סינבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סינבד או סינבד המלחפרסית: السندباد- "סנדבאד" ובערבית: السندباد البحري - "אס-סינדי-באד אל-בחרי") הוא דמות ספרותית המופיעה בסיפורי אלף לילה ולילה. על פי המסופר באגדות, מוצאו של סינבד מבצרה שבעיראק, והוא חי בתקופת ח'ליפות בית עבאס.

בח'ליפות עות'מאן טוענים שההשראה לדמותו של סינבד המלח היא יהודי עשיר, בשם יצחק שחי בעיר הנמל צוחאר שבח'ליפות לפני מאות שנים. בשלב מסוים הוא בחר לעזוב את העיר ואת עסקיו בה ולצאת לשייט ארוך על פני הימים. כשחזר היו באמתחתו אינספור סיפורים על עלילותיו בתקופת הנדודים ועל הסיפורים האלה מבוססים סיפוריו של "סינבד המלח". ייתכן שאותו יצחק היה יצחק בן יהודה, תושב צוחאר במאה התשיעית, שנסע לסין לזמן ממושך ושב ממנה עשיר מופלג‏‏‏[1].

אי קטן בנהר שאט אל-ערב קרוי על שמו של סינבד - "ג'זירת א-סינבאד" (בערבית: جزيرة السندباد).

עלילת סיפורי סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת סיפורי אלף לילה ולילה מספרת שֶחְרֶזָדָה למלך הודו וסין את הסיפור על סינבד בלילה ה-536. סבל עני בשם סינבד התגורר בבגדד בתקופת שלטונו של הח'ליפה הרון אל רשיד. הסבל העני יושב על ספסל לצד ביתו של סוחר עשיר ומתלונן בפני אללה על מר גורלו ועל עוניו. הסוחר העשיר שומע את תלונותיו וקורא לו אל ביתו, שם מתברר לסבל שגם לסוחר העשיר קוראים סינבד, והוא מספר לסבל על שבעת מסעותיו ועל מזלו הטוב.

המסע הראשון של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינבד הגיע לאי ומגלה שהאי אינו אי אלא גבו של דג ענק שעצים גדלו עליו. הדג צולל לתוך הים והספינה עוזבת בלעדיו. סינבד ניצל בכך שנאחז בחבית צפה, ומגיע לאי מיושב, שם הוא נעשה חבר של מלך האי שממנה אותו למנהל הנמל. כאשר אונייתו שלו מגיעה אל הנמל הוא תופס את השליטה בה ושב לבגדד עם מתנות ממלך האי. בתום סיפור המסע, סינבד הסוחר נותן לסינבד הסבל מתנה של 100 מטבעות זהב, ומבקש ממנו שישוב למחרת לשמוע על מסעו השני.

המסע השני של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה ה-549 של סיפוריה של שחרזדה מספרת היא על המסע השני: סינבד הסבל מגיע לסינבד הסוחר והוא מספר לו על המסע השני - לאחר שקץ בחיי העיר ורצה שוב לתור את העולם ולפגוש אנשים, ולראות ערים ואיים מסתוריים יורד סינבד שוב אל הים. באחד הימים כאשר ירד לחוף, שוב נטשה אותו ספינתו והוא מצא עצמו בעמק גדול מלא נחשים וציפורי ענק - הרוק האוכלים את נחשי הענק. רצפת העמק הייתה מכוסה ביהלומים. סוחרים נהגו להגיע אל העמק, לזרוק גושי בשר ענקיים עבור הרוק אל העמק, ומשאלה עפו לקניהם, הבריחו הסוחרים את העופות ואספו את היהלומים שדבקו לבשר. סינבד מצליח להימלט מהעמק בכך שהוא קשר עצמו לגוש בשר ומשהוא מורם על ידי הרוק הוא מצליח להימלט מהציפורים כשעימו יהלומים רבים. הסוחרים משיבים אותו לבגדד.

המסע השלישי של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינבד יוצא מנמל בצרה אולם ספינתו טובעת וצוות הספינה מגיע לאי, שם הוא נתפס על ידי מפלצת בדמות אדם, בעל גוף שחור, שעיניו כגחלים לוחשות, שפתיו כשפתי גמל ולו חטים של חזיר בר. הדמות מתחילה לאכול את צוות הספינה - ראשית נאכל רב החובל השמן.

סינבד מצליח לעוור את המפלצת באמצעות מוט ברזל מלובן, ואנשי הצוות נמלטים. בדרכם הם פוגשים נחש פיתון ענק, ממנו הם נמלטים בזכות חוכמתו של סינבד, ושבים לבגדד עם עושרה של המפלצת.

המסע הרביעי של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינבד יוצא אל הים משקץ בחיי העיר. ספינתו נטרפת על אי. באי מתגוררים פראי אדם המאכילים את צוות הספינה בעשב שגורם להם לאבד את שפיותם (ריצ'רד פרנסיס ברטון, בתרגומו לאנגלית מעיר שמדובר בחשיש). סינבד הוא היחיד שמסרב לאכול מהעשב, ומצליח להימלט. קבוצת סוחרי פלפל מצילה אותו מהאי ומביאה אותו אל האי בו הם מתגוררים, שם מלך האי מעניק לו אישה עשירה.

לאחר הנישואין לומד סינבד שמנהג האי הוא שעם מותו של אחד מבני הזוג, נקבר בן הזוג השני עם הנפטר, כאשר שניהם נקברים בבגדיהם היקרים ועם כל זהבם ויהלומיהם. אשתו של סינבד נופלת למשכב זמן קצר לאחר הנישואין ונקברת, ועימה סינבד שמוצא עצמו בתוך מערה תת-קרקעית כשעימו כד מים ושבע פרוסות לחם. זמן קצר לפני שאוזל מזונו, נקברים בקבר זוג נוסף - גבר מת ואשתו החיה.סינבד מכה אותה למוות ואוכל את האוכל שלה. זוגות נוספים נקברים בקבר הקהילתי וסינבד מצליח לצבור מזון זהב ויהלומים.

יום אחד מצליח סינבד למצוא מוצא מהקבר הקהילתי, וניצל על ידי ספינה חולפת המשיבה אותו לבגדד.

המסע החמישי של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוק תוקפת את ספינתו של סינבד

סינבד עוזב את העיר ויורד שוב אל הים. בעברו ליד אי צוות ספינתו רואה על האי ביצה ענקית. הצוות יורד אל החוף, שובר את הביצה ואוכל את האפרוח שבתוכה. סינבד עוצר את צוותו ומורה להם לעלות מיד לספינה, אולם הרוק מדביק את ספינתם ומטביע אותה באמצעות סלעי ענק שהוא נושא בכפותיו ומטיל על הספינה. סינבד ניצל אולם הופך לעבד של אל הים הזקן, הרוכב על כתפיו של סינבד.

סינבד מכין יין ומשכנע את הזקן לשתות לשוכרה, ולבסוף הורג אותו ונמלט. ספינה עוברת מביאה את סינבד אל עיר הקופים - שתושביה נמלטים מדי לילה מעירם וישנים בסירות בעוד שבעיר שולטים בלילות קופים אוכלי אדם. מעיר זו מוצא סינבד ספינה המביאה אותו לבגדד.

המסע השישי של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינבד יוצא למסע וספינתו נטרפת. הוא מגיע לאי שנהרותיו מלאים אבנים יקרות וענבר, אולם אין אוכל באי, וכל צוות ספינתו מת מרעב. סינבד מצליח להימלט ומגיע לסרנדיב, שנהרותיה מלאים יהלומים ועמקיה מלאים פנינים. מלך האי נלהב מסיפוריו של סינבד על הארון אל רשיד שליט בגדד, ושולח עם סינבד מתנה לח'ליפה - כוס המגולפת מאבן אודם אחת, ומתנות נוספות בהן מיטה העשוייה מנשל נחש שבלע פיל שלם, וכן שפחה שעורה זוהר כמו הירח. סינבד חוזר לבגדד ומעניק לח'ליפה את מתנות מלך סרנדיב.

המסע השביעי של סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינבד יורד לים ומשספינתו (שוב) טובעת מוצא עצמו על חוף עזוב. הוא בונה רפסודה מעצים שנסחפו לחוף ומפליג במעלה נהר סמוך לעיר גדולה שם משיא ראש איגוד הסוחרים את סינבד לבתו, הופך אותו ליורשו, ומת זמן קצר לאחר מכן. תושבי העיר הופכים פעם אחת בחודש לציפורים, והם לוקחים את סינבד, לבקשתו, לקצה השמים שם הוא שומע את המלאכים מהללים את אללה, אולם יורדת אש מהשמים ושורפת את אנשי הציפור שלקחו את סינבד. יתר אנשי הציפור כועסים על סינבד ומשאירים אותו בראש הר גבוה, שם הוא פוגש שני שליחים של האל הנותנים לו מוט זהב ומשיבים אותו אל עיר הציפורים. שם הוא מגלה באמצעות המטה כי רוב תושבי העיר הם שדים (אולם אשתו ואביה לא היו שדים), ולכן הוא ואשתו עוזבים את העיר ושבים לבגדד, שם הוא מחליט להפסיק לנדוד ולהישאר ליהנות מעושרו, אולם לבקשת הארון אל רשיד שב לסרנדיב במטרה לתת מתנות למלך סרנדיב. מלך סרנדיב מרוצה מהמתנות ששולח לו הארון אל רשיד (הכוללים בין היתר מגש שהיה שייך לשלמה המלך) ונותן לסינבד מתנות רבות. בדרכו חזרה לבגדד ועימו זהב ומתנות רבות נתפס סינבד על ידי שודדים ונמכר לעבדות. אדונו שולח אותו לצוד פילים עם חץ וקשת, עד שמלך הפילים לוקח אותו לבית הקברות של הפילים ונותן לו את השנהב ששם. אדונו כה מרוצה ממנו שהוא משחרר את סינבד, השב לבגדד עם זהב ושנהב רב.

מקור השם סינבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד פרנסיס ברטון בתרגומו לאנגלית מעיר שמקור השם סינבד במילה הסנסקריטית "סידהפטי" - אדון החכמים. ברטון מציין פרשונויות נוספות בהם המילה "סינד" הוא שמו של נהר האינדוס והמילה "באד" משמעה בפרסית "רוח" וכן פרשנות לפיה מקור המילה בשם הפילוסוף היווני "סינטיפס".

סינבד בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר רב של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה (בהן סדרות הנפשה) וכן ספרי קומיקס, רומנים יצירות מוזיקליות ומשחקי מחשב נעשו על בסיס האגדות לעיל.

בין הסרטים ניתן למנות:

וכן פרק מהסוויטה הסימפונית שחרזאדה של המלחין רימסקי קורסקוב הקרוי הים וספינתו של סימבאד המלח מבוססת על סיפורו של סינבד.

פארקי שעשועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אלדד בק, העומאניסט, ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 31.10.2008‏