משתמש:Felagund/ארגז חול/שווייץ

{{מדינה| | �� אחד) | המנון = המנון שווייץ | יבשת = אירופה | שפה רשמית = גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש | עיר בירה = ברן | קואורדינטות של הבירה = 46°57′ צפון 7°27′ מזרח | העיר הגדולה ביותר = ציריך | משטר = רפובליקה קונפדרטיבית | ראש המדינה = נשיא | מנהיגים = - נשיא | שמות מנהיגים = סמואל שמינד | הקמה = כמדינה פדרלית | ארועי הקמה = - תאריך | תאריכי הקמה = 1848 | דירוג שטח בעולם = רשימת מדינות לפי שטח, בצרפת, באיטליה, באוסטריה ובליכטנשטיין. למדינה יש מסורת ארוכת שנים של ניטראליות פוליטית וצבאית יחד עם שיתוף פעולה בינלאומי חזק ולכן היא הבית הטבעי של ארגונים בינלאומים רבים. שווייץ היא איחוד של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) דוברי שפות שונות. לפיכך, יש לה ארבע שפות רשמיות, אחת מהן, רומאנש (שפה הקרובה לאיטלקית), משמשת שפה רשמית רק בשווייץ. מטבעות, בולים ומסמכים רשמיים אחרים, נושאים את שם המדינה בלטינית: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica).

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של שווייץ

תחילתה של שווייץ ב"ברית הנצחית", מסמך חוזי שנחתם ב1 באוגוסט 1291 שקבע את יחסי הגומלין בין שלושת הקנטונים הראשונים (אורי, שוויץ ואונטרוולדן), גרעין הקונפדרציה. התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של בית הבסבורג. בשנת 1315 נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי בקרב מורגרטן. עד 1798 הייתה שווייץ קונפדרציה של מדיניות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כבשו כוחות צרפתים של המהפיכה הצרפתית את המדינה.

בשנת 1815 נחתם בציריך "הסכם פדראלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונייטראלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני. ב-1848 קבעה שווייץ לעצמה חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדיניות למדינה פדראלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני), שבירתה היא ברן.

חוקת 1848, ולאחריה חוקת 1874 ו1891, הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, זכויות הקיימות עד היום, אף שהוכנסו בהן תיקונים רבים, כעת דנים בנוסח החוקה החדשה.

בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הנייטראליות שלה ולא אחזה בנשק. באותן שנים נוראות הגישה שווייץ סעד לאלפי נרדפים ודגלה הפך לסמל של חירות וכיבוד זכויות האדם.

ב-1974 הוסכם להקים עוד קנטון - ז'ורה. רק ב-2002 הפכה שווייץ להיות חברה מלאה באו"ם

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של שווייץ

שווייץ היא רפובליקה קונפדרטיבית ובה 26 קנטונים בעלי אוטונומיה נרחבת.

הרשות המחוקקת העליונה היא "אסיפת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -

• מועצת המדינות הקנטונים, ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים לארבע שנים.
• "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים מהקטנים במספר יחסי לגודל האוכלוסייה בכל אחד מהקנטונים. לכל קנטון וחצי קנטון ציר אחד לפחות.

הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת "מועצת הברית" והיא מונה 7 חברים. בראש הממשלה עומד נשיא הברית הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אסיפת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא למעשה ראש המדינה.

הקנטונים

ערך מורחב – קנטונים בשווייץ

שווייץ היא מדינה פדרלית המחולקת ל-26 קנטונים המשמשים כמדינות בדומה למדינות ארצות הברית. עד אמצע המאה ה-19 כל קנטון היה מדינה עצמאית בפני עצמה בעלת גבולות, צבא עצמאי ומטבע יחודי. המבנה הפדרלי הנוכחי נוצר בעקבות חוקת 1848.

כל קנטון שווייצרי מחולק למספר רשויות מוניציפליות. בסך הכל, 26 הקנטונים של שווייץ מוחלקים ל-2,889 רשויות מוניציפליות שונות.

אובוולדן (*) נידוולדן (*) אורי אפנצל אוסר-רודן (*) אפנצל אינר-רודן (*) ארגאו באזל-לנדשאפט (*) באזל-שטאדט (*) ברן	גלרוס גראובינדן ואלֶה ווֹ זולותורן ז'נב טיצ'ינו ז'ורה לוצרן	נשאטל סנט גלן פריבורג צוּג ציריך שוְיץ שפהאוזן תורגאו	הקנטונים של שווייץ
(*) קנטונים המסומנים בכוכבית נחשבים כ"חצאי קנטונים" ולכל אחד מהם ציר אחד במועצת הקנטונים.

גאוגרפיה

מפת שווייץ

ערך מורחב – גאוגרפיה של שווייץ

שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. שכנותיה הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח - אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. היא משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה.

הר המטרהורן שבאלפים השוויצרים

שווייץ היא ארץ הבנויה הרים וגבעות. יותר ממחצית שטחה גבוה מ-1,000 מ'. אפשר להבחין בשלושה אזורים הנמשכים מדרום-מערב לצפון-מזרח: הרי היורה, ארץ הביניים והרי האלפים. כמו כן היא גם אחת ממדינות אירופה העשירות ביותר במים, יש בה כ-1550 ימות קטנות וגדולות ונחלים רבים. בין אפיקי המים הרבים הזורמים בשווייץ רק שלושה יכולים להיחשב כנהרות גדולים - הארה, הריין והרון.

המים הרבים והטופוגרפיה המגוונת הפכו את שווייץ לבית גידול עשיר ומגוון לצמחים שונים, בעיקר ביערות מסוגים שונים כמו - יערות אלונים, אשורים, אשוחים ועוד.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת שווייץ

מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה. מסיבה זו הקימה שווייץ תעשיה מפותחת ביותר.

למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשיה והכלכלה. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן המהפכה התעשייתית מבלי לחוות את פגעי זיהום האוויר שהיא הביאה לשאר העולם. המוצרים השווייציים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שבינהם השעונים, האולרים ואף השוקולד השווייצי.

שני ענפים מרכזיים נוספים בכלכלה השוויצרית הם הבנקאות והביטוח. תודות לניטרליות התמידית שלה, ולאמינות והדייקנות שקנתה לעצמה המערכות הפיננסיות השווייציות זוכות לאמון בעולם כולו והמערכת הבנקאית השוויצרית מגלגלת סכומי עתק - בלי כל פרופורציה לגודלה של הארץ.

דמוגרפיה

חלוקתה של שווייץ לנופים משתקפת גם בהתפרסות האוכלוסייה. מאוכלסים ביותר הם קנטוניי הערים, ובמיוחד אלה שמסביב לבזל, לז'נבה ולציריך. אפשר לראות, שככל שהגובה עולה, הולכת ופוחתתת צפיפות האוכלוסייה. בהרי היורה הצפיפות בינונית, ואילו קנטוני האלפים מאוכלסים בדלילות רבה. הצפיפות גוברת במקומות שבהם משתרעים העמקים הגדולים אל תוך הרי האלפים.

ההגירה של התושבים ממרחב האלפים והרי יורה אל ארץ הביניים היא שמגדילה את תהליך ההתיישבות. דבר זה כרוך גם בשינוי מבנה התעסוקה: כוחות העבודה, שעיקר עיסוקם היה בחקלאות, הופכים לעיסוקים בתעשיה מודרנית.

מכיוון שמערכת החינוך כפופה להשגחת הקנטונים ישנם הבדלים בהיצע של בתי ספר המקצועיים והגבוהים. אי האפשרות להשתלם באורח מספק גורם אף הוא כיום לכך שחבלי ארץ מסוימים התרוקנו כמעט לחלוטין ולהתרכזות האוכלוסייה בחבלים אחרים.

העקירות התכופות בתוך הארץ מגבירות את התבוללות אוכלוסיית שווייץ מבחינת מוצא, הלשון והדת. כ-75% מאכלוסיית שווייץ הם דוברי גרמנית. את ניבי הגרמנית השווייצית מדברים בשווייץ התיכונה, וכן בצפון הארץ ובצפון מזרחה. חלקה של הצרפתית, המדוברת במערב שווייץ ובדרום מערב, מסתכם ב-19%, וחלקה של האיטלקית - בכ-4%. באחדים מעמקי גראובינדן מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש), והיא אף הוכרה ב-1938 כשפה לאומית הרביעית של שווייץ. כמעט כל תושבי שווייץ דוברים לפחות שתיים משפות המדינה.

בכדי למנוע סרבול או העדפת אחת השפות, השם המצוין על כל בוליה של שווייץ הוא הלווטיה (Helvetia), שמה הקדום של המדינה בלטינית. גם זוג האותיות המהווה את קוד המדינה - CH (בסיומות של כתובות אינטרנט או על-גבי לוחיות רישוי של כלי רכב, למשל) הוא גירסה נוספת של השם הלטיני של המדינה, Confoederatio Helvetica, "הקונפדרציה ההלווטית".

הזרים מהווים כרבע מכלל המועסקים בתעסוקה מלאה וכ-%15 של כלל אוכלוסית המגורים. המחסור בכוחות העבודה מקומיים הוא הסיבה העיקרית לזרימת הזרים לשווייץ. כדי למנוע עלייה נוספת במספר הזרים שוקדת המועצה הפדרלית להפחית ממספר העובדים הזרים או לפחות לייצב אותו.

היהודים

ערך מורחב – יהדות שווייץ

ראשית התיישבות היהודים בשווייץ היא ככל הנראה מראשיתה של המאה ה-13. במאה ה-15 גורשו היהודים משווייץ וישיבתם הותרה שנית רק בראשית המאה ה17. ב-1850 גברה ההגירה בעיקר מגרמניה, וממזרח אירופה.

ב-1897 התקיים בבאזל שבשווייץ הקונגרס הציוני הראשון ורבים מן הקונגרסים הציוניים שבאו בעקבותיו נערכו גם הם בעריה השונות של שווייץ. כיום חיים בשווייץ כ-14,980 יהודים, רובם בציריך, באזל וז'נבה.

שונות

1. נוף טבעי בשפע.
2. אוצרות מים רבים היכולים לשמש לייצור אנרגיה חשמלית.
3. הניטראליות העקיבה של שווייץ, שאיפשרה לה עד כה לשמור, תוך כדי הימנעות מנזקי מלחמה ומהריסותיה, על שלמות מערך הייצור שלה.

כתוצאה מהבטחון הכספי והכלכלי, משקיעים אנשי עסקים, חברות ומפעלים זרים לרוב את הונם במפעלים שווייצים ומפקידים את כספם בבנקים השווייצים. באופן זה הופכת הארץ ל"אוצרה" של אירופה, אשר אליו זורמים שנה בשנה סכומים גדולים.

השטח החקלאי המצומצם מעובד בשיטה אינטנסיבית ע"י מיכון מקסימלי, במקום שאין העיבוד החקלאי כדאי או אפשרי, מפרישים את השטח למרעה ומנצלים אותו לגידול בקר מגזע מובחר (הפרות השווייציות מפורסמות למדי).

בשווייץ בתי ספר רבים, אולפנים ומוסדות חינוך בתחום הטכניקה, המסחר והמלונאות, המוציאים שנה-שנה אלפי בוגרים בעלי מומחיות גבוהה. התעשייה השווייצית אינה שואפת לייצור בכמות רבה, אלא מרכזת את מאמציה בייצור הדורש מומחיות ודיוק.