מרכז המלך עבדאללה השני לאימוני מבצעים מיוחדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז המלך עבדאללה השני לאימוני מבצעים מיוחדים
מידע כללי
סוג בסיס צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עמאן
מדינה ירדןירדן ירדן
קואורדינטות 32°01′55″N 35°58′30″E / 32.032°N 35.975°E / 32.032; 35.975
www.kasotc.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו המרכז

מרכז המלך עבדאללה השני לאימוני מבצעים מיוחדים (King Abdullah II Special Operations Training Centre, בראשי תיבות: KASOTC) הוא מתקן אימונים השוכן בפאתי העיר עמאן, בירת ירדן. הוא הופעל בשנת 2009 ומנוהל על ידי הכוחות המזוינים של ירדן.

הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האימונים הוקם ביוזמתו של עבדאללה השני, מלך ירדן, במטרה לקיים מתקן לאימונים מתקדמים בתשלום של יחידות למבצעים מיוחדים, שיטור ולוחמה בטרור מארצות שונות. בנייתו החלה ב-2005 בשוליה הצפוניים של עמאן. הוא נבנה בשטחה של מחצבת אבן לשעבר ומשתרע על פני 2.5 קילומטר רבוע. הבנייה מומנה על ידי ממשלת ארצות הברית. הבסיס נבנה על ידי קבלן פרטי בפיקוח חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. הוא נחנך ב-19 במאי 2009.

מתקני הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח הבנוי במתקן
דגם המטוס ובניין האימון באש חיה

בבסיס הוקמה שורת בניינים המיועדים לאפשר סימולציה של מבצעים מיוחדים במגוון רחב של תרחישים ומורכבות:

בנוסף הוקמו בבסיס אולמי הרצאות, מתקן רפואי לטיפולי חירום, מתקני אחזקה לנשק ולרכב, חדרי אוכל ומרכז ספורט הכולל מגרש כדורגל ואולם כושר.

במתקני המרכז משולבים אמצעי סימולציה טכניים שונים, לרבות פירוטכניקה והדמיה קולית. סביב המתקנים ובתוכם מפוזרות כ-350 מצלמות טלוויזיה וכן מיקרופונים, המקושרים למרכז בקרה. הן מאפשרות מעקב אחרי אימונים, ניהולם מקרוב תוך הפעלת אמצעי הסימולציה מרחוק וכן עריכת תחקורים לאחר פעולה על בסיס הצילומים וההקלטות משטחי האימונים.

סגל ההדרכה במרכז כולל יוצאי יחידות מיוחדות מארצות שונות.

תחרות הלוחם השנתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמתו ייסד המרכז את תחרות הלוחם השנתית (אנ') - תחרות בינלאומית שבה מתחרים זו בזו נבחרות ממדינות שונות בביצוע משימות צבאיות ותרגילי לוחמה בטרור, בדגש על עבודת צוות. תפקודן נבחן על ידי צוות שיפוט. התחרות משמשת גם כמסגרת להחלפה ושיתוף של ידע וניסיון בין המשתתפים. מספר הנבחרות המתחרות בתחרות הגיע בשנים מסוימות ליותר משלושים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]