ניתוח לתיקון הראייה בלייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צריך לפרט יותר ולתעתק את השמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מכשיר משנות ה-90 לתיקון הראייה בלייזר בשיטת LASIK

ניתוח לתיקון הראייה בלייזר הוא ניתוח שנועד לפתור בעיות ראייה ולפטור מהצורך להרכיב משקפיים או עדשות מגע. ניתוח זה נקרא גם "ניתוח תשבורת". הניתוח אינו הליך קל וחסר סיכון והשפעתו על קרנית העין היא בלתי הפיכה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הניסיוני הראשון בתחום הניתוחים לתיקון אסטיגמציה פורסם בשנת 1896 על ידי Lendeer Jans Lans, מורה לרפואת עיניים בהולנד. בשנת 1930 רופא עיניים יפני בשם Tsutomu Sato עשה את הניסיון המעשי הראשון לבצע ניתוחים של חיתוך הקרנית בטייסים צבאיים, אך הליך זה נדחה על ידי הקהילה הרפואית בגלל שיעור גבוה של ניוון הקרנית כתוצאה מהטיפול.

בשנת 1963, במרפאה בקולומביה, פיתח Ignacio Barraquer את הניתוח הראשון בטכניקה הנקראת keratomileusis, כלומר עיצוב מחדש של הקרנית. Keratomileusis איפשר תיקון לא רק של קוצר ראייה, אלא גם היפרופיה. בניתוחים ראשוניים אלה שכבת הקרנית הוסרה והוקפאה, אז פוסלה באופן ידני בצורה הנדרשת, ולבסוף נשתלה חזרה בעין. סוג זה של ניתוח שופר מאוחר יותר על ידי ד"ר Swinger בשנת 1986, אך הטכניקה עדיין נחשבה לחסרת דיוק.

בינתיים, ניסויים בשנות ה-70 של המאה ה-20 הביאו להמצאת סוג של לייזר שנקרא לייזר excimer. לייזר מסוג זה שימש בהתחלה לתעשייה, אך בשנת 1980 גילה מדען של IBM שניתן לחתוך בעזרת הלייזר רקמות אורגניות עם דיוק גבוה. הגילוי של חיתוך ביולוגי בעזרת לייזר, יחד עם פיתוח מחשבים כדי לשלוט בו, איפשרו ביצוע פעולות וטכניקות שלא היו זמינות בעבר.

תהליך הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לתקן בעיות בכושר השבירה של הקרנית, כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם, משנים את צורת הקרנית על ידי חיתוך דק באמצעות קרן לייזר. במקרים רבים (למשל אסטיגמציה) הגורם לבעיית הראייה הוא עיוות של צורת הקרנית. את קמירות הקרנית ניתן לשנות על ידי שיופה באמצעות קרן לייזר, בדרך כלל משתמשים בלייזר באורך גל בלתי נראה - על סגול. טיפול זה מיועד בעיקר לאנשים הסובלים מקוצר ראייה קל עד בינוני.

טכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • PRK: טכניקה בה קרן הלייזר משייפת ישירות את פני הקרנית.
  • LASEK: טכניקה בה יוצרים מתלה בעובי כמה שכבות תאי אפיתל. תחת המתלה שנוצר הרופא משייף את הקרנית כמו בניתוח לאזיק. לאחר מכן הוא מחזיר את השכבה למקומה.
  • LASIK: השיטה שהפכה לנפוצה ביותר בשלוש השנים האחרונות, ובה פותחים באמצעות קרן לייזר או סכין מתלה בקרנית, ולאחר מכן משייפים את הקרנית שמתחתיו. בסיום מחזירים את המתלה למקומו.
  • EPI-LASIK: טכניקת טיפול בה מסיטים את תאי האפיתל באמצעות אפיקרטום ולאחר מכן משנים את קמירות הקרנית באמצעות הלייזר.

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניתוח אינו מתאים לכל אחד, במיוחד לא לנשים בהריון או לחולי גלאוקומה או סוכרת. לעתים נדירות יש לניתוח תופעות לוואי, בהן יובש בעין, ראיית הילה ודמויות משנה בלילה, או תיקון יתר (או חסר) שגורם לצורך במשקפיים גם לאחר הניתוח. אף על פי שמספר עצום של אנשים כבר עברו ניתוחים כאלה ומספר הכשלונות קטן יחסית, ישנם ויכוחים באשר להשלכות רחוקות הטווח שלהם (לפעמים לאחר מספר שנים נזקקים שוב למשקפיים). ישנן גם תלונות על ראיית נצנוצים (החזרות) בחשיכה.

בישראל וברחבי העולם היו מספר מקרים בהם אנשים בעלי מיופיה גבוהה שעברו ניתוח לתיקון הראייה בקרנית סבלו לאחר מספר חודשים מדימום ברשתית אשר גרמה לאובדן כושר ראייה. הדעה המקובלת בקרב הרופאים היא שאין קשר בין הניתוח לבין הדימומים וכי דימומים אלו הם תוצאה של המיופיה הגבוהה ללא קשר לניתוח. אולם קיימות דעות חולקות הטוענות לקשר בין הניתוח לדימומים. מספר מקרים כאלו הגיעו בפני בית המשפט בתביעות רשלנות נגד הרופאים שביצעו את הניתוח. באחת מתביעות אלו קבע בית המשפט כי אכן אין קשר בין הניתוח לדימומים,‏[1] אולם במקרה אחר קבע בית המשפט פיצויים על סמך סבירות סטטיסטית של הקשר בין הניתוח לדימומים.‏[2]

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מבוצעים כ-15 אלף ניתוחים בשנה.

אנשים שאינם כשירים לעבור את הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האוכלוסייה יכולה לעבור את הניתוח. אולם, אנשים הסובלים מההפרעות המפורטות להלן לא יכולים לעבור אותו:

  • אדם בעל קרנית דקה - לאחר הניתוח צריכה עובי הקרנית להיות במינימום של 400 מיקרון.
  • מצבים פתולוגיים כרוניים בעיניים כגון: גלאוקומה, קטרקט, קרטוקונוס (או כל מחלה אחרת הפוגעת בקרנית), ניוון של הרשתית, יובש קבוע, מספר משקפיים לא יציב.
  • למי שחולה במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת ומחלות פרקים שונות.
  • למי שחולה בסוכרת קשה לרבות סוכרת אשר פוגעת בעיניים.
  • נשים בהיריון.
  • חולים במחלות כרוניות כגון: פסוריאזיס פעיל, סוכרת בלתי מאוזנת, סרטן פעיל, איידס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.