אימון
ערך זה עוסק באימון במובן הכללי. אם התכוונתם לקואוצ'ינג, ראו אימון אישי.
אימון הוא התהליך המכין אדם או קבוצת אנשים לתפקוד במצב עתידי מוגדר.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה
תהליך של אימון לרוב יהיה תירגול של ידע שנרכש קודם לאימון, כשהוא מבוסס על פעולות מוכוונות תוצאה כלומר הוא נהוג במצבים ותחומים שבהם קיימת הגדרה ידועה וברורה של התוצאה המצופה, ומכאן שהאחרונה היא פונקציה של מידת ההכנה המתקבלת באימון.
לרוב, לכל אימון מוגדרות מטרות ברורות ולכל מטרה מצורף תיאור של האופן בו היא תושג. תיאור זה מכונה שיטה.
המשמעות השכיחה והעתיקה של השימוש במושג היא זו של אימון פיסי, במשמעות זו, האימון הוא כל פעולה של הפעלת הגוף - או שרירים מסוימים בו - באופן סדור וחזרתי, כאשר התכלית היא לסגל את השריר, לחזקו אם לקראת תרחיש זה או אחר ואם לשם השיפור-כשלעצמו או ליצור כישורים שלא היו קיימים טרם הפעולה.
על כן שני השטחים העיקריים עימם מקובל לזהות אימון הם צבא וספורט, ולא במקרה שני אלה נבחנים זה לצד זה, כשני תחומים שרווחו עוד בשחר האנושות כאמצעי להשגת הישגים הן מוחשיים והן רוחניים, כשהביטוי של האמצעי הזה הינו ניסיון מתמיד לשיפור יכולותיו של הגוף האנושי והבאתו לדרגות עליונות. אפלטון העריץ את האימון הפיסי (ובמיוחד את העוסקים בו), וראה בו תכלית רוחנית בפני עצמה. התוצאות בקרבות ובתחרויות האתלטיקה היו שתיהן פרי אימונים מפרכים.
בדיוק לפי ערך זה בוחרות גם אמנויות הלחימה של המזרח להציב בראש סולם הפעולות את הקאטה, ככלי שמשמש את הלוחם לרכישת שליטה בתנועותיו, על מנת להכינו להתמודדות בזמן-אמת.
אימון הוא למעשה אילוף ולכן ניתן לראות גם אילוף של כלב כאימון.
אולם לצד אלה אימון רָוַח ורוֹוֵח גם בשטחים בעלי היבט פחות פיסי: תחומי האמנויות הבימתיות, כשירה, נגינה וריקוד, תובעים גם הם מהעוסקים בהם פעילות חזרתית של שינון טקסטים, תנועות וטכניקות, שהיא ליבת האימון המתבצע בחזרות לקראת מופע ומכאן המילה "חזרה".
"אימון מחשבתי" - סוג מעין זה מקובל למצוא כחלק ממכלול של כלים להשגת שינוי רצוי כלשהו בהתנהגות, כאשר המתאמן מתווה בעצמו את סדר פעולותיו - הנעשות כולן במחשבה ותכליתן הספציפית. דוגמה אפשרית לכך הן מדיטציות שונות.
ייתכן שיוגה, היא כלי האימון המובהק ביותר שבו משולב הממד הפיסי והממד הרוחני/מחשבתי.
אימון נכרך באימוץ, מלשון מַאמץ, של כלי כלשהו הנמצא ברשות המתאמן (או קבוצת המתאמנים) על-פי רוב זה יהיה שריר כלשהו ובהפעלתו החזרתית של כלי זה עד להשגת שליטה מוחלטת בו.
בתום אימון מאומץ, מקובל לבצע הרפיה.
[עריכה] סוגי שימושים לאימון
[עריכה] אימון ספורטיבי
אימון נהוג בכל מקצועות הספורט, בדרגות קושי שמשתנות מענף לענף, ותכליתו היא תיחזוק יכולותיו הגופניות של הספורטאי ושיפורן. האימון הפיזיולוגי מתמקד באימון שרירי הגוף (על ידי מתיחתם / כיווצם) כהכנה לפעילות פיזית מאומצת.
על-פי רוב היעד שעומד בפני המתאמן הוא ניצחון בתחרות; עם זאת כיום נהוג להתאמן בחדר כושר גם כפעילות-פנאי, לשם שיפור היכולת האישית, ההנאה, או האסתטיקה הגופנית המושגת.
אימון ספורטיבי בדרך כלל מתחיל בחימום השרירים. ניתן לבחור אילו שרירים לחמם לפי הפעולות שיבוצעו באימון, או לחמם את כל הגוף, למשל באמצעות ריצה קלה שהקצב שלה הולך ומתגבר. ניתן לחמם את הצוואר באמצעות סיבובי ראש, את הכתפיים באמצעות סיבובי ידיים וסיבוב הכתפיים קדימה ואחורה, וכך גם את המותניים, המרפקים ומפרקים אחרים בגוף באמצעות סיבובם. בסיום האימון ניתן למתוח את כל השרירים שאומנו, כדי שלא ייתפסו בעקבות המאמץ שהופעל עליהם באימון.
[עריכה] אימון צבאי
אימון מחלקה במסגרת ההכשרה הצבאית, נועד להכין את המחלקה והחיילים לתפקוד הנדרש מהם בשעת מלחמה. הדגשים באימון הם על היכולת הגופנית, התמקצעות בהפעלתו של נשק, ורכישת שליטה טקטית. מילה מקובלת לסוג של אימון היא תִּמְרוֹן. דוגמה נפוצה מאד לאימון בצה"ל היא "מסע כומתה".
[עריכה] אימון רוחני
תירגול רוחני, בפרט זה שנהוג בדתות הבודהיסטיות, מתמקד בשאיפה להיטהרות הנפש, ההכרה וההתנהגות, כדי להשיג מטרות דתיות - כהתקרבות לאלוהים, או רוחניות - כהקלת סבל או התקרבות ל'עצמי' הפנימי והטהור.
[עריכה] שיטות באימון
לאימון מוגדרות מטרות ושיטות (מתודות). שיטות הדרכה נפוצות כוללות העברת שיעור, סימולציה, דיון, תירגול - חזרה על הפעולה אותה מבקשים להקנות תוך כדי התבוננות באופן הביצוע, ולמידה עצמית, לדוגמה באמצעות מחשב או ספר.
אימון שנעשה על ידי מאמן חיצוני כולל לרוב 'שיקוף' שלו למאומן, וחוות דעתו על התקדמותו של המאומן והשיפורים הנדרשים ממנו.
