מאיר להמן

הרב להמן

הרב ד"ר מאיר (מרקוס) להמן (בכתיב היידי שנהג בזמנו: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן;Marcus (Meyer) Lehmann;‏ 29 בדצמבר 1831, הנובר - 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער. בספריו התמקד במיוחד בקורות החיים היהודיים באירופה מראשית ימי הביניים.

ביוגרפיה

להמן נולד בהנובר למד בישיבה בהלברשטט שאותה הקים הרב יששכר ברנד להמן כמאה ועשרים שנה קודם לכן. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין של הרב עזריאל הילדסהיימר, והוסמך לרבנות. אז המשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת ברלין, לאחר מכן בפראג, ולבסוף קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת האלה. להמן היה מייצג מובהק של האורתודוקסיה המודרנית, שגרסה "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ".

כאשר היה בן 23 נישא לבתו של הרב שמואל בונדי, ראש הקהילה האורתודוקסית במיינץ, ועבר להתגורר שם. בהמשך הכתירה אותו קהילה זו כרבהּ, אך הוא לא הוכר רשמית כרב על ידי השלטונות עד ל-1870, כאשר זכתה הקהילה האורתודוקסית בהכרה רשמית, לאחר מאבקים פוליטיים לא קלים, שבמהלכם היו תקופות שנאסר עליו, למשל, לערוך טקסים דתיים כגון עריכת חופות.

הרב להמן היה, כרבותיו, לוחם בתנועת ההשכלה, אותה ראה כסכנה לקיומו של העם היהודי, ולמעשה הקדיש לעניין זה את מפעל חייו - כתיבת סיפורים לנוער, שחלקם היו ביוגרפיות על אישים ידועים בתולדות עם ישראל: רבי עקיבא, בוסתנאי בן חנינאי, השר מקוצי, מהר"ם מרוטנבורג, רבי יוסף בן גרשון מרוסהיים, הרב יששכר ברנד להמן ועוד, ורובם היו סיפורים עלילתיים ששזורים בטענות מסוגים שונים כנגד החידושים והשינויים בדת היהודית, וכנגד מנהיגי התנועה. סיפוריו הם ראי היסטורי לחיי יהדות מרכז אירופה במאה ה-19.

בשנת 1860 ייסד הרב להמן את העיתון "דער איזראעליט" (Der Israelit), בגרמנית, שהיה לעיתון החשוב של היהודים הדתיים בגרמניה ופעל עד לעליית הנאצים לשלטון.

נפטר ממחלה, במיינץ, בגיל 59.

ספרות תורנית

מלבד הספרים לנוער, שראה בהם 'צורך שעה' להצלת הדור הצעיר, כתב הרב להמן גם ספרים תורניים חשובים המעידים על גדלותו בתורה: פירוש על מסכת אבות בשם "מאיר נתיב" ופירוש להגדה של פסח. כמו כן הוציא לאור את פירוש הר"ש סיריליאו, ממגורשי ספרד על תלמוד ירושלמי סדר זרעים עם הערות.

תרגום ספריו

בשנות הארבעים, בהיעדר ספרות חרדית בשפה העברית, הוחל בתרגום ספריו של להמן לעברית. בשנת 1947 תרגם משה שנפלד את ספרו של להמן "השר מקוצי". בשנות החמישים תרגם הסופר מאיר צבי פרוש רבים מספרי להמן לעברית, תחת שמות העט מ. צבי ופ. הירש.

אולם ברבות השנים יצאו רבנים ומחנכים בציבור החרדי נגד הקריאה בספריו, בשל אי התאמתם לרוח התקופה ולבני הנוער החרדי כיום. לנוכח האווירה ששררה באירופה בתקופתו של להמן, הרשה להמן לעצמו לכתוב בפתיחות מסוימת על עניינים שכיום נחשבים כפגיעה בצניעות או איזכור מושגים זרים לרוח היהדות לפי שיטתו של הציבור החרדי. בשנות התשעים יזמה הוצאת ספרים חרדית את הוצאתם לאור מחדש של מרבית ספרי להמן לעברית, הפעם לא כתרגום בלבד אלא בעיבוד מחודש, המותאם לרוח התקופה ולפי אמות המידה המקובלות כיום בציבור החרדי ובקרב בני הנוער שלו. את העיבוד המחודש עשתה הסופרת ר. פרידמן.

חלק מסיפוריו של להמן הופיעו בתרגום ליידיש בין השנים תשמ"ח-תש"ן, בהוצאת "יידישער אוצר" בניו יורק התרגום נעשה לעתים ישירות מהתרגום העברי. בין השנים תשנ"א-תשנ"ה יצאו לאור בירושלים רוב הסיפורים בתרגום חדש מאת מ.מ. משי-זהב.

ביקורת על ספריו

בסיפוריו ההיסטוריים עשה הרב להמן שימוש במידע שרכש מקריאה, והיה בדרך כלל מדויק, אך פעמים רבות הוא הוסיף מידע שגוי, או בלתי מבוסס. לעתים הוסיף פרשנויות למאורעות לפי הבנתו. לדוגמה - בספר "האנוסים מווילנה" טען כי אברהם יוזפוביץ היה תלמיד של הרב משה לנדאו בעוד שהלה התנצר כאשר היה הרב לנדאו צעיר לימים. בספרו על המהר"ם מרוטנבורג הוא טוען כי הרא"ש היה חתנו, כאשר ברור כי הרא"ש לא נשא את בתו של רבו. לא ברור האם בכוונה נשתלו טעויות אלו, כדי להוסיף לעלילה מתח ועניין, או שמא הרב להמן היה סבור באמת שמידע זה נכון ואמיתי.

בספריו הוא ביטא את השקפת עולמו. הלחימה בהשכלה הייתה, ללא ספק, המטרה הראשונה של הספרים, ואכן בספרים שזורים ויכוחים רבים בין הדמויות השונות על ענייני שמירת מצוות, אמונה, פתיחת עסקים בשבת וכדומה.

למרות שעניין היחס לציונות לא מופיע בצורה מפורשת בספרים, ניתן לראות כי בעקבות הרש"ר הירש, שהיה מרבותיו, גם הוא התנגד לתנועה זו, ולא מעט פעמים בספריו מופיע עניין שלוש השבועות, והאמונה שאליהו הנביא יבוא שלושה ימים לפני בוא הגאולה, כדי לבשר עליה, ואין לעלות לארץ לפני כן. נראה, כי הרב להמן לא רצה להתעמת במפגיע עם הציונות, כדי שלא לדחות אנשים ש"התנדנדו" בעניין שמירת המצוות והיו קשורים לתנועה הציונית בגרמניה.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של מאיר להמן בקטלוג הספרייה הלאומית
• איזידור זינגר, מקס כהן, ‏מרקוס (מאיר) להמן, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
• הרה"ג ד"ר מאיר לעהמאן זצ"ל, הצפירה, 22 באפריל 1890 (נקרולוג)
• מכתבי סופרים, הצפירה, 6 במאי 1890