משתמש:מקצועי/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הקמת עיתונות חרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך כשלושה עשורים ביצע פעולות תמיכה שונות בעיתונות חרדית, השיא היה כאשר בראש השנה ה'תרצ"א (1930) לפני תקיעת שופר, באופן חריג ביותר, הכריז בנוכחות אלפי חסידיו: ”היות ונתרבו בזמן האחרון ספרים ועיתונים בהם דברי ניבול פה שעושים פגם בכל נפש יהודי הנני מבקש מכל אחד ואחד שיהיה זהיר בעצמו ובני בתו ובניו שלא יקראו אותם ושלא יניחם לביתם”[1][2].
בשנת ה'תרס"ו (1906) כשנה לאחר שהחל להנהיג, שיגר האמרי אמת את אחיו רבי מנחם מנדל אלתר שהיה אב"ד קאליש ופאביניץ ונשיא 'אגודת הרבנים בפולין' לפעול להקמת עיתון חרדי בשפה העברית. בחודש ניסן ה'תרס"ז (1907) יצא לאור 'הקול - קול יעקב' כשבועון ולאחר שבועות ספורים החל להופיע 'הקול' כעיתון יומי בעברית[3][4]. 'הקול' זכה לתמיכה ועידוד מגדולי הרבנים וגם הוא עצמו כתב מכתב תמיכה לעיתון[5][6], אולם למרות המאמצים העיתון לא שרד כלכלית, בחורף ה'תרס"ח הופעתו הושעתה זמנית, ולאחר חודשים ספורים חזר להופיע כשבועון למשך כשנה נוספת ובשנת ה'תרס"ט חדל להופיע[3][7].
בשנת ה'תר"ע (1910) השתתף ה"אמרי אמת" יחד עם רבי חיים מבריסק והרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה במתן ערבות כספית להוצאת השבועון 'המודיע' בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ[3], מאחר והירחון הקודם שהקים – 'הפלס' – נסגר בהעדר תקציב להפעלתו, עיתון המודיע הופיע עד לשנת ה'תרע"ה (1915) ונסגר בעקבות מלחמת העולם הראשונה[8].
בשנת ה'תרע"ב (1912) לאחר שהתקיימה ועידת קטוביץ של אגודת ישראל, חידש את הפעולות להקמת עיתון יומי, הפעם דאג מראש לגייס תרומות וביקש ממקורביו לקנות מניות של העיתון העומד לקום[9][10]. בהמשך, בשנת ה'תרע"ג (1913) באסיפת אדמו"רי ורבני פולין שהתקיימה בעיירה גרבטקה[11][12] הביא להחלטה לייסד יומון חרדי[13]. בתחילת 1914 לאחר עיכובים רבים התקבל הרישיון להקמת עיתון יומי ביידיש 'דער יוד', ה"אמרי אמת" פנה לחסידיו במכתב וביקש להרבות מנויים לעיתון, גם דודו השפתי צדיק, והחפץ חיים כתבו מכתבי תמיכה. העיתון עמד לצאת בראש חודש אלול ה'תרע"ד אולם שלשה שבועות לפני כן פרצה מלחמת העולם הראשונה וכל המאמצים ירדו לטמיון, את הכספים שאסף שמר ה"אמרי אמת" לעיתון העתידי 'דער יוד'[14][15].
בשנת ה'תרע"ו (1916) בשלהי מלחמת העולם הראשונה החל להופיע העיתון 'דאס יודישע ווארט'. בתענית אסתר ה'תרע"ז (1917), פרסם מכתב תמיכה לעיתון: ”כאשר כמה מכם שפכו דמעות בביתי על ראותם בניהם ובנותיהם מתנכרים להם ונתינים לעם אחר מסיבת הקריאה בכתבי פלסתר ומכתבי העיתים ... וכאשר כעת יוצא לאור כתב העת בשם 'יודיש ווארט' ... הנני מבקש מכם לתמוך בכתב העת הזה בכל מה דאפשר... ואבקש בפרטות מכל אנ"ש אשר יקר בעיניכם למלאות רצוני...”[16], אולם גם עיתון זה סבל ממצוקה תקציבית ונסגר בפברואר 1919[17].
___
בשנת ה'תרע"ט (נובמבר 1919) עם סגירתו של 'דאס יודישע ווארט' החל להופיע העיתון 'דער יוד' בעריכת משולם קמינר, תחילה כשבועון ולאחר מכן כיומון[18] ולקראת סוף שנת ה'תרפ"ט נסגר.
בחודש אלול ה'תרפ"ט (1929) נערכה הכנסייה הגדולה השניה של אגודת ישראל, הוחלט כי יש להקים עיתון יומי חרדי בר קיימא והוקמה וועדה מיוחדת להוציא זאת לפועל[19][20]. בהמשך לכך, הקים העסקן רבי מנדל קמינר את העיתון 'דָאס אִידִישֶע טַאגְבְּלָאט', בברכת אחיינו האמרי אמת שגם נתן הלוואה על סך כ־10,000 דולר[21]. קמינר הקים חבורה קואופרטיבית, כאשר כל עובדי העיתון היו שותפים לרווחיו, מבנה זה הקל על הפן הכלכלי, וחסך את הצורך בגיוס כספים[19], השיטה הוכיחה את עצמה, ועובדי העיתון שהיה להם בו אינטרס כלכלי התמסרו אליו, ונהיה לאחד העיתונים האיכותיים והמובילים בפולין[18], וכך הוקם העיתון 'דָאס אִידִישֶע טַאגְבְּלָאט' שהפך לעיתון החזק והמשפיע בציבור החרדי בגולה והופץ ביותר מ–30,000 עותקים[21]. העיתון הפסיק להופיע ב־6 בספטמבר 1939, מיד לאחר פלישת הנאצים לפולין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שומר ציון הנאמן" (תמוז ה'תר"ו, יולי 1846 – אדר ה'תרי"ז, מרץ 1857) הוקם באלטונה על ידי הרב יעקב אטלינגר, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. נכתב בעברית ונחשב לביטאון החרדי הראשון[22] נקט קו לעומתי נגד הרפורמים בגרמניה[23].
- "דער איזרָאֵליט" (מאי 1860 – נובמבר 1938) הוקם במיינץ על ידי הרב ד"ר מאיר להמן,
- "הלבנון" (1863–1886) שבכתיבתו השתתפו רבנים חשובים כמו רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.
- "קול מחזיקי הדת" (1879–1914) שבועון בעברית. הוקם בלבוב על ידי רבי שמעון סופר ביוזמתו של רבי יהושע רוקח האדמו"ר מבעלז. הופיע כשבועון ובתקופות מסוימות אחת לשבועיים.
- "הפלס" (תשרי ה'תרס"א, אוקטובר 1900 – ה'תרס"ה, 1905) ירחון בעברית. הוקם בפולטבה על ידי רבי אליהו עקיבא רבינוביץ'.
- "הקול" / "הקול – קול יעקב" (ניסן ה'תרס"ז, 1907 – ה'תרס"ט, 1908) יומון / שבועון בעברית. הוקם בורשה על ידי רבי מנחם מנדל אלתר ביוזמת אחיו רבי אברהם מרדכי אלתר. תחילה יצא כשבועון 'הקול - קול יעקב'[24] ולאחר שבועות ספורים החל להופיע כיומון 'הקול'[25][4]. העיתון זכה לתמיכה ועידוד מגדולי הרבנים[26][5], אולם הוא לא שרד כלכלית, בחורף ה'תרס"ח הופעתו הושעתה זמנית, בשנת ה'תרס"ט חדל להופיע[3][7].
- "המודיע" (ה'תר"ע, 1910 – ה'תרע"ה, 1915) שבועון בעברית. העיתון היה ממשיכו של הירחון הפלס והוקם גם הוא בפולטבה על ידי רבי אליהו עקיבא רבינוביץ'. המודיע היה הבמה המרכזית להפצת הרעיון של התארגנות החרדים, לקראת כינון תנועת 'אגודת ישראל'[3][2]. באוגוסט 1914 יצא לאור הגיליון האחרון בעברית, ובחודש אוקטובר, לאחר הפסקה של כחודשיים, החל לצאת לאור ביידיש. נסגר עקב אילוצים כלכליים ובעקבות המלחמה העולמית שפרצה[27][28].
- "הדרך" (ה'תרע"ג, 1912 – ה'תרפ"ט) ירחון תנועת אגודת ישראל. הוקם בפרנקפורט על ידי רבי יעקב רוזנהיים לאחר ההכרזה על הקמת אגודת ישראל בועידת קטוביץ, יצא לאור עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה בין השנים ה'תר"ף–ה'תרפ"ט בצריך ובוינה[28].
- "דאס יודישע ווארט" (אדר ה'תרע"ו, מרץ 1916 – אדר ה'תרע"ט, פברואר 1919) יומון ביידיש. הוקם בוורשה בשלהי מלחמת העולם הראשונה על ידי הרב עמנואל קרליבך והרב פנחס כהן ונערך על ידי נחום לייב וינגוט ונסגר לאחר כשנתיים בהעדר תקציב[29][30].
- "דער יוד'"[31] (טבת ה'תרע"ט, דצמבר 1918 – ה'תרפ"ט 1929) יומון ביידיש. הוקם בורשה על ידי הרב משולם קמינר, תחילה יצא לאור כשבועון במשך כשנה, והפך ליומון ב–1 לדצמבר 1919[32] לאחר סגירתו של 'דאס יודישע ווארט'[33][17], מבחינה מקצועית העיתון פיגר אחרי עיתוני התקופה ובמשך העשור של פעילותו הופעתו הופסקה מספר פעמים[17], ובסופו של דבר גם הוא כקודמיו נסגר בהעדר תקציב להפעלתו[18].
- "דָאס אִידִישֶע טַאגְבְּלָאט" (ה'תרפ"ט, 1929 – אלול ה'תרצ"ט, ספטמבר 1939) הוקם בורשה לאחר הפסקת הופעתו של 'דער יוד', על ידי העסקן רבי מנדל קמינר בעידוד אחיינו רבי אברהם מרדכי אלתר, לאחר החלטה שהתקבלה בהכנסייה הגדולה השניה של אגודת ישראל[19]. כדי להקל על הפן הכלכלי ולחסוך את הצורך בגיוס כספים, הוקם העיתון כקואופרטיב שכל עובדיו שותפים לרווחיו[19], "דאס יודישע טאגבלאט" היה אחד העיתונים האיכותיים והמובילים בפולין[18], החזק והמשפיע בציבור החרדי בגולה והופץ ביותר מ–30,000 עותקים[21]. העיתון הפסיק להופיע מיד עם פלישת הנאצים לפולין.
בשנת 1906 יצא לאור בפולין עיתון 'הקול', שקיבל את ברכת גדולי ישראל. אך הוא לא שרד. "הקול" זכה לתמיכה ועידוד של גדולי הרבנים[5], האבני נזר, הרב אליהו חיים מייזל אב"ד לודז', הישמח ישראל מאלכסנדר, רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק, רבי מרדכי מקוזמיר, השפתי צדיק, רבי ישכר בריש גרויברט מבענדין, רבי שמחה יאיר רוזנפלד מפיטרקוב.
האדמו"ר מגור להקמת העיתון 'דער יִיד' (1921), בשפת היידיש ומשמש כשופר למועצת גדולי התורה ולתנועה שהוקמה זה מכבר.
ב־1922 נוסד בישראל ירחון 'קול ישראל' מטעם אגודת ישראל. בהמשך הפך לשבועון עד 1948. עורכיו היו ראשי התנועה בארץ – הרב עמרם בלוי, הרב משה בלוי והרב משה פרוש.
ב־1934 נוסד ביטאון 'שערים' מטעם מפלגת פועלי אגודת ישראל, ב-1951 הפך ליומון. בין עורכיו היו - יעקב ברונר ויהודה נחשוני.
דאס יודישע ווארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאס יודישע ווארט היה יומון חרדי ביידיש
דאס יודישע ווארט (שבועון)[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאס יודישע ווארט טשערנוביץ, שבועון ביידיש (תרצ"ד–תרח"צ):
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בטאון תפארת משה, חיפה: מוסדות שאץ ויזניץ, תשע"ג, באתר אוצר החכמה
דער יוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל מאיר הולנדר מאמריו פורסמו בדאס יודישע ווארט, אוצר החיים בית ועד לחכמים, קבוצי אפרים, תל תלפיות[34]
היתר עסקה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תרפ"ד פרסם האדמור מלובלין ר' עזריאל מאיר איגר הצעה [35] שכל יהודי כשמתחיל לעסוק במשא ומתן, יחתום על התחייבות באופן חד פעמי בפני רב עירו, ובו יצהיר שכל העסקים שיעשה יהיו לפי אופני עסקה המותרים על ידי חז"ל, תנאים אלו יחולו גם אם בשעת העסקה ישכח או לא יציין זאת במפורש.
הרב אהרן קוטלר התנגד לרעיון זה[36] ממספר טעמים א. שהצהרה שמסר אדם בינו לבין עצמו אינה יכולה לחול על עסקה בין שני צדדים, גם אם שניהם הצהירו זאת, כי התנאים בעסקה צריכים להימסר בשעת מעשה ולא מראש. ב. הצהרה מראש מועילה רק למנוע ממשהו לחול (נדר) אבל אין בכוחה להחיל התחייבויות חדשות בעסקה ג.
בשנת תרפ"ט הוציא לאור קונטרס הצעת תקנה נחוצה[37]
בשנת תר"ץ הוציא לאור קונטרס תקנת רבים[38]
בשנת תשע"ח (2018) פורסם מכתב[39]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ירושלים: תשכ"ו, באתר אוצר החכמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מכתב עג, אוסף מכתבים מהאמרי אמת, עמ' צו, ירושלים: ה'תשס"ח, באתר אוצר החכמה - ^ 1 2 אברהם דוב גרינבוים, יהדות התפוצה, ליברל, 11/06/2020 (אורכב 29.09.2020 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 3 4 5
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית י. אדלר, עתונות וספרות חרדית, נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית א, עמ' 82, תשכ"ה, באתר אוצר החכמה - ^ 1 2 אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קנד, קנז
- ^ 1 2 3 אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קנה–קנו
- ^ "גם אני נמנה בין הרבנים המסכימים על הוצאת כתב העת 'הקול' בפרט כי הנני מכיר את האנשים המתעסקים בזה לנאמנים בענין דבר גדול כזה, לכן אחשב כי חובה לכל מי שאפשר לו לסייע בכל אופני סיוע הן להשתדל להרבות חותמים ולהדפיס על ידו מודעות וכדומה כדי שיוכל המפעל הזה להיות לדבר של קימא, לשמחת לב החרדים על דבר השם"
אל הקוראים, הקול - קול יעקב, 21 במרץ 1907 - ^ 1 2 אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קסב
- ^ אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קסג
- ^ אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קסח–קסט
- ^ שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 132–133
- ^ אליהו עקיבא רבינוביץ, מהנעשה ונשמע, המודיע, 11 ביולי 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ נחום סוקולוב, וורשה - ועידה של אדמו"רים ורבנים, הצפירה, 26 ביוני 1913
- ^ אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קע
- ^ שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 133
- ^ אהרון סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קעב–קעה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מכתב עא, אוסף מכתבים מהאמרי אמת, עמ' צג, ירושלים: תשס"ח, באתר אוצר החכמה - ^ 1 2 3 שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 138
- ^ 1 2 3 4
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ד"ר הלל זיידמן, ר' מנדל קמינר־ורשה, אלה אזכרה ב, ניו יורק: תשי"ז, עמ' 71, באתר אוצר החכמה - ^ 1 2 3 4 שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 141
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חיים ישראל אייז, הכנסיה הגדולה השניה של אגדת ישראל, באתר היברובוקס - ^ 1 2 3 שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 142
- ^ עקיבא צימרמן, "שומר ציון הנאמן": ביטאון היהדות הדתית בגרמניה באמצע המאה ה-19, קשר 19, עמ' 131, מאי 1996
- ^ שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 130
- ^ הגיליון הראשון, הקול - קול יעקב, 21 במרץ 1907
- ^ הגיליון הראשון, הקול, 16 באפריל 1907
- ^ הרב מסוכוצוב, הרב מלודז', הרב מגור, הרב מאלכסנדר, הרב מגרודז'יסק, הרב מקוזמיר, הרב מפילץ, הרב מבענדין, הרב מפיוטרקוב.
אל הקוראים, הקול - קול יעקב, 21 במרץ 1907 - ^ אליהו עקיבא רבינוביץ, מלחמת קיומו של המודיע., המודיע, 14 באוגוסט 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ 1 2 אהרן סורסקי, ראש גולת אריאל, כרך שני, תש"ן, עמ' קסד
- ^ שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תשל"ג, עמ' 135, 138
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שמואל רוטשטיין, תולדות העיתונות החרדית, שערים – תוספת לגיליון האלף, תל אביב: תשט"ו, באתר אוצר החכמה - ^ הגיליון הראשון, דער יוד (שבועון), ב' בטבת ה'תרע"ט, 5 בדצמבר 1918, באתר אוצר החכמה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גיליון 42, דער יוד (שבועון), י"ג בחשוון ה'תר"ף, 6 בנובמבר 1919, באתר אוצר החכמה - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ד"ר הלל זיידמן, ר' משולם קמינר־ורשה, אלה אזכרה ב, ניו יורק: תשי"ז, עמ' 131, באתר אוצר החכמה - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים: תשמ"ב, באתר אוצר החכמה - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובץ דרושים, כרך א חלק ב, סימן לח, עמ' 94, פיוטרקוב: תרפ"ד, באתר היברובוקס - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אהרן קוטלר, שו"ת משנת אהרן - חלק א, סימן כ, עמ' פ, ירושלים: תשמ"ה, באתר אוצר החכמה - ^ ר' עזריאל מאיר איגר, הצעת תקנה נחוצה, ורשה: תרפ"ט, באתר היברובוקס
- ^ ר' עזריאל מאיר איגר, תקנת רבים, ורשה: תר"צ, באתר היברובוקס
- ^ המונים צפויים לחתום על שטר היתר עסקה | המחדש, באתר hm-news.co.il, 2022-04-05