ניתוח לתיקון הראייה בלייזר
| ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צריך לפרט יותר. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ניתוח לתיקון הראייה בלייזר הוא ניתוח אשר נועד לפתור בעיות ראייה ולפטור מהצורך להרכיב משקפיים או עדשות מגע. ניתוח זה נקרא גם "ניתוח תשבורת". הניתוח אינו הליך קוסמטי קל וחסר סיכון והשפעתו על קרנית העין היא בלתי הפיכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המחקר הניסיוני הראשון בתחום הניתוחים לתיקון אסטיגמציה פורסם בשנת 1896 על ידי Lendeer Jans Lans, מורה לרפואת עיניים בהולנד. בשנת 1930 רופא עיניים יפני בשם Tsutomu Sato עשה את הניסיון המעשי הראשון לבצע ניתוחים של חיתוך הקרנית בטייסים צבאיים, אך הליך זה נדחה על ידי הקהילה הרפואית בגלל שיעור גבוה של ניוון הקרנית כתוצאה מהטיפול.
בשנת 1963, במרפאה בקולומביה, פיתח Ignacio Barraquer את הניתוח הראשון בטכניקה הנקראת keratomileusis, כלומר, עיצוב מחדש של הקרנית. Keratomileusis איפשר תיקון לא רק של קוצר ראייה, אלא גם היפרופיה. בניתוחים ראשוניים אלה שכבת הקרנית הוסרה והוקפאה, אז פוסלה באופן ידני בצורה הנדרשת, ולבסוף נשתלה חזרה בעין. סוג זה של ניתוח שופר מאוחר יותר על ידי ד"ר Swinger בשנת 1986, אך הטכניקה עדיין נחשבה לחסרת דיוק.
בינתיים, ניסויים בשנות ה-70 של המאה ה-20 הביאו להמצאת סוג של לייזר שנקרא לייזר excimer. לייזר מסוג זה שימש בהתחלה לתעשייה, אך בשנת 1980 גילה מדען של IBM שניתן לחתוך בעזרת הלייזר רקמות אורגניות עם דיוק גבוה. הגילוי של חיתוך ביולוגי בעזרת לייזר, יחד עם פיתוח מחשבים כדי לשלוט בו, איפשרו ביצוע פעולות וטכניקות שלא היו זמינות בעבר.
[עריכה] תהליך הניתוח
כדי לתקן בעיות בכושר השבירה של הקרנית כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם, משנים את צורת הקרנית על ידי חיתוך דק באמצעות קרן לייזר. במקרים רבים (למשל אסטיגמציה) הגורם לבעיית הראייה הוא עיוות של צורת הקרנית. את קמירות הקרנית ניתן לשנות על ידי שיופה באמצעות קרן לייזר, בדרך כלל משתמשים בלייזר באורך גל בלתי נראה - על סגול. טיפול זה מיועד בעיקר לאנשים הסובלים מקוצר ראיה קל עד בינוני.
[עריכה] טכניקות
- PRK: טכניקה בה קרן הלייזר פוגעת ישירות בקרנית.
- LASEK: טכניקה בה בוצע הרופא שכבה דקה בקרנית, מקפל אותה ומשייף את הקרנית. לאחר מכן הוא מחזיר את השכבה למקומה.
- LASIK: השיטה שהפכה לנפוצה ביותר בשלוש השנים האחרונות, ובה משולבות שתי השיטות הראשונות.
[עריכה] סיכונים
הניתוח אינו מתאים לכל אחד, במיוחד לא לנשים בהריון או לחולי גלוקומה או סוכרת. לעתים נדירות יש לניתוח תופעות לוואי, ביניהן יובש בעין, ראיית הילה ודמויות משנה בלילה, או תיקון יתר (או חסר) שגורם לצורך במשקפיים גם לאחר הניתוח. אף על פי שמספר עצום של אנשים כבר עברו ניתוחים כאלה ומספר הכשלונות קטן יחסית, ישנם ויכוחים באשר להשלכות רחוקות הטווח שלהם (לפעמים לאחר מספר שנים נזקקים שוב למשקפיים). ישנן גם תלונות על ראיית נצנוצים (החזרות) בחשיכה.
בישראל וברחבי העולם היו מספר מקרים בהם אנשים בעלי מיופיה גבוהה שעברו ניתוח לתיקון הראייה בקרנית סבלו לאחר מספר חודשים מדימום ברשתית אשר גרמה לאובדן כושר ראייה. הדיעה המקובלת בקרב הרופאים היא שאין קשר בין הניתוח לבין הדימומים וכי דימומים אלו הם תוצאה של המיופיה הגבוהה ללא קשר לניתוח. אולם קיימות דעות חולקות הטוענות לקשר בין הניתוח לדימומים. מספר מקרים כאלו הגיעו בפני בית המשפט בתביעות רשלנות כנגד הרופאים שביצעו את הניתוח. באחת מתביעות אלו קבע בית המשפט כי אכן אין קשר בין הניתוח לדימומים[1], אולם במקרה אחר קבע בית המשפט פיצויים על סמך סבירות סטטיסטית של הקשר בין הניתוח לדימומים[2]
[עריכה] שכיחות
בישראל מבוצעים כ-15 אלף ניתוחים בשנה.
[עריכה] אנשים שאינם כשירים לעבור את הניתוח
רוב האוכלוסייה יכולה לעבור את הניתוח. אולם, אנשים הסובלים מההפרעות המפורטות להלן לא יכולים לעבור אותו:
- אדם בעל קרנית דקה - לאחר הניתוח צריכה עובי הקרנית להיות במינימום של 400 מיקרון.
- מצבים פתולוגיים כרוניים בעיניים כגון: גלאוקומה, קטרקט, קרטוקונוס (או כל מחלה אחרת הפוגעת בקרנית), ניוון של הרשתית, יובש קבוע, מספר משקפיים לא יציב.
- למי שחולה במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת ומחלות פרקים שונות.
- למי שחולה בסוכרת קשה לרבות סוכרת אשר פוגעת בעיניים.
- נשים בהיריון.
- חולים במחלות כרוניות כגון: פסוריאזיס פעיל, סוכרת בלתי מאוזנת, סרטן פעיל, איידס
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ע"א 9817/02 וינשטיין נ. ברגמן, (לא פורסם, 16.6.2005)
- ^ 522/04 מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נ' דיראוי, תק-על 2005(2) 4023 (2005)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.