המכשפות (סרט, 1990)
 | |
| כרזת הסרט המקורית | |
| מבוסס על | "המכשפות" מאת רואלד דאל |
|---|---|
| בימוי |
ניקולס רוג  |
| הופק בידי |
ג'ים הנסון מארק שיבאס דאסטי סימונדס |
| תסריט |
אלן סקוט |
| עריכה |
טוני לווסון |
| שחקנים ראשיים |
אנג'ליקה יוסטון מאי זטרלינג |
| מוזיקה |
סטנלי מיירס |
| צילום |
הארווי האריסון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Jim Henson Productions Lorimar Film Entertainment |
| חברה מפיצה |
האחים וורנר, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, שידורים, הפצה לאולמות הקולנוע, הוצאה ביתית |
| הקרנת בכורה |
 25 במאי 1990 24 באוגוסט 1990 |
| משך הקרנה |
91 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פנטזיה, סרט קומדיה, סרט אימה, סרט ילדים, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| הכנסות | 15.3 מיליון דולר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המכשפות (באנגלית: The Witches) הוא סרט פנטזיית אימה-קומית אמריקאי בבימויו של הבמאי ניקולס רוג ובכיכובם של אנג'ליקה יוסטון, מאי זטרלינג, רואן אטקינסון, ויאסן פישר, המבוסס על רומן הילדים מאת הסופר רואלד דאל שיצא לאור בשנת 1983, באותו השם.
הסרט התקבל היטב על ידי המבקרים ששיבחו אותו, אך נכשל בקופות, והתקבל רע אצל הסופר עצמו, דאל, שלא אהב את הסוף החדש שהסרט נתן לעלילת הספר.
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חופשה עם סבתו הלגה בנורווגיה, ילד בן שמונה בשם לוק אוושים שומע לראשונה מסבתו אודות המכשפות, שדות עם שנאה חסרת מעצורים לילדים ושיטות שונות להכחדתם. הלגה מספרת ללוק שחברת ילדותה, אריקה, נפלה קורבן למכשפה שקיללה אותה לחיות את שארית חייה לכודה בתוך ציור, בעודה מזדקנת בהדרגה ומשנה את מקומה בבד עד שמתה לבסוף כמה שנים קודם לכן.
לאחר שהוריו של לוק נהרגים בתאונת דרכים, הלגה הופכת לאפוטרופוסית הרשמית של לוק והם עוברים לאנגליה. בעודו מביא סל מזון אל בית העץ שהוא ואביו בנו, לוק פוגש באישה זרה המנסה לפתות אותו, אך הוא קולט את עובדת היותה מכשפה, וניצל ממנה כאשר קורא להלגה. ביום הולדתו התשיעי של לוק, הלגה מאובחנת בסוכרת, ורופאה מייעץ לה לבלות את הקיץ ליד הים. בעקבות עצת הרופא, השניים נוסעים אל מלון על שפת חוף הים, שם לוק פוגש ומתרועע עם ילד גרגרני אך ידידותי בשם ברונו ג'נקינס. במקביל, אל המלון מגיעות מכשפות מכל קצווי התבל למטרת כינוס עולמי בראשותה של מיס אווה ארנסט, המכשפה הראשית העולמית ומנהיגתן.
בתוך אולם הנשפים, בו המכשפות מקיימות את הכינוס, לוק עוקב אחריהן כאשר המכשפה הראשית העולמית חושפת את יצירתה האחרונה: שיקוי קסמים שיהפוך ילדים לעכברים, אותם המכשפות יטמינו במוצרי קונדיטוריה בחנויות ממתקים ובחנויות ממתקים שייפתחו באמצעות הכסף שסופק למיס ארנסט. לאחר שכבר שתה את השיקוי כמה שעות קודם לכן, ברונו מובא לחדר, ולנגד עיניהן של המכשפות הוא הופך לעכבר ובורח. לוק נחשף והוא ממהר לחדרו, שם הוא מוצא את סבתו ישנה לאחר שהוטל עליה כישוף. המכשפה הראשית העולמית לוקחת את לוק ומחזירה אותו לאולם הנשפים, שם היא מאלצת אותו לשתות את השיקוי והופכת אותו לעכבר, אם כי זה האחרון מצליח להימלט בצורתו החדשה.
בעזרתם של ברונו וסבתו, שהספיקה להתאושש, לוק רוקם תוכנית להרוג את המכשפות על ידי התגנבות לחדרה של ארנסט וגנבת בקבוק השיקוי. כשהמכשפות נכנסות לחדר האוכל, מיס אירווין, מזכירתה של מיס ארנסט, שהתפכחה מיחסה הגועלי של גבירתה כלפיה, עוזבת את המכשפות, והולכת לאכול לבדה בחדרה. לוק מצליח להשליך את הבקבוק לסיר מרק המיועד לשולחנות ארוחת הערב של המכשפות. מר ג'נקינס, אביו של ברונו, גם מזמין את המרק, אך ברגע האחרון הלגה מונעת ממנו לאכול את המרק ואף מראה לו את אשר המכשפות עשו לברונו. השיקוי הופך את כל המכשפות לעכברים, ואנשי הצוות ואנשי המלון מצטרפים בהריגתם, ומבלי לדעת פוטרים את אנגליה ממכשפותיה, פרט למיס אירווין, שנעדרת מחדר האוכל עקב התפטרותה ובכך ניצלת. המכשפה הראשית העולמית עצמה מתה מידי מר סטרינגר, מנהל המלון, והלגה מחזירה את ברונו להוריו.
לוק והלגה חוזרים לביתם, שם הם מקבלים את המזוודה של מיס ארנסט המלאה בכסף ופנקסי כתובות של כל המכשפות בארצות הברית. באותו לילה, מיס אירווין מבקרת בביתם של הלגה ולוק ומשתמשת בכוחה על מנת להחזיר את לוק לגופו האנושי ומחזירה את עכברי המחמד שלו, לפני שיוצאת לבקר את ברונו ולחזור שוב על התהליך.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנג'ליקה יוסטון - מיס אווה ארנסט/המכשפה הראשית העולמית
- יאסן פישר - לוק אוושים
- מאי זטרלינג - הלגה אוושים
- רואן אטקינסון - מר סטרינגר
- ג'יין הורוקס - מיס סוזן אירווין
- צ'ארלי פוטר - ברונו ג'נקינס
- אן למפטון - פמלה (האישה בשחור)
- אנג'ליק רוקה - הנרייטה
- אנאבל ברוקס - ניקולה קאטל
- סוקי סמית' - מרלן
- ביל פטרסון - הרברט ג'נקינס
- ברנדה בלתין - רבקה ג'נקינס
- ג'ני רונקר - אליזבת "אלזי"
- אמה רלף - מילדרד "מילי"
- רוז אינגליש - דורין "דורה"
- נורה קונולי - ביאטריס
- רוזמונד גרינווד - ג'ניס
- דארסי פלין - אמו של לוק
- וינסנט מרזלו - אביו של לוק
- אלסי איידי - אריקה
- גרטה נורדרה - מכשפה נורווגית
- אולה אוטנס - אביה של אריקה
- ג'ים קרטר - אנדרה השף
- רוברטה טיילור - ז'קלין (מכשפה שפית)
- סטלה טאנר - מכשפה בכינוס
- ברברה היקס - רג'ינה
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכשפות הוא עיבוד לספר הילדים באותו השם מאת הסופר הבריטי רואלד דאל, וזהו הסרט האחרון שג'ים הנסון עבד עליו אישית לפני מותו, הסרט התיאטרלי האחרון שחברת לורימר הפקות הפיק, והסרט האחרון שנעשה על סמך כתביו של דאל לפני מותו (הן הנסון והן דאל נפטרו באותה שנה). רובו המוקדם של הסרט צולם בברגן שבנורווגיה, ושאר הסרט צולם במלון הידלנד הממוקם על חוף ניוקואי, קורנוול.
במהלך צילומי הסרט, השחקן רואן אטקינסון גרם לאסון בסגנון "מיסטר בין" כאשר הוא השאיר את ברזי האמבטיה שלו פתוחים בחדרו. מבול המים הרס את מרבית הציוד האלקטרוני של צוות ההפקה בקומה מתחת. באותה העת, יוסטון ניהלה זוגיות עם השחקן ג'ק ניקולסון, שהיה נוהג לטלפן לא פעם למלון ולשלוח זרי פרחים ענקיים, עד כדי התרגשות רבה מצד צוות ההפקה. מאוחר יותר, הבמאי, ניקולס רוג, ערך סצנות שלדעתו היו מפחידות מדי עבור ילדים לאחר שראה את תגובתו הראשונית של בנו הצעיר לסצנות המקוריות.
אפקטי האיפור המתקדמים עבור דמותה של המכשפה הראשית העולמית של יוסטון דרשו שש שעות סידור, ועוד שש שעות הסרה. התותבת כללה מסיכת פנים מלאה, גיבנת, טפרים מכניים ועצמות בריח מפלצתיות. יוסטון תיארה סצנת מונולוג שהיא נאלצה לעשות, אותה היא תיארה: "הרגשתי כל כך לא נוח, ונמאס לי להיות עטופה בגומי תחת אורות חמים במשך שעות עד ששורות התסריט חדלו להיות הגיוניים עבורי וכל מה שרציתי היה לבכות." האדים הירוקים שהשתמשו בהם בסוף הסרט היו מבוססי שמן, ועירפלו את עיניה של יוסטון, שהיו צריכות להיות מורטבות במים באופן קבוע על ידי מומחה. רוג בחר תחפושת סקסית עבור מלתחתה של הדמות והדגיש שדמותה של יוסטון בתור המכשפה הראשית העולמית צריכה מוכנה לקיום סקס בכל עת, למרות המראה הגרוטסקי שלה בסצנות מסוימות של הסרט.
רואלד דאל התרגז מכך שרוג שינה את הסוף המקורי שלו בתסריט. כמחווה של פיוס, רוג הציע לצלם שתי גרסאות לפני שיבחר את בחירתו הסופית: גרסת הספר שבה לוק נשאר עכבר, וגרסת הסוף המאושר יותר שבה לוק הופך חזרה לאדם. כשהביט בסצנה הנאמנה לספרו, דאל התרגש כל כך עד כדי שבא לידי דמעות. עם זאת, לבסוף רוג החליט לכלול את הסוף החדש במקום, מה שהוביל את דאל לדרוש ששמו יוסר לחלוטין מהקרדיטים, ולאיים על מסע פרסום נגד הסרט. הוא רק נמנע מכך בגלל כוח שכנועו של ג'ים הנסון.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה אמור להיות מופץ על ידי חברת ההפצה "לורימר, אבל כאשר החברה פיזרה את ההפצה התיאטרונית שלהם, הסרט בסופו של דבר ישב על המדף יותר משנה לאחר השלמת צילומיו. הסרט הוקרן לראשונה ב-25 במאי 1990 בלונדון, כ-9 ימים לאחר מותו של הנסון, והיה אמור להיפתח באותו היום בארצות הברית, אך בעקבות הקרנות שנערכו בפלורידה, מוקדם יותר השנה, אולפני האחים וורנר עיכבו את המהדורה האמריקאית עד לאוגוסט. באמריקה, הסרט גרף 10,360,553 מיליון דולר ו-266,782 אלף דולר בגרמניה.
מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Warner Home Video" הפיצה לראשונה את הסרט במהדורת VHS בשנת 1991. ההפצה השנייה כללה את המהדורה השנייה של VHS ואת המהדורה הראשונה ב-DVD בשנת 1999. שתי הגרסאות (וכל ההקרנות הטלוויזיוניות) הופצו ביחס הצפייה בו הסרט הוצג במקור על האקרנים, במקום לצמצם את היחס ליחס של 1.85:1 (או ליחס של 1.66:1). הסרט הופץ לראשונה בפורמט Blu-ray בספרד רק בשנת 2017.
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מכיל פסקול שהולחן על ידי המלחין סטנלי מאיירס. עד כה, תקליטור הסאונדטראק לא הופץ, והפסקול כולו נשאר מעורפל. במשך כל נעימת הפסקול מופיע מזמור ה"דיאס אירה", המזכיר מאוד את "The Witches Sabbath" מהסימפוניה הפנטסטית של הקטור ברליוז.
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט התקבל היטב בביקורות חיוביות על ידי מבקרים וקהל הצופים כאחד, אך עם זאת נכשל בקופות. הסרט קיבל את הציון הנדיר 100% באתר הביקורות "Rotten Tomatoes", על בסיס 33 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.7/10. הקונצנזוס של האתר אמר: "עם ביצועים מרושעים להפליא מאת אנג'ליקה יוסטון ובובות מלאות דמיון על פי ג'ים הנסון, סרטו השחור והשנון של ניקולס רוג לוכד את רוח כתיבתו של רואלד דאל כמספר עיבודים אחרים".
רוג'ר אברט נתן לסרט את הציון 3 מתוך 4 כוכבים, וכינה את הסרט "סרט מסקרן, שאפתני ומוצלח, וכמעט שווה לראות רק את ההנאה הברורה של אנג'ליקה יוסטון מלשחק נבלית מוחלטת ללא פשרות." עם זאת, רואלד דאל עצמו ראה את הסרט כ"מזעזע לחלוטין" בגלל הסוף המנוגד לסוף המקורי שנכתב בספרו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המכשפות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המכשפות", באתר נטפליקס
"המכשפות", באתר AllMovie (באנגלית)
"המכשפות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "המכשפות", באתר אידיבי
"המכשפות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| יצירותיו של רואלד דאל | ||
|---|---|---|
| ספרי ילדים | ג'יימס והאפרסק הענק (1961) • צ'ארלי והשוקולדה (1962) • אצבע הקסם (1966) • מר שועל המהולל (1970) • צ'ארלי ומעופפלית הזכוכית (1972) • דני אלוף העולם (1975) • התנין הענקי (1978) • העי"ג (1982) • המכשפות (1983) • הג'ירף השקנאי וגם אני (1985) • מטילדה (1988) • בצ בצ רקי (1989) | |
| ספרי מבוגרים | דודי אוסוולד (1979) • סיפורי הפתעה (1979) • עור וסיפורים נוספים (1980) | |
| שירים לילדים | שירים עליזים וחרוזים פוחזים (1989) | |
| סרטים ע"פ ספריו | וילי וונקה ומפעל השוקולד (1971) • העי"ג (1989) • המכשפות (1990) • ג'יימס והאפרסק הענק (1996) • מטילדה (1996) • צ'ארלי בממלכת השוקולד (2005) • מר שועל המהולל (2009) • העי"ג (2016) • טום וג'רי: וילי וונקה ומפעל השוקולד (2017) • המכשפות (2020) • מטילדה (2022) • וונקה (2023) • הסיפור המופלא של הנרי שוגר (2023) • הברבור (2023) • לוכד העברושים (2023) • רעל (2023) | |
| מחזות זמר ע"פ ספריו | מטילדה (2010) • צ'ארלי ומפעל השוקולד (2013) | |
| תסריטים לסרטים | אתה חי רק פעמיים (1967) • צ'יטי צ'יטי בנג בנג (1968) • וילי וונקה ומפעל השוקולד (1971) | |