משתמשת:תמר הירדני/רחובות ירושלמיים
דף זה נולד מתוך התחושה שזה פשע שמסתובבות כאלו אנקדוטות נהדרות על שמות רחובות בירושלים, ואף אחד לא מספר...
כל מי שקורא, נהנה, ויש לו מה לתרום – מוזמן לעשות כן.
- לדעתי חשוב לציין את הלוגיקה לפיה ניתנים שמות לרחובות בירושלים, כלומר שלכל שכונה יש נושא משותף. Ranbar - שיחה 14:05, 4 בספטמבר 2008 (IDT)
- זה דווקא לא אופייני דווקא לירושלים. המיוחד בירושלים הוא היכולת המופלאה של וועדת השמות למצוא נושאים מה+%&*#. דוגמא מזהירה: הרחוב הראשי בתלפיות מזרח נושא את השם היפהפה: 'עולי הגרדום', וכל רחוב היוצא ממנו נושא בגאווה את שמו של אחד מאותם אומללים. על התג של פקיד אחד בדואר במרכז העיר היה כתוב 'מאיר נקר', ואני מאד קיוויתי שהאיש לא מודע לעניין... תמרה ♣ שיחה 19:15, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
- רחוב בארי שוכן בלב העיר כי זהו כינויו של ברל כצנלסון, שהקים את המשביר לצרכן, והרחוב באמת עובר ליד המשביר.
- שלומציון המלכה נקראה כך כי הבריטים שחנכו את הרחוב קראו לו 'פרינסס מרי'. אמרו הירושלמים - למה נסיכה של הגויים? נקרא על שם נסיכה שלנו!
- רחוב בן מימון לא נקרא פשוט 'הרמב"ם', כי הדוורים כל הזמן התבלבלו בין זה לבין רחוב רמב"ן הסמוך, אז הוחלט להחליף את השם. באותה התקופה בתל אביב, נקרא הרחוב על שם הרמב"ן "רחוב נחמני" בדיוק מאותה הסיבה - כדי לא לבלבל עם רחוב רמב"ם בעיר.
- רחוב ראול ולנברג, המחבר את רחוב ישעיהו עם רחוב יפו, נקרא כך כי שטח האדמה שעליו נסלל הופקע מידי הקונסוליה הגרמנית, שנוהלה בידי המפלגה הנאצית המקומית.
- הרחובות במושבה הגרמנית נקראו על שם מדינאים אוהדי יהודים ואוהבי ישראל, בדיוק מאותה סיבה.
- האם אפשר ללמוד מזה שמרטין לותר קינג היה אוהד ישראל, או שוועדת השמות הנוכחית לא מודעת לעניין? עידו • שיחה 19:08, 26 בנובמבר 2008 (IST)
- הרחובות בתלפיות - עין גדי, אפרתה, כפר עציון, עין צורים, בית חגלה, ים המלח וכדו' נקראו כך, כי השכונה גובלת במדבר יהודה, והיא הנקודה האחרונה בירושלים לפני הירידה דרומה, ליישובים שלעיל.
- רחוב הרצל היה פעם שמו של רחוב צדדי וקטן בתלפיות, אך לאחר 1948 הרצל הועבר אחר כבוד לשדרה האימתנית הידועה היום, ורחוב הרצל הקטן הפך לרחוב אפרתה.
- רחוב החבצלת היה בימי המנדט 'רחוב הסולל'. השם הוחלף מפני ששם ישבה מערכת עיתון החבצלת.
- מעניין לציין כי בהתאם לאופיו ה'נוח' של בן יהודה, נמנעת המשפחה (גיל חובב...) עד היום (כמדומני) מלנקוב בשמו של עתון זה, שהיה אויבו המר, וממשיכה לקרוא לרחוב "הסולל". אריה א - שיחה 00:58, 7 בספטמבר 2008 (IDT)
- רחוב בן יהודה נסלל בידי הבריטים כבר ב-1922, והשם באופן מפתיע דווקא מקורי! - באותה שנה אליעזר בן יהודה נפטר, והבריטים שהוקירו את זכרו, קראו לרחוב על שמו.
- רחוב בצלאל נקרא על שם בית הספר לאמנות בצלאל, שנוסד בו (ליד רחוב שמואל הנגיד) ב-1906.
- רחוב שמואל הנגיד נדד למקומו הידוע במרכז העיר, אחרי שמנחם אוסישקין, מנהל קק"ל, "גירש" אותו מרחביה, וקרא לרחוב שהוא היה... קק"ל.
- רחוב שיריזלי שבשכונת מזכרת משה הוא טעות בזיהוי - שלמה ישראל שיריזלי (המכונה שי"ש) גר בכלל באוהל משה הסמוכה...
- רחוב טרומפלדור שבמרכז העיר נקרא עד 2006 בשם מעורר התיאבון הגידם (טוב שמישהו התעשת שם בעירייה).
- רחוב אתיופיה נקרא עד שנות ה-90 בשם סמטת החבשים. רק אז התוודו הנזירים האתיופיים המתגוררים בכנסייה שברחוב כי המילה 'חבשי' היא מילת גנאי בשפתם, וביקשו להחליף את שם הרחוב (טוב שהם התעשתו אחרי כל כך הרבה שנים).
- רחוב אגריפס נקרא במקור דרך ביל"ה, כאשר עקב סכסוך אדמות היה צריך לעשות מעשה, ולעשות אותו מהר, גויסו כלל תושבי הרובע היהודי, נערים וזקנים כאחד, וסללו את הכביש, שנקרא על שם המעשה - בין לילה היה.
- רחוב אוסישקין כולם כבר מכירים, לא? אפשר להתעדכן בפורטל:ירושלים/הידעת?/31
- יש מגמה "להציל את כבודו" של ר' יהודה הלוי ע"י מתן רח' ע"ש על-חשבון חלק מרח' אוסישקין. אמנם מקומו נעדר מקרב עמיתיו חכמי "תור הזהב", אבל מתעלמים מכך שכיום יש לו רחוב במקום מכובד מאוד: המדרגות המרכזיות היורדות מהרובע לרחבת הכותל נקראים "מעלות ר' יהודה הלוי".
- יש עוד רחובות שקראו ע"ש הגרים בהם, ועוד בחייהם. כרגע זכור לי רח' פְרס בזכרון משה, ע"ש ישעיהו פ' שהתגורר שם. שילוני - שיחה 17:20, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- טעות. "אלו מעלות רבי יהודה החסיד (ירושלים)". DGtal 17:50, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- נא ראה: מעלות הרב יהודה הלוי. לר' יהודה החסיד יש את "הרחבה החדשה" ב"רובע היהודי" - רחבת יהודה החסיד. שילוני - שיחה 21:16, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- טעות. "אלו מעלות רבי יהודה החסיד (ירושלים)". DGtal 17:50, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- רחוב האדריכל ע"ש ריכרד קאופמן ברוממה נקרא כך על ידי התושבים, שקיוו לשכנע את קאופמן לתכנון את שכונתם, אך מאחר שחששו שקאופמן לא יסכים (כפי שאכן קרה), ולא רצו לקרוא רחוב על שמו "סתם", נתנו לו את השם הגנרי "האדריכל". אולם זכה קאופמן, ועל שלטי הרחוב בכל זאת כתוב "האדריכל - ע"ש ריכרד קאופמן"
- בהקשר זה אזכיר את רחוב "הגננת" בשכונת גילה המנציח את זכרה של חסיה סוקניק. שילוני - שיחה 17:20, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- שמו ה"רשמי" של ואדי ג'וז הוא "נחל אגוז", וכך הוא מופיע במספר מפות, כמנהגה של ועדת השמות הממשלתית לקחת שמות ערביים בעלי צליל דומה למילה בערבית ו"לגייר" אותם. אולם, למען האמת, ישנה מילה עברית קרובה עוד יותר - שמו המקראי של קטע זה (או קטע סמוך לו) בנחל קדרון היה עמק יהושפט, וכך גם קראו לו הצלבנים. השם הערבי משמר גירסא מקוצרת קימעא של השם Josaphat במבטא צרפתי.
- מנחם בגין רשם בפירוש בצוואתו שלא לקרוא דבר על שמו. אני תוהה האם כביש בגין עושה לו כבוד או בדיוק להיפך.
- כביש בזק נקרא על שם בצלאל בָּזָק, אך בגלל מכללת בֵּזֵק הסמוכה, נשכחו כל הקמצים, והירושלמים קראו לו בפשטות על שם המכללה. להלכה נקבע שמותר לקרוא לו גם כך וגם כך, כי "אין גוזרין על הציבור אלא גזירה שהוא יכול לעמוד בה"...
- דרך עזה נקראת כך בפשטות מפני שהיא הובילה מירושלים לעזה. הצפונבונים של רחביה לא מתים על השם המפוקפק ומנסים כבר שנים לשכנע את עיריית ירושלים לעשות להם את הטובה ולשנות את השם.
- לאחר קום המדינה ביקשו שועי הארץ להחליף את שמו של רחוב יפו ל'רחוב הרצל', ולהמיר את רחוב המלך ג'ורג' ב'רחוב דוד המלך'.
- רחוב רחל אמנו זכה לשמו מפני שנושא מפתחות הקבר התגורר בו, וכל מי שרצה להיכנס לקבר נאלץ לעבור קודם כל אצלו (שמעתי מפיו של ראובן גפני, האיש והאגדה).
- רק בירושלים אפשר למצוא שמות אימים כמו גיא בן הינום, עמק רפאים, עולי הגרדום וכו' (מפי עדי אשכנזי)
- כיכר החתולות (במלעיל) על מה ולמה? - בשל כתובת גרפיטי עבשה בשולי הכיכר, שכבר לא נותר לה זכר. זה הכל! תמרה ♣ שיחה 20:10, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
- לאחר שוך קרבות תש"ח בחרה וועדת השמות בירושלים שמות יהודיים וציוניים מאד דווקא לרחובות שבשכונות הערביות הכבושות. בעקבות כך מתהדרת לה טלביה בשמות של עסקני ציבור ציוניים כמו פינסקר, דובנוב, ז'בוטינסקי וכדו'; קטמון טובעת במורשת קרב תש"חית, הכוללת את רחוב הפלמ"ח, הגדנ"ע, החי"ש (כיפק ל-Ranbar!), מחלקי המים, כ"ג יורדי הסירה, ובָּקעה מלאה בשבטי ישראל, מלכיו וגיבוריו, כמו גדעון, ראובן, צדקיהו ועוד.
- מעניין להזכיר שיהודים המתגוררים בצפון העיר-העתיקה פנו לעירייה שיכתוב בשלטי הרחוב של הרחוב הראשי שם "רחוב הגיא" כמקבילה עברית ל"אל-ואד". בינתיים מתנגדים בגלל רח' הגיא שבבית הכרם.
- עוד מפניני העיר העתיקה:
- רח' "פלוגות הכותל", בקטע העולה מרח' השלשלת, נקרא בערבית רח' "הטאבון" ע"ש מאפייה שפעלה שם. היום המאפייה נטושה בגלל מריבה בעלותית. אפשר להביט אל תוכו מטיילת הגגות שבתפר בין הרובע היהודי והמוסלמי.
- רח' דוד וסביבתו הנוצרית נודעה כ"רח' הבטראק". זהו שיבוש של המלה "פטריארך". גם בין יהודי האיזור הוא נודע בכינוי זה ("שוק הבטראק"), שעבר דרך הערבית. בכלל, היידיש של "היישוב הישן" כלל הרבה ערבית.
- הכביש העולה מבריכת הסולטן להר ציון ידוע כ"כביש האפיפיור", מפני שביקור מ"מ-אותו-האיש באולם הסעודה האחרונה שימש כאמתלה לסלילתו (ב-1964) תחת עיניהם של הצלפים הירדניים על החומה. עבור ה"באבא" הירדנים הסכימו שהכביש ייסלל, ואח"כ שימש את העולי-רגל היהודיים להגיע ל"קבר דוד". על גג המבנה יש "מצפה הכותל" ממנו היו יהודים מתאמצים לראות את מקום-התפילה שאליו נמנעה הגישה.שילוני - שיחה 17:20, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
שלטי רחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כשמביטים בשלטי הרחובות בירושלים, נקל להבחין תחת איזה שלטון הם הוצבו. שלט הרחוב היחיד(?) שנותר בירושלים מתקופת המנדט מוצב ברחוב שטראוס, ובו שם הרחוב קודם כל באנגלית, אחר כך בערבית, ורק לבסוף - בעברית (השלט נושא את שמו הקודם של הרחוב - טשנסלור)
בעיר העתיקה, הוצבו שלטי הרחובות בידי השלטון הירדני, וזכו ל"טיפול" בידי הישראלים לאחר מלחמת ששת הימים, ולפיכך, עיון בהם יראה שהשלט המקורי, היה עם ערבית למעלה ואנגלית מתחת, ומוקף במסגרת. באו הישראלים, והוסיפו עוד מסגרת מעל, ובה כתבו את העברית.
בשלטים שמציבה העירייה כיום, מופיעות העברית, הערבית והאנגלית. ―דניאל צבי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- יש שלט בריטי האומר 'שער יפו' על... שער יפו. גם שם השפה הראשונה היא אנגלית, אחר כך ערבית ולבסוף עברית. תמרה ♣ שיחה 19:11, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
-
מימי המנדט -
צריך תמונה יותר מוצלחת -
רחוב בנווה יעקב
