מרי לו (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי לו
מילות השירים מירית שם אור
ליברטיסט

דן אלמגור

סטיבן דקסטר
מוזיקה צביקה פיק
תקופת ההתרחשות שנות השבעים של המאה ה-20
מדינה ישראלישראל ישראל
סוגה מחזמר להיטים, קומדיה רומנטית
הצגת בכורה 2002 (תיאטרון הבימה)
2016 (עצמאית)
2023 (תיאטרון ארצי)
מספר מערכות 2
שפה עברית

מֶרִי לוּ הוא מחזמר להיטים ישראלי מאת דן אלמגור וסטיבן דקסטר (אנ'), המבוסס על שיריו של המלחין צביקה פיק.

המחזה נכתב על פי סיפור מאת מירית שם-אור, תמלילנית מרבית שירי ההצגה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזה מתרחשת ברובה בעיר חוף ישראלית במשך עשור שלם החל מראשית שנות ה-70. במרכזה סיפור התבגרותו של גבריאל המחוזר על ידי שתי נערות: אלה, חברת הילדות הנאמנה שלו, ומירי ששואפת להגשים את חלומה להפוך לכוכבת.

עם מות אביו של גבריאל, בעלים של בית קולנוע עירוני ישן, קלרה, אשתו של הבעלים ואמו החורגת של גבריאל, מחליטה להפוך את הקולנוע למועדון דיסקו בו יופיעו שני בניה, סמי ופרדי. ריקרדו, אמרגן חלקלק, משכנע את קלרה ובניה להפוך את אולם הקולנוע למועדון גו-גו ואת מירי לאמץ את שם הבמה "מרי לו" ולעבור עמו לארצות הברית.

המחזה מתחיל כשגבריאל לוין על הבמה, בשנת 1982, נזכר במירי ("מרי לו"). העלילה חוזרת לשנת 1971, כשגבריאל נתקע עם אופניו במירי לובוביץ' בטעות, והם מתחברים. הוא מציע לה לבוא לראות כיצד הוא מפעיל את הקולנוע של אביו, ומכיר אותה לחברת ילדותו, אלה ("אהבה בסוף הקיץ"). בנוסף, מירי מכירה את אמו החורגת הרעה של גבריאל, קלרה מסיקה-בראון-בוזגלו-לוין. מירי וגבריאל מדברים על רצונם להצליח בקולנוע: מירי כשחקנית וגבריאל כבמאי ("כמו בסרטים"). גבריאל מזמין את מירי למסיבה שתיערך בביתו, ומירי הולכת לבקר את בת דודתה, סיגי. אלה מגיעה וניכר שהיא לא מתלהבת מהיחסים בין גבריאל ומירי ("יד ביד").

אחיו החורגים של גבריאל, סמי ופרדי מסיקה, מארגנים את המסיבה. סמי, שמאמין בסימנים, טוען שהיום יכיר את אהבת חייו- שתהיה ג'ינג'ית ושמה יתחיל ב-ס'. כשמירי וסיגי מגיעות, סמי מחליט שסיגי היא אהבת חייו והוא רוקד איתה, כשגבריאל רוקד עם מירי ("מסיבת יום שישי"). במהלך המסיבה, קלרה מגיעה ומבשרת שלאחר מחלה קשה, אביו של גבריאל מת, והם הולכים להלוויה כשמירי וסיגי הולכות ("נאסף תשרי"). במהלך ההלוויה, מסתבר שכיוון שלא הייתה צוואה, הרכוש מחולק שווה בשווה בין ארבעת בני המשפחה, כשעתיד הקולנוע ייקבע בשותפות. אלה מנסה לנחם את גבריאל למרות שהוא לא מוכן להיות איתה ("יד ביד"). מעט לאחר מכן, קלרה ובניה משתלטים על הבית ועל החדר של גבריאל ("דם חם") וקלרה אומרת שמירי התקשרה, ומוסרת שהיא בארצות הברית ויש לה חבר. לאמיתו של דבר קלרה מונעת מהם לדבר בטלפון, וכך עוברות שש שנים בהן גבריאל מתגעגע ("דמדומים").

ב-1977, סמי ופרדי מציגים את יכולת הגיטרה שלהם ("הרקדן האוטומטי") בפני ריקרדו, אמרגן שקלרה הביאה כדי לייצג אותם. ריקרדו מגיע למסקנה שיש לסגור את הקולנוע ולהקים במקומו מועדון גו-גו, שם הם יערכו הופעות ("מעלה מעלה"). במהלך המבחנים לרקדניות, סמי פוגש את סיגי ומקבל אותה לתפקיד. אלה וגבריאל נפגשים שוב, וגבריאל מזמין את אלה למסיבת הפתיחה של המועדון ("גבריאל"). מעט לפני הפתיחה, אחת מהרקדניות מחליקה על גלגיליות שמירי השאירה זרוק במועדון, ויש למצוא לה מחליפה. המסיבה מתחילה ("מי שלא רוקד עומד") וריקרדו מציג את מתי, הרקדן האוטומטי, ואת פרדי וסמי שמנגנים ("הרקדן האוטומטי"). נערות הגו-גו הן סיגי ומירי, וגבריאל ומירי מתאחדים. סיגי וסמי שוכבים ואילו פרדי מגלה רגשות למתי ("מי שלא רוקד עומד").

ריקרדו עובר לגור אצל קלרה וקונה את ליבה ("המראה"), ומשכנע אותה להוציא עוד כסף על המועדון. הם מתחילים מערכת יחסים ("דם חם"). באותו הזמן סיגי ומירי עוברות גם הן לגור בבית ("לגור איתו"). מעט לאחר מכן, ריקרדו מגלה את מירי שרה, ומציע לייצג אותה ולקחת אותה לארצות הברית, בתור "מרי לו", ולהפוך אותה לכוכבת ("דיווה").

מערכה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגי כועסת על סמי שלא מוכן להתחתן איתה ומחכה לסימנים, וסמי מציע לה נישואין ("סימנים"). ריקרדו משכנע את מירי לנסוע איתו לארצות הברית כדי שיהפוך אותה לכוכבת ("אין מדינה לאהבה"). גבריאל שומע על כך ומתעמת עם מירי, שמטיחה בו שהיא חייבת לנסוע לארצות הברית כדי להצליח ("שיר הפרחה"). מירי עוזבת עם ריקרדו, וגבריאל מבשר על כך לקלרה ומתעקש שריקרדו נטש אותה ("אני לא יכולה בלעדיך").

סמי וסיגי מתחתנים ומסתבר שסיגי בהריון ("אלף נשיקות"). פרדי מנסה להסביר למתי למה הוא לא יכול לחשוף את מערכת היחסים ביניהם ("לגור איתו") ואלה וגבריאל שוב ביחד. בינתיים בארצות הברית, ריקרדו מצליח לסדר למירי כמה תפקידים קטנים ("המראה") וצילומים רבים ("מה עכשיו"). העבודה הקשה גורמת למירי להיות מותשת, וריקרדו מסמם אותה ("פרפרה", "המראה") וגורם לה לצלם סרט פורנו אלים ("מה עכשיו").

באותו הזמן, אלה וגבריאל מתכוננים לחתונתם, וסיגי, קלרה והבנות צוחקות על כך שאלה תמימה ולא מבינה שגבריאל לא אוהב אותה ("אלה סינדרלה"). לאחר מכן הן מקבלות עיתון עם ריאיון עם מירי, וכשגבריאל רואה את זה, הוא כועס על הבנות וטוען שאף אחת מהן לא ברמה שלה. אלה שומעת את זה וגבריאל מבטל את החתונה איתה ("לא אני הוא האיש").

השנים עוברות, קלרה נשארת בודדה, ומכות רבות נוחתות עליה- עזיבה של פרדי עם מתי לסן פרנסיסקו, עזיבה של סיגי וסמי כדי להתרחק ממנה, וחובות רבים שריקרדו השאיר. בצערה היא מחליטה לשרוף את המועדון ("בין האצבעות") ומוצאת את מותה בשריפה (בגרסה המחודשת משנת 2023 גבריאל מציל אותה). לאחר מכן, בשנת 1982, גבריאל פוגש את אלה שסיימה ללמוד עריכת דין, ועזרה לו עם כספי הביטוח. אלה חושפת שהייתה צוואה לאביו של גבריאל ושהקולנוע שייך לו. גבריאל מחליט לפתוח מחדש את הקולנוע. הוא מוצא את הגלגיליות של מירי ומתגעגע אליה ("מרי לו").

בארצות הברית, התהילה של מירי חלפה וריקרדו מעביד אותה קשה במועדון הגו-גו. סמי מגיע, בניסיון להתאוורר מהנישואין עם סיגי, ומבשר למירי על כך שגבריאל לא התחתן עם אלה ואומר למירי שגבריאל אהב אותה תמיד ("אני לא יכולה בלעדיך"). (בגרסה המחודשת משנת 2023 גבריאל מגיע אבל מירי מסרבת לחזור איתו). לאחר מכן גבריאל פותח את הקולנוע מחדש, כשפרדי ומתי באים.(בגרסה המחודשת משנת 2023 גם קלרה מגיעה לפתיחת הקולנוע וגבריאל מודה לה על העזרה לגיוס כספים לחידוש הקולנוע.) לפתע מירי מגיעה ומנסה להתנצל בפניו. גבריאל אומר לה שהוא ניסה שנים לביים את רגע האיחוד ביניהם בראשו, ושהם לא צריכים לדבר. הוא מנשק אותה וכך המחזה נגמר ("מרי לו").

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת 2002 - תיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר עלה לראשונה בתיאטרון הלאומי הבימה בשנת 2002, וזכה להצלחה רבה ולמעלה מ-400 הצגות. המחזמר עלה גם בארצות הברית בפני הקהילות היהודיות וזכה גם שם לביקורות נלהבות.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה אביטל מתוך המחזמר "מרי לו" ב-2003

הפקת 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2015 נודע כי המחזמר יחודש ויעלה במהלך 2016, בהפקת הדרן יזמות והפקות וחסידה הפקות. חלק מהשחקנים בהפקה המקורית השתתפו גם בהעלאה המחודשת.

הפקת 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023, העלה התיאטרון הארצי לילדים ולנוער גרסה חדשה למחזמר בכיכובם של ליהי טולדנו וטל גרושקה שמביים צדי צרפתי ומנהל מוזיקלית טל בלכרוביץ.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות אודות הדמות שחקן/ית בהפקת 2002 שחקן/ית בהפקת 2016 שחקן/ית בהפקת 2023
מרים "מירי" לובוביץ / מרי לו גיבורת המחזמר מתאהבת בגבריאל והופכת לבת זוגו ובמהלך המחזמר נפרדת ממנו כדי לקדם את עצמה בחו"ל אך חוזרת לבסוף לגבריאל. יעל בר-זוהר / מיכל אמדורסקי שיר מורנו / ירדן מרחבי ליהי טולדנו / מאי מלר
גבריאל לוין גיבור המחזמר מתאהב במרי לו והופך לבן זוגה וחבר ילדות של אלה שמאוהבת בו אמיר פיי גוטמן / גיא זו-ארץ אסף הרץ טל גרושקה / תומר ברש
אלה חברת ילדות של גבריאל שמאוהבת בו ועומדת להתחתן איתו עד שגבריאל מבטל את החתונה בגלל שהוא עדיין מאוהב במרי לו אביטל לבני / איילת רובינסון הילה סעדה לירון ויגדור / מיקה צור
קלרה מסיקה בראון בוזגלו לוין האמא החורגת של גבריאל שונאת את גבריאל ומרי לו מפרידה ביניהם בת זוגו של ריקרדו עד שהוא נוטש אותה אילנה אביטל / שרי/ אורנה רוטברג מאיה בוסקילה / שמרית לוי ששון טלי אורן / יפעת זהר כהן
ריקרדו כהן סוכן אומנים מפוקפק נהיה בן זוג של קלרה לטובות הנאה בלבד יגאל שדה גיא זו-ארץ אקי אבני / רועי ויינברג
סמי מסיקה הבן של קלרה אח של פרדי ואח חורג של גבריאל בן זוג של סיגי ולבסוף מתחתן איתה גיא מסיקה / אושרי סהר / גיא זוארץ ישראל אטיאס מיכאל גבעתי / גלעד מרחבי
פרדי הבן של קלרה ואח של סמי ואח חורג של גבריאל מסתיר מאמו שהוא הומו עד לפני סוף המחזמר גומא שריג / אסף גולדשטיין / יניר בלסן טום באום ליעם פינטו
סיגי בת דוד של מרי לו בת זוג של סמי ומתחתנת איתו לבסוף טלי אורן / קרן רון שמרית לוי ששון / גאלה קוגן נוי הלפרין / אלה רוזנצוויג
שירלי שמרית לוי ששון
טינה הילה זיתון / נועם אורגד
מתי הרקדן האוטומטי, בן זוגו של פרדי יגאל אלקיים / שחר ישין / שחר פרץ / רוס אליהו / עומר שיש שגיא אקשוטי
כריס ניר בלאסן / ערן חגי
נטלי ליטל גבאי
מייקי צור לי-אדטו / יוסי אלמוג
סטיב יואב סיב
שלי קרן רמי

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת כל 25 השירים המשולבים במחזמר, לפי סדר הופעתם. כל השירים הולחנו על ידי צביקה פיק.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' השיר שם השיר תמלילן/ית ביצוע מקורי ביצוע במחזמר
1 מרי לו מירית שם אור צביקה פיק גבריאל
2 אהבה בסוף הקיץ מירית שם אור צביקה פיק הלהקה, אלה
3 כמו בסרטים דן מרגלית צביקה פיק מירי, גבריאל
4 יד ביד בצלאל אלוני עפרה חזה אלה
5 מסיבת יום שישי מירית שם אור צביקה פיק סמי, פרדי, סיגי, גבריאל והלהקה
6 נאסף תשרי נתן יונתן צביקה פיק הלהקה, גבריאל
יד ביד בצלאל אלוני עפרה חזה אלה
7 דם חם מירית שם אור שרי קלרה
8 דמדומים מירית שם אור צביקה פיק גבריאל
9 הרקדן האוטומטי מירית שם אור צביקה פיק ורותי נבון סמי, פרדי
10 מעלה מעלה מירית שם אור צביקה פיק סמי, פרדי, ריקרדו, קלרה והלהקה
11 גבריאל שמואל קרול עפרה חזה אלה
12 מי שלא רוקד עומד מקס גת-מור צביקה פיק הלהקה, קלרה, ריקרדו, גבריאל
הרקדן האוטומטי מירית שם אור צביקה פיק ורותי נבון סמי, פרדי, מירי, סיגי והלהקה
13 המראה מירית שם אור צביקה פיק ריקרדו
דם חם מירית שם אור שרי קלרה
14 לגור איתו מירית שם אור ריקי גל מירי, סיגי, קלרה
15 דיווה יואב גינאי דנה אינטרנשיונל ריקרדו והלהקה

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' השיר שם השיר תמלילן/ית ביצוע מקורי ביצוע במחזמר
1 סימנים אהוד מנור צביקה פיק סיגי, סמי והבנים
2 אין מדינה לאהבה יהונתן גפן צביקה פיק ריקרדו
3 שיר הפרחה אסי דיין עפרה חזה מירי
4 אני לא יכולה בלעדיך מקס גת-מור דנה אינטרנשיונל גבריאל, קלרה
5 אלף נשיקות מירית שם אור יהורם גאון פרדי, קלרה, סמי, סיגי והלהקה
לגור איתו מירית שם אור ריקי גל פרדי
המראה מירית שם אור צביקה פיק ריקרדו, מירי והבנים
6 מה עכשיו מירית שם אור צביקה פיק מירי והבנים
המראה מירית שם אור צביקה פיק ריקרדו והבנים
מה עכשיו מירית שם אור צביקה פיק מירי
7 פרפרה יהונתן גפן צביקה פיק מירי
המראה מירית שם אור צביקה פיק ריקרדו
מה עכשיו מירית שם אור צביקה פיק הבנות
8 אלה סינדרלה מירית שם אור צביקה פיק קלרה, סיגי והבנות
9 לא אני הוא האיש אלכסנדר פן צביקה פיק גבריאל
10 בין האצבעות מירית שם אור רותי נבון קלרה
מרי לו מירית שם אור צביקה פיק גבריאל והבנות
אני לא יכולה בלעדיך מקס גת מור דנה אינטרנשיונל מירי
מרי לו מירית שם אור צביקה פיק הבנות

מחרוזת סיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשתתפות כל הקאסט

שם השיר סולו
אהבה בסוף הקיץ הבנים, הבנות
הרקדן האוטומטי פרדי, מתי
לגור איתו סמי, סיגי
גבריאל אלה
דיווה ריקרדו
דם חם קלרה
שיר הפרחה מירי
מרי לו גבריאל
מעלה מעלה כולם/ן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]