סן-קנטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סן-קנטן
Saint-Quentin
מדינה / טריטוריה צרפת
חבל ארץ פיקרדיה
מחוז אן
שטח 22.56 קמ"ר
גובה 74 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

59,066‏  (נכון ל-1999)
2,618 נפש לקמ"ר (נכון ל-1999)
קואורדינטות 49°50′55″N 3°17′11″E

סן-קנטן היא עיר במחוז אן שבחבל פיקרדיה בצפון צרפת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת על נהר הסום שמקורו בכפר פונסום שבקרבת מקום. היא נמצאת על קו מסילת הברזל פריז-בריסל, כמאה ועשרים ק"מ צפונית מזרחית לפריז. כביש מהיר מחבר את סן-קנטן עם הערים אראס, ליל וקאלה. תעלת סן-קנטן העוברת דרך העיר מחברת אותה עם הערים שוני שמדרומה וקמברה שמצפונה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1999 מנתה העיר 59,066 תושבים. שטחה: 22.56 קמ"ר. צפיפות האוכלוסין: 2,618 תושבים לקמ"ר.

במרוצת המאה התשע עשרה גדל מספר התושבים בהתמדה, עקב המהפכה התעשייתית מ-10,477 ב-1800 ל-55,571 ב-1911. העיר נהרסה ברובה במלחמת העולם הראשונה, התושבים עזבו ורק ב-1921 הגיע מספרם ל- 37,345. החל בשנות החמישים של המאה העשרים, עקב התפתחות כלכלית מואצת, הגיע מספר התושבים לרמתו ב-1911, וב-1975 התגוררו בעיר 67,243 תושבים. אחרי 1975 חלה ירידה במספר התושבים כתוצאה מתחרות בינלאומית בתעשיית הטקסטיל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה על ידי הרומאים במקומו של יישוב בשם ורמאן, שהיה בירת השבט הבלגי של הוירומאנדים, בנקודה שבה ניתן לחצות את נהר הסום. בימי הביניים הוקם בה מנזר שהתפתח הודות לעלייה לרגל לקברו של קנטן, רומאי נוצרי שהפיץ את הנצרות באזור ומת כקדוש מעונה (מכאן השם סן-קנטן). החל במאה התשיעית שימשה סן-קנטן כבירת רוזנות ורמנדואה, ומאז המאה העשירית רוזני ורמנדואה, שמוצאם היה משושלות המלכות הקרולינגית והקפטינגית, הפכו לרבי עוצמה, והעיר התפתחה במהירות רבה. ב-1080 התארגנו תושבי העיר והשיגו מהרברט הרביעי, רוזן ורמנדואה, מגילת זכויות שהעניקה להם מידה רבה של אוטונומיה. החל במאה השלוש עשרה סן-קנטן הפכה לנחלת מלך צרפת, וכלכלתה המשיכה לפרוח.

במאה הארבע עשרה סבלה העיר ממלחמת מאה השנים ומן המגפה השחורה. אוכלוסייתה התדלדלה וכלכלתה נפגעה קשות. במאה החמש עשרה מלכי צרפת ודוכסי בורגונדיה נאבקו על השלטון בעיר. ב-1557 הספרדים הטילו מצור על העיר, ולאחר שנכנעה (10 באוגוסט של אותה שנה), היא נבזזה, נהרסה עד היסוד והתרוקנה מתושביה. ב-1559 הוחזרה לצרפת שהחלה לבצר אותה שנית. במחצית השנייה של המאה השבע עשרה, כיבושיו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, הרחיקו את העיר מן הגבול עם האימפריה הרומית הקדושה.

במאה התשע עשרה החל תהליך של פיתוח כלכלי וסן-קנטן הפכה לעיר תעשייתית. ב- 1870 במלחמת צרפת-פרוסיה נפלה העיר בידי הפרוסים, וב-19 בינואר 1871 הובס הצבא הצרפתי ליד העיר. במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי הגרמנים והחל ב-1916 היא נמצאה בקו החזית. התושבים עזבו, העיר נבזזה ונהרסה ברובה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל במאה השלוש עשרה סן-קנטן פרחה כמרכז של תעשיית טקסטיל ושל מסחר באריגים שהתאפשר הודות למיקומה על גבול ממלכת צרפת, בין ערי הירידים של שמפאן לבין ערי פלנדריה. היא נהנתה גם ממיקומה בלב אזור חקלאי עשיר. אולם, במאה הארבע עשרה כלכלתה של העיר נפגעה קשות בשל מלחמת מאה השנים ובשל המגפה השחורה.

במאה התשע עשרה, עקב המהפכה התעשייתית, החל תהליך של פיתוח כלכלי מואץ וסן-קנטן הפכה לעיר תעשייתית (בעיקר טקסטיל ומטלורגיה). במלחמת העולם הראשונה נהרסה העיר ברובה והציוד התעשייתי הושמד. רק בשנות החמישים של המאה העשרים החל שוב תהליך של התפתחות כלכלית. אולם, אחרי 1975 נפסקה הגאות הכלכלית כתוצאה מתחרות בינלאומית בתעשיית הטקסטיל.