עכרמה צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עכרמה (סעיד עבדאללה) צברי (בערבית عكرمة سعيد عبد الله صبري) כיהן כמופתי של ירושלים בין השנים 19942006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צברי למד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, שם קיבל תואר דוקטור. ב-1994, לאחר מותו של סולימאן ג'עברי, מונה צברי על ידי יאסר ערפאת למופתי של ירושלים ושימש למעשה גם כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית. תפקידו הוגדר באופן רשמי כ"מופתי ירושלים ופלסטין". במקביל אליו מינה חוסיין, מלך ירדן את עבד אל-קאדר עאבדין לאותו תפקיד, וזאת על רקע המחלוקת בין ירדן לרשות הפלסטינית על השליטה במקומות הקדושים בירושלים. זמן קצר כיהנו שניהם במקביל, אך בהדרגה דחקו אנשיו של צברי את אנשיו של עאבדין מתפקידיהם, וב-1998, לאחר פרישתו לגמלאות של עבאדין השתלט צברי על מוסדות הוואקף באופן סופי והפך למופתי יחיד בירושלים.

בתקופת האינתיפאדה השנייה, הביע צברי תמיכה בפיגועי התאבדות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים‏[1][2] ב-2001 נחקר במשטרה בעקבות פגישתו בביירות עם מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה.‏[3] במסגרת תפקידו כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית אישר צברי את הוצאתם להורג של פלסטינים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל.‏[4]

ב-2002 פרסם ספרון בשם "פלסטין - האדם והאדמה" בהוצאת "מרכז ההסברה הערבי". הספרון שכלל מוטיבים אנטישמיים השאובים מ"הפרוטוקולים של זקני ציון", שלל את זכותם ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל ועל ירושלים וערער על הלגיטימיות לקיומה של מדינת ישראל.‏[5] על דברים ברוח זו חזר פעמים רבות בראיונות ובדרשות.‏[6]

השייח' צברי הביע פעמים רבות התנגדות לפעולות שונות של ממשלת ישראל במזרח ירושלים. בין השאר פרסם פסק הלכה לפיו אסור לפלסטינים לקבל אזרחות ישראלית,‏[7] ופעל יחד עם השייח' ראאד סלאח נגד פעולותיה של ישראל לשיפוץ שער המוגרבים, שבה ראה "התקפה על הווקף האיסלאמי, על מסגד אל-אקצה, ועל המורשת והתרבות של ירושלים",‏[8].

ב-2006 פוטר צברי על ידי יורשו של ערפאת, מחמוד עבאס, ובמקומו מונה השייח' מוחמד אחמד חוסיין. לאחר פיטוריו שימש דרשן במסגד אל-אקצה וראש המועצה המוסלמית העליונה. בשנת 2007 נאסרה כניסתו של צברי להולנד בשל עמדותיו הרדיקליות נגד ישראל.‏[9]

צברי נמנה עם חברי מועצת הנאמנים של קואליציית הצדקה, ארגון-גג בראשות השייח' יוסוף אל-קרדאווי המרכז העברת תרומות מרחבי העולם לתנועת החמאס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל סובלמן, המופתי של ירושלים: פיגועי ההתאבדות לגיטימיים, באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2001, פורסם בהארץ
  2. ^ שאול קמחי ושמואל אבן, מי הם מתאבדי הטרור הפלסטיני, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, עמ 25
  3. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, המופתי של ירושלים נעצר בחשד להסתה, באתר ynet
  4. ^ גורמי ביטחון: הפלסטינים שהוצאו להורג - רוצחים ואנסים, באתר וואלה!, 12 ביוני 2005, פורסם בהארץ
  5. ^ דה לגיטימציה של ישראל בשילוב מסרים אנטישמיים בספרון שחיבר השיח' עכרמה צברי, המפתי של ירושלים והסמכות ההלכתית הבכירה ב"רשות הפלסטינית" , באתר המרכז למורשת המודיעין, נובמבר 2003
  6. ^ מופתי הרש"פ: יהודי גרמניה צריכים לחזור אליה, באתר ממרי, 22 בינואר 2001
    ליהודים אין זכות על הכותל המערבי, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 23 ביוני 2009
    'Western Wall was never part of temple', ג'רוזלם פוסט, 25 אוקטובר 2007
    המופתי של ארץ הקודש: אין זכר לנוכחות יהודית בירושלים מאז ומעולם, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 29 באוקטובר 2010
  7. ^ עלי ואקד, הפלסטינים רוצים אזרחות - המופתי מאיים: "אסור", באתר ynet
  8. ^ איתמר ענברי, "נאחד רובים כדי להגן על מסגד אל-אקצה", באתר nrg מעריב, 3 בפברואר 2007
  9. ^ Muslim cleric still not welcome here‏, 21 באפריל 2008