עץ הלחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעץ הלחם
פרי עץ הלחם
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: תותיים
סוג: לחמן
מין: עץ הלחם
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Artocarpus altilis
עצי לחם בהוואי
פרי עץ הלחם: שלם, חתוך לרוחב וחתוך לאורך

עץ הלחם (שם מדעי: Artocarpus altilis) הוא עץ פרי הנפוץ באזורים טרופים. במקור העץ גדל רק בחצי האי המלאי ובאיי האוקיינוס השקט עד שבמאה 18 הוא יובא למדינות נוספות על ידי סגן ויליאם בליי מהצי המלכותי הבריטי שחיפש מקורות מזון זולים ועשירים באנרגיה עבור העבדים הבריטים באיים הקאריביים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצי הלחם גדלים עד לגובה של כ-20 מטר והם מתאפיינים בעלים גדולים ועבים בעלי מבנה נוצתי. פרחי עצי הלחם מתחלקים לזכר ונקבה, כאשר שני המינים צומחים מאותו עץ. הפרחים הזכריים צומחים ראשונים, והנקבות שצומחות זמן קצר מאוחר יותר מוכנות להאבקה תוך שלושה ימים. ההאבקה מתבצעת לרוב על ידי עטלפי פרי. כמו שאר מיני משפחת התותיים עצי הלחם מיצרים מיץ דמוי חלב המשמש לאיטום סירות.

עצי הלחם הם צמחים בעלי תפוקה גבוה מאוד של מזון- עץ בודד מסוגל להפיק עד 200 פירות בעונה- לפי הלחות בסביבתו (בדרום הודו לדוגמה עצים מפיקים בן 150 ל-200 פירות בעוד שבאיים הקאריבים הממוצע לעץ עומד על 25). פירות עץ הלחם דומים בגודלם לאשכוליות וקליפתם קשה. בניגוד לרוב הפירות בטבע, פירות עצי הלחם לא מתפתחים משחלות הפרח כי אם מעלי הגבעול הנפוחים שלו. כיום ניתן למצוא פירות עצי לחם ללא גרעינים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירות עצי הלחם מהווים מרכיב מזון עיקרי באזורים טרופים רבים. העצים, שכיום שכיחים גם מחוץ לאזור גידולם הטבעי, מצאו את דרכם מאי לאי תודות למטיילים פולינזים שלקחו איתם שורשים וגבעולים חיים של הצמח בסירותיהם. פרי עץ הלחם עשיר בעמילן ובוויטמינים B1 וC.

כיוון שפירות עצי הלחם הם עונתיים, שימור הצמח חשוב במקומות בהם הוא משמש כמרכיב מזון מרכזי. טכניקה לשימור הפרי שהתפתחה במהלך השנים היא קבירת פירות מקולפים בבור עטוף בעלים למשך מספר שבועות, עד שלבסוף הם תוססים והופכים לעיסה אותה ניתן לשמור למשך יותר משנה (קיימים דיווחים על בורות בהם הצליחו לשמור פירות למשך שלושים שנים). גם ללא שימור, רוב סוגי עצי הלחם מפיקים מספר מצומצם של פירות מחוץ לעונה הרגילה, כך שתמיד ניתן למצוא על העץ פירות טריים.

את פירות עצי הלחם ניתן לאכול כשלעצמם לאחר בישול או להשתמש בהם כמרכיבים במתכונים מסובכים יותר. טעמו של הפרי לאחר בישול דומה מאוד לזה של לחם (ומכאן נובע שמו). נהוג לאכול את הפירות מבושלים יחד עם חלב קוקוס ועלי בננה אפויים, או לחלופין צלויים מעל אש וממולאים בחלב קוקוס, סוכר, חמאה, בשר או פירות אחרים.

מלבד מאכל, לעצי הלחם שימושים נוספים. העץ עצמו משמש כחומר גלם במבנים וסירות בזכות עמידותו בפני טרמיטים ותולעים. קליפת העץ משמשת להכנת נייר ולעץ אפילו שימושים רפואיים מסורתיים, החל מטיפול בדלקות עיניים וכלה בטיפול בכאבים בגב התחתון.

במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המיתולוגיה ההוואיית עץ הלחם נוצר בעקבות הקרבתו של אל המלחמה קוו. קוו, שהתחזה לאיכר התאהב בבת תמותה, נישא לה והקים עמה משפחה. כעבור מספר שנים רעב נוראי פקד את הכפר, והאל, שלא יכל עוד לראות את משפחתו סובלת, אמר לאשתו שהוא מסוגל להצילה אולם הוא יאלץ לעזוב אותה לנצח. אשתו סירבה בתחילה, אולם משילדיה החלו מתים מרעב, היא הסכימה בלית ברירה. קוו יצא אל גינת ביתו, שם הוא נפרד מאשתו וצלל אל תוך האדמה עד שרק ראשו נותר מבצבץ מהחול. אשתו התאבלה במקום בו הוא נעלם ימים ולילות ודמעותיה השקו את הקרקע. לאחר זמן מה, גדל במקום שתיל קטן, שעד מהרה הפך לעץ ענק ממנו גדלו די פירות בעבור הכפר כולו. עץ זה היה עץ הלחם הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]