ברכה (נימוס)

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

גורג' בוש, נשיא ארצות הברית לשעבר וטוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר מברכים זה את זה לשלום בלחיצת יד. לצידם שני קצינים מצדיעים זה לזה לשלום.

כרטיסי ברכה דנים לרגל חג המולד

ברכה היא איחול של אדם לחברו, והיא ניתנת בנסיבות שונות, בהתאם למנהג ולכללי הנימוס.

ברכות מקובלות בעברית

• שלום - בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית.
• להתראות - בסיומו של מפגש עם אדם. כיום בעברית הישראלית מוחלף לעתים ב"ביי" (סלנג, מאנגלית).
• בוקר טוב - בשעות הבוקר, כתחליף ל"שלום". נענה בברכת "בוקר אור".
• צהריים טובים - בשעות הצהריים, כתחליף ל"שלום".
• ערב טוב - בשעות הערב, כתחליף ל"שלום".
• שבת שלום - בשבת, כתחליף ל"שלום".
• חג שמח - נאמרת בערבי חגים ובחגים בתחילת מפגש וכברכת פרידה.
• חודש טוב - בראש חודש, כתחליף ל"שלום".
• יום טוב וכל טוב - ברכת פרידה, בכל שעות היום.
• שיהיה לך יום נפלא - עברות, שנוצר בשלהי המאה העשרים, של הביטוי האנגלי Have a nice day. משמש בין השאר נותני שירות כברכת פרידה מלקוחותיהם.
• שבוע טוב - במוצאי שבת וכן בתחילת יום ראשון כתחליף ל"שלום".
• מזל טוב - נאמרת לאדם שחוגג מאורע משמח, כגון הולדת ילד, חתונה, בר מצווה, יום הולדת או אירוע משמח אחר.
• עד מאה ועשרים - ברכה לאריכות ימים, נאמרת במיוחד בימי הולדת.

לפעמים הברכה היא ספציפית וממוקדת בצרכי המתברך, כמו: "בהצלחה במבחן", "בקרוב אצלכם" (נאמר למשל בחתונות לרווקים ובאירועי ברית מילה לזוגות שאינם הורים או המצפים ללידה), "רפואה שלימה" וכיוצא בזה.

ברכות מסוימות אפשר להחוות באמצעות מחוות גופניות. כך כף יד מונפת למעלה משמשת ברוב המקרים כברכת שלום. גם לחיצת יד והצדעה עשויות להוות ברכת שלום. בתרבויות מסוימות נשיקה על הלחי משמשת כברכת שלום וכברכת פרידה.

לעתים אין המברך מציין את ברכתו במפורש, אלא שולח, למשל, "צרור ברכות ואיחולים". ניתן גם לברך צד שלישי, באמצעות הביטוי "דרישת שלום" (מקובל גם השימוש בקיצור ד"ש). באירועים שונים, הן שמחות אישיות והן חגים, מקובלת גם ברכה שאינה פנים אל פנים, באמצעות הטלפון, כרטיס ברכה, אימייל או מסרון.

לקבוצות חברתיות שונות יש ברכות המקובלות בתוך הקבוצה כחלק מהז'רגון הפנימי. כך למשל שחקני תיאטרון מברכים ב"שבור רגל" ברצונם לאחל הצלחה בהצגה. לבני נוער יש ביטויי סלנג המתחלפים תדירות לברכות מפגש ופרידה. בני נוער בישראל נהגו לברך, בין השאר, "צ'או" (מאיטלקית), "סלאמאת" (מערבית), "להִת'" (קיצור של "להתראות"), "יאללה ביי" (צירוף של ערבית ואנגלית).

איחולים יהודיים במועדי השנה

בין יהודים מקובלים איחולים וברכות הבאים על רקע אופיו של החג או הזמן:

• שבת שלום (ביידיש: א גוט שאבעס) - איחול הנאמר בשבת עצמה, או אף בימים הסמוכים לה, לקראת השבת.
• שבוע טוב (מיידיש: א גוטע וואך) - נאמר במוצאי שבת (יש המאחלים אותו לאחר ההבדלה).
• כתיבה וחתימה טובה - איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בהלכה מובא שיש לסיים מכתבים ואגרות וכדומה, הנשלחים בימים אלה, בברכה זו. הברכה היא על פי דברי חז"ל שבימי עשרת ימי תשובה דנים את האדם בשמיים בדיוק מה יקרה איתו ולו למשך השנה הקרובה. חז"ל מוסיפים שפסקי הדין בשמיים נכתבים ונחתמים בימים אלה; ועל פי זה מאחלים בימים אלה ובחודש אלול, שהוא חודש הכנה לימי הדין האלה, "כתיבה וחתימה טוב", - שיזכה המתברך לפסק-דין טוב כתוב וחתום. ביום הכיפורים עצמו, ובמיוחד לקראת סוף היום, האיחול הוא גְמַר חתימה טובה, - שהסוף ייגמר בחתימה טובה, זאת על פי דברי חז"ל שאז הוא זמן החתימה. במוצאי יום הכיפורים ועד לחג הסוכות נהוג לברך גְמַר טוב. מאחלים שהדין של כל אחד נגמר טוב ביום הכיפורים.
• שנה טובה, (מיידיש: א גוט יאר) - בקרב דוברי יידיש מקובל גם במשך כל השנה, אך האיחול הוא במיוחד לראש השנה, ובפרט בקרב דוברי עברית שכמעט ואינם משתמשים באיחול זה במשך כל השנה.
• ביידיש, בעיקר אצל תנועת החסידות: א גוט קוויטל, על פי הביטוי הארמי "פיתקא טבא" - איחול הנאמר ביום הושענא רבא. הכוונה: על פי הספרות החסידית, שביום זה נשלחים כביכול פסקי הדין שנכתבו ונחתמו בימי עשרת ימי תשובה, ליעדם. ועל כך האיחול שיזכה המתברך למברק שבו פסק דין טוב.
• מועדים לשמחה, (ביידיש: א גוט מועד) - בחול המועד, כנוסח הקידוש בחגים.
• חג שמח (ביידיש: א גוטן יום טוב; תירגום מילולי: "חג טוב") - במועדים וחגים. ייתכן שהמקור לאיחול המשלב "שמחה" דווקא ב"חג", הוא מהפסוק "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).
• פורים שמח, (מיידיש: א פרייליכן פורים) - בפורים.
• פסח כשר ושמח - בפסח, איחול המבטא את ריבוי הלכות הכשרות בחג הפסח.
• צום קל - בימי צום ותענית לפי לוח השנה היהודי.
• שירבו זכויותינו כרימון - בראש השנה, פרושו, שנזכה לעשות מצוות רבות כמספר גרעיני הרימון (מספר רב) בדרך כלל יהודים דתיים משתמשים באיחול זה.

ראו גם

• ברכת כהנים
• ברכה (של מנהיג דתי)

לקריאה נוספת

• נתיבה בן יהודה, ברכות וקללות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכות

• אתר הברכות "שנה בשנה"
• אתר "ברכות"
• ברכה של יהודי תימן
• ראשי תיבות של ברכות