משתמש:דורית/יידיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בטרם כל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידיש אופני הגייה שונים, שבאופן כללי ניתן לחלקם לשניים:

כעיקרון, צירה הנשמע ey בהברה ליטאית, ישמע כ-i בהברה החסידית או כ-oy; חלק מההברות הנשמעות כ-o בהגיה הליטאית, ישמעו כ-u או OO(?) בהגייה החסידית.

הדוגמאות בכיתוב אנגלי יתנו את שתי האפשרויות, כשהראשונה היא הליטאית והשנייה היא החסידית.

ראו גם: הגייה אשכנזית.

א[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית יידיש הגייה הערות
- א a מילה המקדימה שם עצם - המקבילה של a או an באנגלית
אב פאטער. טאטע Foter\Footer.
אבבית קרעץ kretz
אבדה פארלאסט farlos (הט' לא נשמעת במבטא)
אבד (אבד, אבדתי) פארלוירען farloyrn בצירוף מילית שימוש
אבד (איבד, איבדתי) פארלירען farlirn
אבדון אומברענגעניש umbrngenish\imbrengenish
אבל, אך, אולם אָבער. דאך. Doch ober.
אבֶל (צער) טרויער troyer והגיית המילה "אבלות" – aveylus\avayles
אבן שטיין shtein
אבן אש (חלמיש) פאייערשטיין fayershtein
אבן חן איידלשטיין eidlshtein
אדום רויט Roit
אוזני המן המן טאשן אוזן המן המן טאש
אח ברודער bruder/brider
אחות שוועסטער shvester
אחים ואחיות ברידער און שוועסטער
אתם איר. אייך Aich .Ir

ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוֹד - פעטער Feter.
  • דוּד - קעסל kesl
  • דודה - טאנטי Tanti, מימע mime, מומע moome.
  • דיכוי - אראפ-קלאפן - arop\arup-klapn.

ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התחלה - אָנהייבּ. להתחיל - אָנהייבּן. הַתְחֵל - הייבּ אָן.
  • הוא - ער (er)
  • היא - זי
  • העצמה - באלמעכטיגן - balmekhtign.

ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשימוש בויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיפדיה - וויקיפעדיע, vikipedye.
  • יצירה (יצירת ערך) - שאפן, shafn.
  • כתיבה - שרייבן, shraibn;לכתוב - "צו" שרייבן; כתבתי - איך האב געשריבן, ich hob geshribn; כתוב, כתבי - שרייב, shraib.
  • שגיאה/טעות - גרייז, graiz\graz.
  • עריכה - רעדאקטירן. ערך, ערכה - רעדאקטירט.
  • שכתוב - איבערשרייבן. שכתב, שכתבה - איבערגעשריבן.
  • הרשמה - איינשרייבן, ainshraibn; להירשם - זיך איין צושרייבן, zich ayn\an tzu\tzi shraibn.
  • משתמש - באנוצער, banutzer\banitzer.
  • משתמשת - באנוצערקע, באנוצערן banutzerke\banitzern.
  • זכויות יוצרים - קאפי-רעכטן kopi-rehtn‏‏[1]

ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכות בחירה - וועלן-רעכט - vveln-rekht.

כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדור (משחק) - טאבע - ta'be.
  • כדור (תרופה) - טאבלעט - toblet. פיל - pil.
  • כדורגל - פוטבאל - טאבע שפיל - ta'be shpil.
  • כוח - קראפט - kraft.

ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאן? - א ווּ‏ - A voo\vi.
  • להיכן? - ווי אהין - Vi a'hin.
  • לאיפה נעלמת? - ווי אהין ביסטו נעלם געווארן? vi a hin biste neylem gevorn. או, א וו ביסטו נעלם געווארן?
  • לאן אבדת? א וו ביסטו פארלוירען געגאנגען - a voo\vi bistoo\bisti\farloyr'n gegangen.
  • לאן אתה הולך? - א וו גייסטו - a vu geystoo או ווי אהין גייסטו - vi a hin gayste.
  • למה (מילת שאלה) - פארוואס - farvos\farvoos.
  • למה אתה מתרגז? - פארוואס רעגסטי זיך? reygsti-zich נהגה כמילה אחת.
  • למה אתה עצבני? - פארוואס ביסטו נערוועס? - farvos\farvoos bistoo\bisti nerveyz.

מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות ברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום - על פי רוב נאמר שלום עליכם - Sholem\Shulem
  • טוב - משמש בשפת היום-יום כברכה כללית - א גוטן A gut'n\gitn. ונענה בברכת "עוד יותר טוב" - א בעסער'ן - A beser'n.
  • להתראות - צום וווידער זעהן, או א ווידער זעהן - Vider zeyn.
  • להשתמע - צום ווידער הערן - Tzum vider her'n.
  • בוקר טוב - גוט מארגען - Goot\Git morg'gn.
    נענה בברכת - שנה טובה - א גוט יאהר - a goot\git yur, או "טוב תמידי" - "א גוטן תמיד" - a gootn\gitn tomid\toomid.
  • יום טוב - נאמר בשעות היום ואחר הצהריים "א גוטן טאג" - A gootn\gitn tog\toog.
  • ערב טוב - א גוטן אווענט ovent\oovent
  • לילה טוב - א גוטע נאכט A goote\gite nacht.
  • "שיהיה לך יום מאיר - זאלסט האבן א לעכטיגען טאג - Zolst hobn\hoobn a lechtig'n tog\toog.
  • שבת שלום - גוט שבת - shabes.
  • חג שמח - א גוט יום-טוב - yomtev.
  • שבוע טוב - א גוטע וואך - voch.
  • חודש טוב - נאמר בראש חודש ולאחר תפילת קידוש לבנה, א גוטן חודש. המילה חודש נהגת choydesh.
  • עד מאה ועשרים - ביז הונדערט און צוואנציג - Biz hundert\hindert un\in tzvontzick.

מחמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחמאה - קאמפלימענט - kompliment.
  • נהדר - פארכטפול - prachtfool. ובלשון עממית, זייער פיין ziaher fian.
  • מעולה - אסטערליש - osterlish. פערפעקט - perfeckt.
  • פנטסטי - פַאנטסטִיש.
  • מְשַׂמֵח - דערפרייט - derfrait\riat.
  • נפלא - וואונדערליך - vu\vinderlikh
  • מדהים - שטוינענד - shtoynend.
  • יוצא מן הכלל - אויסער (וי) געוונליך - oser (vi) geveyndlech.
  • טוב מאוד - גאר[2] גוט - gor\gur gut\git.

___

  • מצוין - אויסגעצייכענט - oysgetzeich'nt\osgetzaychent.
  • מַעְמַד - שטאנד - shtand.
  • מאוד - גאר - gor\gur, זייער - zaiher\ziaher.

ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג - גאסען ווערטער - (מילות רחוב) gassen verter, פאלק'ס שפראך - (שפה עממית) folk's shprach.

  • גאוני - גאונות'דיג (נקרא גאוינסדיג) geoynesdig.
  • הורס - מורא'עדיג (מלשון מורא ופחד) moyredig.
  • מהמם - געוואלדיג gevaldig.
  • פיצוץ! - א באמבע, באמבעדיג. bombe, bombedig.
  • מכה בעין - המקבילה של פצצות לגבות, א שאס אין די אויגן a shos in di oyg'n.
  • זה הדבר - המקבילה של סוף הדרך, דאס איז די זאך נשמע כמו dusi di zach.
  • יפהפה/יפהפיה - שיין ווי די זין/לבנה (יפה כמו השמש הירח) sheyn\shayn vi di zin\ levune.
  • מש'ו - א זאך! a zach.
  • חבל"ז - א שאד די צייט/צאט[3] a shodqshud di tzayt\tzat.

פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלסט (קול הראש) - קאפ שטימע.

פמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קהילה - קֶהִילֶה, (פארזאמלונג (farzmlung\ling), איינזאמלונג (hianzmlung\ling).

ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיקול דעת - איבערטראכטן[4] - ibertrakhtn

ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תודה - א דאנק - A Dank. שכוייח
  • תודה רבה - א גרויסן דאנק - a groys'n dank. או: א שיינעם דאנק - A sheynem\shaynem dank.
  • תרבות - קוּלטוּר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏יש לציין שהתירגום מקובל והוא תירגום מילולי ומדוייק של המילה האנגלית "Copyrights", אך כמקבילו של המונח העברי "זכויות יוצרים" הוא אינו מילולי, אלא חופשי.
  2. ^ ראו את תירגום המילה "מאוד".
  3. ^ ביידיש, משמש רק במשמעות המקורית של "חבל על הזמן" (חבל על בזבוז הזמן). המשמעות הסלנגית (מסוג "מהמם שחבל"ז") אינה מוכרת ביידיש.
  4. ^ ‏תרגום חופשי. אם נתרגם מהיידיש מילולית לעברית "איבערטראכטן" היינו "שיקול חוזר" (לשקול שוב).