משתמש:תומר ט/רואן אטקינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רואן סבסטיאן אטקינסון (באנגלית: Rowan Sebastian Atkinson; נולד ב-5 בינואר 1955) הוא שחקן, קומיקאי ותסריטאי בריטי שידוע בעיקר בשל תפקידיו בתוכניות הטלוויזיה הקומיות "מיסטר בין" ו"הפתן השחור". אטקינסון זכה להכרה ציבורית ראשונה בתוכנית המערכונים "מבט הפוך" (1979-1982) ובשל השתתפותו בסדרת מופעי הצדקה The Secret Policeman's Ball משנת 1979. בנוסף, הופיע בתוכנית "הקו הכחול הדק" (1995-1996).

הוא דורג באובזרבר כאחד מ-50 השחקנים המצחיקים בתולדות הקומדיה הבריטית[1] וכאחד מ-50 הקומיקאים הטובים בכל הזמנים, בסקר שנערך ב-2005 בין קומיקאים.[2] הוא אף זכה להצלחה קולנועית בסרטי מיסטר בין "בין" ו"החופשה של בין" ובסרטים "ג'וני אינגליש" ו"ג'וני אינגליש חוזר".

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטקינסון נולד בקונסט, קאונטי דורהאם, אנגליה, כצעיר מבין ארבעה אחים.[3] הוריו היו אריק אטקינסון, חוואי ודירקטור בחברה, ואמו אלה מאי (שם נעורים ביינברידג'), שנישאו ב-29 ביוני 1945.[3] שלושת אחיו הגדולים היו פול, שמת כתינוק, רודני, שהיה לכלכלן המבקר את האיחוד האירופי ושהפסיד בהפרש קטן בקרב על ראשות מפלגת העצמאות הבריטית ב-2000, ורופרט.[4][5] אטקינסון גדל על ערכי הכנסייה האנגליקנית,[6] וחונך בבית הספר דורהאם צ'ויסטרס (Durham Choristers), בבית הספר סנט ביז (St. Bees) ובאוניברסיטת ניוקאסל.[7] ב-1975 החל לימודי הנדסת חשמל לתואר ראשון בקווינס קולג' של אוניברסיטת אוקספורד, שבו למד אביו ב-1935;[8] ב-2006 היה אטקינסון לחבר של כבוד (Honorary Fellow) בקולג'.[9] באוניברסיטת אוקספורד הוא השתתף בקבוצת הרביו The Etceteras של ה-Experimntal Theatre Club ובאגודה הדרמטית של אוניברסיטת אוקספורד (Oxford University Dramatic Society), בהם השתתף כתיבה ובהופעות במערכונים. שם פגש בריצ'רד קרטיס[7] ובמלחין הווארד גודאל, שעמם המשיך לשתף פעולה לאורך הקריירה שלו. באוגוסט 1976 זכה לראשונה להכרה לאומית כשהופיע עם ה-Ofxord Revue בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978כיכב אטקינסון בסדרה של תוכניות קומדיה בערוץ הרדיו של ה-BBC,‏ BBC Radio 3, שנקראה The Atkinson People ("אנשי אטקינסון"). התוכנית כללה ראיונות סאטיריים עם אישים דגולים דמיוניים, שאותם גילם אטקינסון. את התוכניות כתבו אטקינסון וריצ'רד קרטיס, והפיק אותן גריף רייס ג'ונס.[10]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר האוניברסיטה ערך סיבוב הופעות עם אנגוס דייטון (Angus Deayton) בהופעה כצמד (שבה אטקינסון היה ה-"straight man", כלומר "הרציני"), שצולם לבסוף כתוכנית טלוויזיה. לאחר הצלחת התוכנית, הוא צילם ב-1979 פרק פיילוט לתוכנית "Canned Laughter" בעבור London Weekend Television (לא צולמו לתוכנית פרקים נוספים). לאחר מכן השתתף אטקינסון בתוכנית "מבט הפוך" (Not the Nine O'Clock News) ב-BBC, שאותה הפיק חברו ג'ון לויד. הוא השתתף בתוכנית לצד פמלה סטפנסון, גריף רייס ג'ונס ומל סמית', והיה אחד מכותבי המערכונים הראשיים.

בעקבות הצלחת "מבט הפוך" קיבל את התפקיד הראשי בקומדיית המצבים ההיסטורית "הפתן השחור" (1983), המתרחשת בימי הביניים, שגם אותה כתב יחד עם ריצ'רד קרטיס. לאחר הפסקה של שלוש שנים, בין היתר בשל בעיות תקציביות, עלתה העונה השנייה לשידור, והפעם נכתבה בידי קרטיס ובן אלטון. העונה השנייה (1986) עקבה אחר מעלליו של אחד מצאצאיו של אדמונד בלאקאדר, דמותו המקורית של אטקינסון, הפעם בתקופה האליזבתנית. העונות השלישית (1987; התרחשה בתקופת כהונתו של ג'ורג' הרביעי) והרביעית (1989; התרחשה במלחמת העולם הראשונה) התקיימו במתכונת דומה. "הפתן השחור" הייתה לאחת מקומדיות המצבים המצליחות ביותר של BBC בכל הזמנים. במהלך השנים צולמו גם ספיישלים, פעמיים בשנת 1988 וספיישל נוסף ב-1999.

בפתיחת שנת 1990 עלתה לשידור ב-Thames Television תוכניתו "מיסטר בין", כספיישל טלוויזיוני, שבה הופיע בתפקיד הראשי והשתתף בכתיבה. דמותו של מיסטר בין תוארה כבאסטר קיטון מודרני.[11] בתקופה זו, הופיע אטקינסון בפסטיבל הקומדיה Just For Laughs במונטריאול, ב-1987 וב-1989. כמה המשכים לתוכנית שודרו עד שנת 1995, ולאחר מכן יצא סרט קולנוע בכיכובו של מיסטר בין - "בין" (1997), שבוים בידי מל סמית', שהופיע לצד אטקינסון ב"מבט הפוך". סרט שני בכיכובו של בין, "החופשה של בין", יצא ב-2007. ב-1995 וב-1996 גילם אטקינסון את דמותו של המפקח ריימונד פאוולר בקומדיית המצבים "הקו הכחול הדק", שנכתבה בידי בן אלטון, ושמתרחשת בתחנת משטרה בעיר הבדיונית גספורת'.

אטקינסון היה הפרזנטור בקמפיינים פרסומיים של מבשלת קרוננבורג[12] ושל פוג'יפילם ובקמפיין לעידוד תרומת דם. הוא אף השתתף בסדרת פרסומות של חברת האשראי Barclaycard, שבהן גילם דמות של סוכן ריגול לא-יוצלח ומועד לטעויות, שעליה התבססה דמותו בסרטים "ג'וני אינגליש" ו"ג'וני אינגליש חוזר".

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (2012) גילם את דמותו של מיסטר בין במערכון שבו נוגנה נעימת "מרכבות האש" בידי תזמורת, שבה בין ניגן על סינתיסייזר, על מקש אחד בלבד.[13] לאחר מכן שקע בחלום שבו הוא רץ לצד קבוצת רצים בסצנת מחווה לסרט "מרכבות האש", ועוקף אותם בנסיעה במונית.[14]

בנובמבר 2012 אמר אטקינסון כי לא יגלם שוב את דמותו של מיסטר בין. הוא אמר בראיון ל-Daily Telegraph כי "מתגברת תחושתי שאגלם הרבה פחות את תפקידיי שהצליחו ביותר מבחינה מסחרית - בעיקרון, תפקידים פיזיים, די ילדותיים... מעבר לעובדה שהכושר הפיזי שלי יורד, אני חושב שזה די עצוב שמישהו בשנות ה-50 לחייו מתנהג בצורה ילדותית. חייבים להיזהר בעניין זה."[15] כמו כן, אמר כי במידה מסוימת התפקיד של מיסטר בין קיבע אותו לסוג מסוים של תפקידים.[16]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידיו הראשון של אטקינסון בקולנוע היו תפקיד משנה בסרט "לעולם אל תאמר לעולם לא" (1983), סרט בלתי-רשמי בסדרת סרטי ג'יימס בונד, ותפקיד ראשי בסרט Dead on Time ‏(1983) בכיכובו של נייג'ל הות'ורן. הוא השתתף בסרט הבכורה של מל סמית' כבמאי The Tall Guy ‏(1989) והשתתף לצד אנג'ליקה יוסטון ומאי זטרלינג בסרט "המכשפות" (1990) לפי ספרו של רואלד דאל. כמו כן גילם את דמותו של דקסטר היימן בסרט "לרקוד עם לוחמים" (1993), פארודיה על רמבו 3, בכיכובו של צ'ארלי שין.

תפקידים משמעותיים יותר גילם אטקינסון בסרטים "ארבע חתונות ולוויה אחת" (1994) בתפקיד כומר מגמגם, ו"מלך האריות" (1994) שבו דיבב את דמותו של זאזו. לאחר מכן המשיך להופיע בתפקידי משנה בסרטי קומדיה, לרבות הסרטים "מיליונר מי שגומר ראשון" (2001), "סקובי-דו" (2002), "אהבה זה כל הסיפור" (2003) וסרט הפשע הקומי "איזה מאמי" (2005).

לצד תפקידי משנה, זכה להצלחה קולנועית בתפקידים ראשיים. סרטו "בין" (1997) המבוסס על התוכנית "מיסטר בין" זכה להצלחה בינלאומית, וכך גם סרט ההמשך "החופשה של בין" (2007). כמו כן כיכב בסרט המצליח "ג'וני אינגליש" (2003) המהווה פארודיה על ג'יימס בונד, ובסרט ההמשך "ג'וני אינגליש חוזר" (2011).

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואן אטקינסון ערך הופעות תיאטרון - אף לצד חלק מחברי מונטי פייתון - במערכוני "The Secret Policeman's Ball"‏ (1979) כחלק מאירועי התרמה של ארגון אמנסטי.

כמו כן השתתף במחזה The Sneeze and Other Stories, המורכב משבע מחזות קצרים מאת אנטון צ'כוב, שתורגמו ועובדו לתיאטרון בידי מייקל פריין. המחזה הועלה בתיאטרון אלדוויץ' בלונדון ב-1988.

ב-2009 השתתף בהעלאה של המחזמר "אוליבר!" בווסט אנד בתפקיד פאגין.[17] במאי המחזה היה רופרט גולד. שנה קודם לכן הוא השתתף בהעלאה של המחזה באוקספורד, בבימוי ג'ז בונד.

ב-2013 לוהק לתפקיד הראשי במחזה Quartermaine's Terms מאת סיימון גריי, בהעלאה של תיאטרון ויינדהאם בלונדון.

סגנון קומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטקינסון ידוע בעיקר כקומיקאי פיזי בתפקידו כמיסטר בין, אך תפקידיו האחרים מסתמכים במידה רבה על שפה. ברבים מתפקידיו הוא מגלם אישים סמכותיים (כמו כמרים), שאומרים דברים אבסורדיים בסגנון קר וחסר-הבעה.

אחת משיטותיו הקומיות היא הגייה מוקצנת של האות "B". אטקינסון סובל מגמגום,[18] והגיית-היתר היא דרך להתמודד עם הברות מסובכות.

סגנונו של בין, המבוסס על מבע וויזואליות, שהושווה לזה של באסטר קיטון,[11] מבדיל אותו ממרבית הקומדיות המודרניות בטלוויזיה ובקולנוע, המתבססות במידה רבה על דיאלוג, לצד סטנד אפ שמבוסס בעיקר על מונולוגים. כישרונו ההבעתי של אטקינסון הוביל לכינויו "האדם בעל פרצוף הגומי".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The A-Z of laughter (part one)", The Observer, 7 December 2003. Retrieved 7 January 2007.
  2. ^ "Cook voted 'comedians' comedian'". BBC News. 2 בינואר 2005. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Barratt, Nick (25 באוגוסט 2007). "Family Detective – Rowan Atkinson". The Daily Telegraph. UK. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Foreign Correspondent – 22 July 1997: Interview with Rodney Atkinson, Australian Broadcasting Corporation. Retrieved 27 January 2007.
  5. ^ Profile: UK Independence Party, BBC News, 28 July 2006. Retrieved 27 January 2007.
  6. ^ Mann, Virginia (28 בפברואר 1992). "For Rowan Atkinson, comedy can be frightening". The Record. נבדק ב-10 בדצמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 "BBC – Comedy Guide – Rowan Atkinson". BBC. 4 בדצמבר 2004. אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2004. נבדק ב-29 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "page 6: "The donation was given in memory of Rowan Atkinson's father, Eric Atkinson, who matriculated at Queens in 1935."" (PDF). נבדק ב-21 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "queens iss 1" (PDF). נבדק ב-21 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Pick of the Day", The Guardian, 31 January 2007.
  11. ^ 1 2 "Museum.tv". Museum.tv. נבדק ב-21 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ mhm grax. "Kronenbourg Commercial". Mhmgrax.com. נבדק ב-21 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Mr. Bean's Hilarious 'Chariots Of Fire' Skit At Olympics". hollywoodlife.com. 27 ביולי 2012. נבדק ב-27 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Mr Bean's Olympic orchestral appearance". BBC News. 27 ביולי 2012. נבדק ב-28 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ אתר למנויים בלבד Victoria Ward, ‏Rowan Atkinson suggests end is in sight for Mr Bean, The Telegraph, 17 November 2012
  16. ^ אתר למנויים בלבד Dominic Cavendish, ‏Rowan Atkinson: Goodbye, Mr Bean?, The Telegraph, 21 November 2012
  17. ^ "Denise Van Outen leads celebs in standing ovation as Oliver! arrives with a bang". London: BBC. 15 בינואר 2009. נבדק ב-19 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "10 Questions for Rowan Atkinson". Time. 23 באוגוסט 2007. נבדק ב-1 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:תומר_ט/רואן_אטקינסון&oldid=37423622"