פ

פ' היא אחת משש האותיות ב ג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח. כשהיא דגושה הגייתה כמו האות P באנגלית, וכשהיא רפויה הגייתה דומה לזו של האות F באנגלית.

בהתאם לחלוקתן של אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות ב ו מ"פ. מבחינה פונולוגית פּ' דגושה מייצגת עיצור סותם דו-שפתי בלתי-קולי, ופ' רפה מייצגת חוכך שפתי-שיני בלתי-קולי.

פ' הינה אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה היא "ף".

בגימטריה ערכה 80. ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על ידי הצירוף ת"ת.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות פ' היא כ־1.79% מכלל אותיות האלף-בית ושל הצורה הסופית ף' היא כ־0.19%.

פ"א הפועל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל". מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:

חסרי פ"י (חסרי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל ישב – אשב.
חסרי פ"נ (חסרי פ"א הפועל-נו"ן): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נפל – אפול.
נחי פ"א (נחי פ"א הפועל-אל"ף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אכל – יאכל.
נחי פ"י (נחי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל ישן – אישן.