה בשנת 1951, זאת ללא לימודי דוקטורט. בשנת 1952 התקבל כחבר בהחברה המלכותית. בשנת 1953 התקבל כפרופסור במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם הוא מכהן עד היום. דייסון הפך לאזרח ארצות הברית בשנת 1957.

עבודתו המקצועית המפורסמת ביותר היא בתחום אלקטרודינמיקה קוונטית. בשנת 1949 הראה את השקילות בניסוחים השונים של התורה שהיו קיימים באותה עת - הניסוח באמצעות אינטגרלי מסלול שהוביל פיינמן והניסוחים של שווינגר וטומונגה (Tomonaga). שלושתם זכו במשותף בפרס נובל בשנת 1965. תוצאה נוספת של העבודה הזו הייתה סדרת דייסון בתורת הפיזור, שהובילה את ווארד לפיתוח זהות ווארד שהיא משפט יסודי בתורת השדות הקוונטית.

בשנים 1957-1961 הוא עבד בפרויקט אוריון, ששאף לייצר חללית המונעת בהנעת פולס גרעיני, שהיא מנוע הפועל באמצעות פיצוץ סדרתי של פצצות גרעיניות. הפרויקט אולי היה מגיע למימוש אלמלא הופסק, בעקבות האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בה דייסון עצמו תמך. בשנת 1958 הוביל את התכנון של TRIGA, כור גרעיני קטן ובטוח במיוחד המשמש למחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים.

ב-1966, יחד עם לנרד (Andrew Lenard), הוכיח שעיקרון האיסור של פאולי הוא האחראי ליציבות החומר בתורת הקוונטים, כלומר לעובדה שכוחות המשיכה החשמליים בין אלקטרונים לפרוטונים לא גורמים לאטום להתכווץ, ולכוח נורמלי בין חומרים. ‏[1] ההסבר בקצרה: עקרון האיסור קובע שחלקיקים מסוג פרמיונים (למשל אלקטרונים ופרוטונים) לא יכולים להיות באותו מצב קוונטי (מיקום למשל). דייסון ולנרד הוכיחו שעיקרון זה גורם לאנרגיה מינימלית של המערכת הגורמת לכוח דחייה בין החלקיקים, ולכן הם אינם יכולים לקרוס, ותופסים נפח במרחב.

השקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתידנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייסון כתב מספר מאמרי מדע פופולרי, שבהם הציג רעיונות שנקשרו בשמו. הוא הציע את כדור דייסון, שהוא מעטפת לכוכב שלם הקולטת את כל האנרגיה שמפיק הכוכב, כך שמגיעים לניצול אנרגיה מקסימלי. לדעתו יש לחפש בחלל כוכבים כאלו, שלא יאירו באור נראה (כי הם עטופים) אבל יאירו באור תת-אדום שהוא קרינת החום העודף הנפלטת.

עבור חיים בחלל דייסון הציע לרוקן כוכבי שביט לקליפות המכילות אוויר ולחיות בתוכם, ולתכנן עץ מיוחד (עץ דייסון) שיוכל לגדול שם. בשנת 1978 חישב שאם מסע לחלל יעלה פחות מ-40 אלף דולר התיישבות מאסיבית בחלל תהיה אפשרית.

דייסון מאמין שהטכנולוגיה יכולה להביא לשגשוג עולמי, ולדה-אורבניזציה בעקבות ההתקדמויות בתקשורת ובאנרגיה ירוקה.

דייסון הציע את רעיון האינטליגנציה התמידית, שעל פיו ביקום פתוח, כלומר מתפשט ומתקרר באופן תמידי, תרבות של יצורים אינטליגנטיים עדיין תוכל להתקיים לנצח. הזמן הסובייקטיבי שלהם יואט כל הזמן, עקב ריכוז האנרגיה הנמוך יותר שעומד לרשותם, אך גם במצב כזה היצורים יוכלו לבצע מספר אינסופי של פעולות בהינתן זמן אינסופי.

התחממות עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייסון גורס שקיימת התחממות עולמית וקיימת השפעה של האדם ופליטת פחמן דו-חמצני על ההתחממות. למרות זאת הוא גורס כי הידע והמודלים הקיימים כיום חסרים ואינם מתארים נכון את ההתחממות, וכי התחום סובל מחוסר ביקורת מספקת ורדיפת מבקרים. בנוסף הוא טוען שהמשאבים המופנים לטיפול בבעיה יכולים להיות מנוצלים לבעיות גלובליות דוחקות יותר.

מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ותמך בהפצצות הגרעין על יפן. בתקופות מאוחרות יותר היה נגד מלחמת וייטנאם ומלחמת המפרץ, והוגדר על ידי הניו-יורק טיימס כליברל.‏[2]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייסון הוא נוצרי מאמין, אם כי לא נצמד לכנסייה אחת. הוא טוען שהדת משלימה את המדע ולהפך, כשני חלונות נפרדים דרכם אנו מתבוננים בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FJ Dyson, A Lenard - Journal of Mathematical Physics, 1967,1968 [1], [2]
  2. ^ ראיון: The Civil Heretic