ברכה (נימוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציעים סוג של מערכת יחסים או סטאטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה. בעוד מנהגי הברכה הם תלויים מאוד במצב ובתרבות ועשויים להיות שונים אף בקרב אותה התרבות בהתאם לסטאטוס החברתי או למערכת היחסים, הרי שהם קיימים בכל תרבויות האדם הידועות. ניתן להביע ברכות הן באמצעות מחווה פיזית והן באמצעות דיבור, ולעתים קרובות הן משלבות בין השניים.

מחוות ברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה עשויה לכלול ביטוי רשמי, נשיקה פשוטה, לחיצת יד או חיבוק. אופן קיום הברכה נקבע על פי כללי התנהגות חברתיים וכמו כן, על פי מערכת היחסים של האנשים. מעבר לברכה רשמית, שעשויה לכלול הכרה ורבלית, ולעתים לחיצת יד – הבעות פנים, מחוות, שפת גוף וקשר עין עשויים גם הם לסמן איזו ברכה מצופה. מחוות הן הסימן הברור ביותר. למשל, על ידי כך שמברכים בן אדם עם זרועות פתוחות, ניתן להבין בדרך כלל שישנה ציפייה לחיבוק. לעומת זאת, ניתן לפרש זרועות חבוקות כסימן לעוינות. הבעות פנים, שפת גוף וקשר עין משקפים רגשות ואת רמת העניין. פנים קודרות, גרירת רגליים ומבט מושפל משדרים חוסר עניין, בעוד שחיוך וגישה עליזה היא סימן לקבלת הזולת.

בכל התרבויות אנשים מברכים זה את זה כאות להערכה, חיבה, חברות והערצה. בעוד לחיצות ידיים, חיבוקים, קידות, הנהונים וחיכוכי אף הם כולם ברכות מקובלות, הרי שהברכה הנפוצה ביותר היא נשיקה או נשיקות על הלחי. נשיקה על הלחי נפוצה ביותר באירופה ובאמריקה הלטינית והפכה לברכה הסטנדרטית בדרום אירופה.

ברכות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום - בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית.
  • להתראות - בסיומו של מפגש עם אדם. כיום בעברית הישראלית מוחלף לעתים ב"ביי" (סלנג, מאנגלית).
  • בוקר טוב - בשעות הבוקר, כתחליף ל"שלום". נענה בברכת "בוקר אור".
  • צהריים טובים - בשעות הצהריים, כתחליף ל"שלום".
  • ערב טוב - בשעות הערב, כתחליף ל"שלום".
  • יום טוב וכל טוב - ברכת פרידה, בכל שעות היום.
  • שיהיה לך יום נפלא - עברות, שנוצר בשלהי המאה העשרים, של הביטוי האנגלי Have a nice day. משמש בין השאר נותני שירות כברכת פרידה מלקוחותיהם.
  • מזל טוב - נאמרת לאדם שחוגג מאורע משמח, כגון הולדת ילד, חתונה, בר מצווה, יום הולדת או אירוע משמח אחר.
  • עד מאה ועשרים - ברכה לאריכות ימים, נאמרת במיוחד בימי הולדת.

לפעמים הברכה היא ספציפית וממוקדת בצרכי המתברך, כמו: "בהצלחה במבחן", "בקרוב אצלכם" (נאמר למשל בחתונות לרווקים ובאירועי ברית מילה לזוגות שאינם הורים או המצפים ללידה), "רפואה שלימה" וכיוצא בזה.

ברכות מסוימות אפשר להחוות באמצעות מחוות גופניות. כך כף יד מונפת למעלה משמשת ברוב המקרים כברכת שלום. גם לחיצת יד והצדעה עשויות להוות ברכת שלום. בתרבויות מסוימות נשיקה על הלחי משמשת כברכת שלום וכברכת פרידה.

לעתים אין המברך מציין את ברכתו במפורש, אלא שולח, למשל, "צרור ברכות ואיחולים". ניתן גם לברך צד שלישי, באמצעות הביטוי "דרישת שלום" (מקובל גם השימוש בקיצור ד"ש). באירועים שונים, הן שמחות אישיות והן חגים, מקובלת גם ברכה שאינה פנים אל פנים, באמצעות הטלפון, כרטיס ברכה, אימייל או מסרון.

לקבוצות חברתיות שונות יש ברכות המקובלות בתוך הקבוצה כחלק מהז'רגון הפנימי. כך למשל שחקני תיאטרון מברכים ב"שבור רגל" ברצונם לאחל הצלחה בהצגה. לבני נוער יש ביטויי סלנג המתחלפים תדירות לברכות מפגש ופרידה. בני נוער בישראל נהגו לברך, בין השאר, "צ'או" (מאיטלקית), "סלאמאת" (מערבית), "להִת'" (קיצור של "להתראות"), "יאללה ביי" (צירוף של ערבית ואנגלית).

איחולים יהודיים במועדי השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יהודים מקובלים איחולים וברכות הבאים על רקע אופיו של החג או הזמן:

  • שבת שלוםיידיש: א גוטן שאבעס) - איחול הנאמר בשבת עצמה, או אף בימים הסמוכים לה, לקראת השבת.
  • שבוע טוב (מיידיש: א גוטע וואך) - נאמר במוצאי שבת (יש המאחלים אותו לאחר ההבדלה). יש המשתמשים בו גם בתחילת יום ראשון, כתחליף ל"שלום".
  • חודש טוב - ברכה הנאמרת בראש חודש, כתחליף ל"שלום".
  • מועדים לשמחה (ביידיש: א גוטן מועד) - בחול המועד, או במועדים וחגים כנוסח הקידוש בחגים. מקור הברכה בקידוש לשלשה רגלים. התשובה המקובלת היא "חגים וזמנים לששון" (מאותה המקור).
  • חג שמחיידיש: א גוטן יום טוב; תירגום מילולי: "חג טוב") - ברכה זו נאמרת בערבי חגים ובחגים בתחילת מפגש וכברכת פרידה. ייתכן שהמקור לאיחול המשלב "שמחה" דווקא ב"חג", הוא מהפסוק "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).
  • פורים שמח (מיידיש: א פרייליכן פורים) - בפורים.
  • פסח כשר ושמח - בפסח, איחול המבטא את ריבוי הלכות הכשרות בחג הפסח.
  • שירבו זכויותינו כרימון - בראש השנה, פירושו, שנזכה לעשות מצוות רבות כמספר גרעיני הרימון (מספר רב). בדרך כלל יהודים דתיים משתמשים באיחול זה.
  • כתיבה וחתימה טובה - איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. ביהדות מקובל שדינו של אדם נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, אך ניתנת ארכה לתיקון עד להושענה רבה. הילכך, נהוג, כל עוד מעשה הכתיבה לא הסתיים, להזכיר את הכתיבה והחתימה בברכה.
  • חתימה טובה - איחול הניתן בעשרת ימי תשובה, בציפייה לחתימה שתקרה ביום הכיפורים.
  • גמר חתימה טובה - איחול הניתן לאחר יום הכיפורים, עד היום השביעי של חג-הסוכות, שנקרא 'הושענה רבה', אנו מתפללים ל"גמר חתימה טובה", כי זהו היום שבו נגמר סופית דין העולם
  • שנה טובה (מיידיש: א גוט יאר) - בקרב דוברי יידיש מקובל גם במשך כל השנה, אך האיחול הוא במיוחד לראש השנה, ובפרט בקרב דוברי עברית שכמעט ואינם משתמשים באיחול זה במשך כל השנה.
  • ביידיש, בעיקר אצל תנועת החסידות: א גוט קוויטל, על פי הביטוי הארמי "פיתקא טבא" - איחול הנאמר ביום הושענא רבא. הכוונה: על פי הספרות החסידית, שביום זה נשלחים כביכול פסקי הדין שנכתבו ונחתמו בימי עשרת ימי תשובה, ליעדם. על כך האיחול שיזכה המתברך למברק שבו פסק דין טוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]