לביבות (שיר)

לביבות - לוין קיפניס;
	קֶמַח קֶמַח מִן הַשַּׂק; שֶׁמֶן שֶׁמֶן מִן הַכַּד -; חֲנֻכָּה הַיּוֹם; חַג נָעִים, נֶחְמָד! שֶׁמֶן שֶׁמֶן מִן הַכַּד; קֶמַח קֶמַח מִן הַשַּׂק -; הָבָה נְלַבֵּב; לְבִיבוֹת לֶחָג! עוֹד נוֹסִיף בֵּיצָה מִסַּל; עוֹד סֻכָּר דַּק - וַחֲסַל -; בּוֹאוּ לַשֻּׁלְחָן,; לְבִיבוֹת נֹאכַל. כְּבָר אָכַלְנוּ לְבִיבוֹת; מָה עוֹד לָנוּ לַעֲשׂוֹת; לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד; לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד

לביבות (קמח מן השק; במקור: "לביבות נעשה") הוא שיר ילדים לחנוכה, שנכתב על ידי לוין קיפניס, ומושר בלחן שחיבר נחום נרדי.

השיר נכתב והולחן בשנת ה'תרצ"ה (1934-1935). הוא שולב בחיזיון "נשף לביבות" מאת לוין קיפניס. לפי מילות השיר, הלביבה של אותה תקופה הייתה מתוקה, ולא הייתה עשויה מתפוחי אדמה אלא מקמח^[1].

חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן סיפר על השיר^[2]:

"בשנת תרצ"ה כתב לוין קיפניס שיר ילדים חדש לחג החנוכה והצמד ברכה צפירה ונחום נרדי נטלו על עצמם את הפצתו בעולם. נרדי, מלחינו של השיר ופסנתרן מחונן, ליווה את ברכה צפירה במסעם לארצות הברית ובשנת 1937 הקליטה חברת קולומביה את השיר 'לביבות' בביצוע צמד זה. אלפים רבים של תקליטי שיר זה נמכרו בארץ ובעולם היהודי תוך פרק זמן קצר, ובקול ירושלים המנדטורי נשמע מדי שנה קולה הצלול והצח של ברכה צפירה בשיר ילדים זה"

— אליהו הכהן: "300 שירי זמר: לוין קיפניס בן ה-95 הוא משורר הילדים הפורה ביותר, עד היום מושרים שיריו בפי כ.ל". בתוך: עת-מול, אפריל 1989