בני ברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תעודת חברות בארגון משנת 1876
גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים

המסדר העצמאי של בני ברית הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק על ידי הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו ב-13 באוקטובר 1843 (י"ט בתשרי ה'תר"ד). כיום[דרושה הבהרה]

}} מונה הארגון כחצי מיליון חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם.

הקמת הארגון, מבנהו ומטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המייסדים של הארגון, שקם לראשונה בארצות הברית, היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקש הארגון ליצור גשר אל החברה הלא-יהודית. המסדר דומה במבנהו למסדר "הבונים החופשיים" אך איננו קשור אליו. לשכות רבות של הבונים החופשיים התנו הצטרפות אליהן בהשתייכות לדת הנוצרית, לכן נדרשו היהודים לפתרון נפרד.

היחידה הארגונית הקטנה ביותר במסדר היא הלשכה. הלשכות כפופות ללשכה גדולה וזו לגלילה. הגלילות כפופות ללשכה הגדולה. חברי המסדר מכונים 'אחים' ו'אחיות', והסכם ההצטרפות אליו מכונה 'מעשה קידושין'. סמל הארגון - מנורת שבעת הקנים מסמל את יסודות האור, צדק, שלום, צדקה, אהבת אחים, אחדות ואמת. זיגמונד פרויד היה חבר בלשכת בני ברית בווינה משנת 1895. משנת 1897 התקבלו גם נשים כחברות בארגון.

הרב לאו בק נבחר בשנת 1924 כנשיא הלשכה גדולה של בני ברית בגרמניה ומילא תפקיד זה עד שנת 1937, שבה פירקו הנאצים את הארגון על כל לשכותיו.

הארגון פעיל במגוון רחב של פעילויות חברתיות ופעילויות רווחה, כולל פעולה למען זכויות האדם, סיוע לבתי-חולים ולנפגעי אסונות טבע, מלגות לסטודנטים יהודים, והתנגדות למסיונריות, וכן התנגדות לגזענות ואנטישמיות. המוסד העליון של הארגון נקרא הלשכה העליונה השוכנת בוושינגטון, שם שוכן גם המוזיאון של הארגון להיסטוריה יהודית (B’nai B’rith Klutznick National Jewish Museum). אחת לשלוש שנים מקיים הארגון כנס עולמי. בני ברית גם מוציאה ירחון לחבריה בשם B’nai B’rith International Jewish Monthly. הארגון הראשי נקרא B'nai B'rith International, אך לארגון עוד כמה ארגוני משנה שהם, מבחינה ארגונית, מדורים של הלשכה העליונה.

עד מלחמת העולם הראשונה היה הארגון אנטי-ציוני. אחרי המלחמה הקו שונה בהדרגה ללא-ציוני, ואף לתמיכה במפעל הציוני, בייחוד כשעמד בראשו אלפרד מ' כהן, בשנים 1925 - 1940. באוקטובר 1936 החליט הארגון לתרום 100,000 דולר לקרן הקיימת כדי להקים יישוב בשם בני ברית[1]. בשנת 1942 הוקם על ידי בני ברית היישוב רמת צבי והוחלט להקים יישוב נוסף, הפעם על שם הרב הרצוג[2]. היישוב גם אסף כספים למען ההגנה.

בשנת 1940 מנה הארגון כ-150,000 חברים. בשנות ה-30 ובשנות ה-40 תמך בני ברית, שבראשו עמד הנרי מונסקי (Monsky), בישוב הציוני. פרנק גולדמן, נשיא המסדר בשנים 1947 - 1953, המשיך ביתר שאת את הקו הזה.

ארגוני משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, בקיצור ADL) - הוקמה בשנת 1913 ומטרתה הבסיסית היא להבטיח צדק ויחס הגון לכל האזרחים בשווה ולשים קץ ללעג ולאפליה, לא צודקת ולא הגונה, נגד כת או גוף של אזרחים. הליגה פעילה במיוחד במלחמה נגד אנטישמיות, גזענות ואנטי-ישראליות.
  • תנועת הנוער בני ברית - הוקמה בשנת 1923. זוהי תנועת הנוער היהודית הוותיקה ביותר (עבור תלמידי תיכון). היא משמשת כארגון הגג של תנועת הנוער לבנים "אל"ף צד"י אל"ף" (AZA - אחווה, צדקה אחדות) ושל התנועה לבנות "בנות בני ברית" (B'nai B'rith Girls, BBG). עד שנת 2001 תמך הארגון בתנועת הנוער בני ברית (B'nai B'rith Youth Organization, BBYO), שהפך מאז ל-BBYO, Inc.
  • ארגון הלל (Hillel-Foundation) - הוקמה גם היא בשנת 1923 באוניברסיטת אילינוי במטרה לקדם ולהעשיר את החיים התרבותיים של סטודנטים יהודים ולהעניק מלגות לסטודנטים נזקקקים. לקרן מוסדות באוניברסיטאות רבות בארצות הברית וכל מוסד משמש כמרכז דתי, תרבותי, וחברתי לסטודנטים יהודים.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ברית מעניקה מדי פעם אותות הוקרה שונים לאישים שפעלו למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. בין מקבלי האותות נמנים דוד בן-גוריון, ג'ון פיצג'רלד קנדי, גולדה מאיר, סטיבן הרפר והלמוט קוהל.

בשנת 2005 זכה הקנצלר האוסטרי לשעבר פרנץ ורניצקי במדליית הזהב הנשיאותית וב-2006 הוענק פרס זה לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר ג'ון הווארד. ב-2008 זכתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, באות הוקרה על מאבקה באנטישמיות.

בני ברית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת בני ברית ביער הקדושים

לשכת ירושלים של הארגון הוקמה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ח (26 במאי 1888) על ידי עשרה חברים. ביניהם: ד"ר זאב וילהלם הרצברג, ר' אברהם משה לונץ, אליעזר בן יהודה, דוד ילין, וישראל דב פרומקין. היה זה הארגון הראשון בארץ שניהל את ישיבותיו בעברית. בישראל, הקים הארגון את גן הילדים העברי הראשון, וספרייה עברית גדולה. חבריו נלחמו בגזרות הממשלה הטורקית נגד עליית יהודים, ונגד מכירת נכסים ליהודים. לאחר הקמת המדינה, עוד לפני ייסוד יד ושם, הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, הסמוך לבית שמש, שבו שישה מיליון עצים, וחניכת מערת בני ברית.

ארגון בני ברית תרם רבות להקמתה של העיר אשדוד בשנת 1957. והשדרה הראשית והארוכה בעיר נקראת על שם הארגון.

מתחילת שנות ה-70 נכנס ארגון הנוער הישראלי "נוער לנוער" תחת חסותו של BBYO, דבר אשר בא לידי ביטוי במימון, שיתוף פעולה מקצועי וכן השתתפות הדדית של בני נוער משני הארגונים במשלחות בינלאומיות בישראל, בארצות הברית ובאירופה.

בני ברית בישראל הוא מוסד ציבורי ועמותה רשומה והוא מונה מעל 3600 חברים. משרדי הלשכה נמצאים בתל אביב. המוסד מקבל תקציבים ממשרדי הממשלה כגון משרד הרווחה, משרד חינוך ומשרד הבריאות. תמיכה חלקית מגיעה מארגון נשים בארצות הברית (Jewish Women International) וכן מחברים וידידים של המוסד.

תקופת הפריחה של הארגון בישראל הגיעה לשיא בשנים 1986-1998 בהן כיהנה כנשיאת המסדר פנינה בור (3 קדנציות רצופות). פריחה זו התבטאה בהקמת עשרות לשכות חדשות ברחבי הארץ והגדלת מעורבות הארגון בחיי החברה בישראל בצורה משמעותית, לצד גיוס תרומות נרחב מנדבנים מהארץ ומחו"ל וחיזוק הקשרים עם בני ברית ברחבי העולם. על פועלה במסגרת הארגון קיבלה הגב' בור פרסים ואותות הוקרה רבים, וקודמה לתפקידי מפקחת בני ברית בישראל וסגנית הנשיא העולמי של בני ברית[דרוש מקור].

חברים נוספים בארגון בני ברית ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berman. Aaron. Nazism, the Jews and American Zionism. Wayne State University Press. Detroit. 1990.
  • Feingold, Henry L. A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920 - 1945. The Johns Hopkins University Press. Baltimore. 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]