קלקיליה
|
||||||||||||||||||||
קלקיליה (ערבית: قلقيلية) היא עיר פלסטינית במערב השומרון ובגבול השרון, הממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון (כ-12 ק"מ) ביהודה ושומרון. נכון לשנת 2006 מספר תושביה נאמד בכ-44,700 נפשות.
קלקיליה ממוקמת ממזרח לכפר סבא, דרומית לטול כרם ומערבית לשכם. בסמוך לה עובר כביש 6.
ידוע על קיומו של ישוב באזור, כבר בימי קדם. באזור העיר המודרנית של קלקיליה נמצאו גם מספר כלי צור המתוארכים לתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה קיימת במקום תחנת דרכים בשם קלקאליאה.
קלקיליה הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית משנת 1517 ועד לכיבושה של ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה התיישבו בעיר מספר משפחות יהודיות שגורשו מתל אביב על ידי הטורקים. עד שנת 1948 (שנת תש"ח) הייתה קלקיליה, יחד עם כל שאר שטחי ארץ ישראל, תחת שלטון המנדט הבריטי. לקראת סוף מלחמת העצמאות רוכזו כוחות צה"ל בכפר סבא לקראת פעולה לכיבוש קלקליה, אך בשתי הפעמים הפעולות בוטלו ברגע האחרון[1].
בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, בין מדינת ישראל למדינות ערב, שנחתמו בשנת 1949 (תש"ט), נכללה קלקיליה בשטחי יהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן. במהלך שנות השלטון הירדני בקלקיליה, נוצלה קרבתה למרכזי אוכלוסייה יהודית לביצוע מעשי טרור בתוך תחומי מדינת ישראל[דרוש מקור][2][3]. שלוש פעולות תגמול בוצעו בעיר קלקליה: הראשונה בשנת 1956 בה פוצצה משטרת קלקיליה, השנייה במאי 1965, בה פוצצו שתי תחנות דלק בעיר והשלישית בספטמבר 1965 בה פוצצו בארות המים של העיר[1].
עם פרוץ מלחמת ששת הימים הופגזה כפר סבא מעמדות בגזרת קלקיליה[2]. ביום השני של מלחמת ששת הימים נכבשה קלקיליה על ידי חטיבה 5 של צה"ל[4]. במהלך הלחימה העיר כמעט ולא נפגעה. רבים מתושבי העיר ברחו ממנה, אך הם שבו כבר ב-8 ביוני 1967, עוד לפני תום המלחמה[3]. בין השנים 1967-1993 הייתה קלקיליה נתונה לממשל צבאי ישראלי וזכתה לפריחה כלכלית. ישראלים רבים, כולל יהודים רבים, הגיעו לעיר לקניות ולטיפולי שיניים.
כיום, קלקיליה היא חלק מהרשות הפלסטינית, שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו והיא אינה נמצאת עוד בשליטת מדינת ישראל. בעיר נמצא גן החיות היחיד ברשות הפלסטינית. בתקופת אינתיפאדת אל אקצא שימשה העיר כבסיס וכתחנת מעבר למחבלים מתאבדים, בשל קרבתה לאזור השרון והעדר מכשול טבעי בינה לבין היישובים הישראליים. בין העיר לבין כביש 6 ניצבת חומת בטון (שהיא חלק מגדר ההפרדה), שנועדה למנוע ירי מהעיר אל הכביש. העיר מוקפת כולה בגדר ההפרדה, ויש אליה שלוש כניסות: במזרח נמצאת הכניסה הראשית לעיר, בדרום כביש העובד במנהרה מתחת לכביש 55 לכיוון הכפר חאבלה ובצפון נמצא מעבר אייל, המשמש להעברת סחורות לישראל.
במאי 2005 התקיימו לראשונה בחירות למועצת העיר, מאז כינון הרשות הפלסטינית. בבחירות זכה החמאס בכל 15 המושבים במועצת העיר ואיש חמאס, וג'יה נזאל, שהיה כלוא במעצר מינהלי בישראל בשנה וחצי שלפני הבחירות נבחר לראשות העיר. הוא גבר בבחירות על מערוף זהראן, ראש העירייה המכהן מטעם הפתח[5]. בספטמבר 2009 הורה אבו מאזן על פיזור מועצת עירית קלקיליה בגלל חובות כבדים ואי ציות להוראות המשרד לשלטון מקומי[6].
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלמה אנגל, הגדולה בפעולות התגמול, דבר, 20 באוקטובר 1966
- ^ 2.0 2.1 שלמה אנגל, כיבוש קלקיליה הפורעת - קץ לתקופה, דבר, 16 ביוני 1967
- ^ 3.0 3.1 שלמה אנגל, ביקור ראשון בקלקיליה הכבושה, דבר, 9 ביוני 1967
- ^ מלחמת ששת הימים, אתר דובר צה"ל
- ^ ארנון רגולר, ניצחון לפתח בבחירות המקומיות שנערכו בשטחים, באתר הארץ, 5 במאי 2005
- ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-15 בספטמבר 2009)
