ערי בירה וקברים של ממלכת קוגוריו העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 41°09′26″N 126°11′15″E / 41.157235°N 126.18737°E / 41.157235; 126.18737

ערי בירה וקברים של ממלכת קוֹגוּרְיוֹ העתיקה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
5th century tombs of rulers of Koguryŏ.jpg
קברים של שליטי ממלכת קוגוריו העתיקה מהמאה החמישית
מדינה Flag of the People's Republic of China.svg הרפובליקה העממית הסינית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 ו5

ערי בירה וקברים של ממלכת קוֹגוּרְיוֹ העתיקה (סינית: 高句丽王城、王陵及贵族墓葬) הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו המרכז כמה אתרים סביב ובתוך העיר גִ'י'אָן במחוז ג'ילין ואתר נוסף בנפת חְווָאנְזֶ'ן במחוז ליאונינג בצפון מזרח הרפובליקה העממית של סין. האתר כולל את השרידים הארכיאולוגיים של שלוש ערים: העיר ההררית ווּנוּ, העיר ההררית וָאנְדוּ והעיר גְווֹנֵיי, וארבעים קברים של מלכים ואצילים מממלכת קוגוריו.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטלת גוואנגטו

על פי הכרוניקות סאמגוק סאגי וסאמגוק יוסה הוקמה ממלכת קוגוריו בשנת 37 לפני הספירה על ידי נסיך בשם ג'ומונג מממלכת בּוּיֵה-אוֹ (בשטח מנצ'וריה של ימינו), שנמלט לאחר מאבקי כוח עם נסיכים אחרים בחצר הממלכה אל האזור שכיום הוא באזור הגבול בין סין לקוריאה הצפונית. את בירתו הקים ג'ומונג על הר ווּנוּ המשקיף על עמק הנהר חוּן (כיום במחוז ליאונינג). קוגוריו התפתחה מברית של שבטים שונים מהקבוצה האתנית של הימאק והרחיבה במהירות את בסיס הכוח שלה מאגן הניקוז של עמק חוּן.

בשנת 3 לפני הספירה החליט המלך יורי (שלט 19 לפנה"ס – 18 לספירה), בנו של ג'ומונג, להעביר את בירתו מזרחה אל עמק הנהר יאלו ולחלקה לשניים. העיר גְווֹנֵיי, על הגדה הצפונית של הנהר, והמצודה ההררית על הר וָאנְדוּ, כ-2.5 קילומטרים צפונית לגְווֹנֵיי. הממלכה התפשטה צפונה ודרומה והשתלטה על חלקים של מנצ'וריה וצפון קוריאה. ב-242 תקפה קוגוריו את החלק המערבי של חצי האי ליאודונג שהיה שייך לשושלת ויי (265-220), אחת משלוש הממלכות. בהתקפה הנגדית של צבא שושלת ויי נכבשו וָאנְדוּ וגְווֹנֵיי ונהרסו, והמלך דונגצ'ון (שלט 248-227) נמלט מזרחה.

לאחר שצבא שושלת ויי פינה את האזור נבנתה הבירה מחדש וממלכת קוגוריו שבה למדיניות ההתפשטות. בשנת 313 הצליח המלך מיצ'ון (שלט 331-300) להשתלט על לֶלָאנְג, שהיה האזור האחרון בשליטה סינית בחצי האי קוריאה, וקוגוריו שלטה על כל החלק הצפוני של חצי האי. התפשטות הממלכה נעצרה זמנית כאשר היא הותקפה על ידי שבט מוּז'ונְג, מהשְׂייֵנְבֵּיי (鲜卑). השיינביי היו קבוצת נוודים במקור ממנצ'וריה, שהשתלטו תחילה על מונגוליה ואזורי הספר עם סין, ואחר כך כבשו חלקים מסין והקימו ממלכות בצפונה. ב-341 כבשו השיינביי את בירת ממלכת קוגוריו, והעיר נהרסה בפעם השנייה בתולדותיה. בשנת 371 נחלה הממלכה תבוסה במלחמה בממלכת פקצ'ה, אחת משלוש הממלכות של קוריאה. למרות מפלות אלו הממלכה התאוששה והגיעה לשיאה בתקופת שלטונו של גוואנגטו (שלט 413-391), המכונה "הגדול", כשהיא השתלטה על כשלושה רבעים משטח חצי קוריאה, על דרום מנצ'וריה, ועל צפון מזרח סין. בנו, המלך ג'אנגסו (שלט 490-413) הורה לספר על מעלליו של גוואנגטו באסטלה בגובה 7 מטרים שנתגלתה ב-1875.

ב-427 העביר ג'אנגסו את הבירה מוָאנְדוּ וגְווֹנֵיי דרומה לפיונגיאנג, מעשה שהעיד על היריבות הגוברת עם הממלכות האחרות בקוריאה, אם כי וָאנְדוּ וגְווֹנֵיי שמרו על חשיבותן בממלכה כ"עיר בירה תומכת". פיונגיאנג נשארה עיר הבירה של הממלכה עד סופה. ג'אנגסו המשיך בהרחבת הממלכה שהגיעה בתקופתו לשיא התפשטותה. בשנים שבאו אחר-כך החלה הממלכה להתדרדר, ובשנת 668 כבש הצבא המשותף לשושלת טאנג ולממלכת שילה, אחת משלוש הממלכות של קוריאה את פיונגיאנג, ובכך בא הקץ לממלכת קוגוריו.

אתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית "ערי בירה וקברים של ממלכת קוֹגוּרְיוֹ העתיקה" כולל את השרידים הארכיאולוגיים של שלוש ערים וארבעים קברים של מלכים ואצילים מממלכת קוגוריו. האתר מתפרס על חמישה אתרים בשטח כולל של 41.64 קמ"ר המוקפים שטח חיץ (שבו חלים כללי בנייה מחמירים) של 141.4 קמ"ר. האתרים העיקריים הם:

העיר ההררית ווּנוּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית העיר ההררית ווּנוּ (41°19′35″N 125°24′42″E / 41.326295°N 125.411568°E / 41.326295; 125.411568) משתרע על פסגת הר ווּנוּ (五女山, פין-יין Wǔ Nǚ Shān, מילולית "הר חמש הנשים") בנפה האוטונומית חְווָאנְזֶ'ן (桓仁, פין-יין Huánrén) שבמחוז ליאונינג. העיר הייתה בירת ממלכת קוגוריו בין שנת 37 לפנה"ס ושנת 3 לפנה"ס. אתר המורשת מקיף שטח בן 2.76 קמ"ר על פסגת ההר, ובנוסף אזור חיץ המקיף אותו בגודל 56 קמ"ר. הר ווּנוּ הוא שריד לרכס צָ'אנְגְבָּאי שבצפון מזרח סין. למרגלותיו, מדרום מזרח, זורם הנהר חון (כיום מאגר חְווָאנְזֶ'ן בשל סכר חְווָאנְזֶ'ן הסוכר את הנהר למרגלות ההר) בדרכו לנהר יאלו. להר יש חשיבות גאוגרפית בהיותו מצוי על הדרך הראשית בין כמה ערים גדולות. הר ווּנוּ הוא הר שולחן,‏[2][3] אם כי רק חלק מפסגתו שטוחה ובמרכזה מתנשאים הצוקים של "הפסגה הראשית", 841 מטרים מעל פני הים. אורך הפסגה 1,500 מטרים מצפון לדרום ורוחבה נע בין 300 ל-500 מטרים. החלק הדרומי של הפסגה גבוה מחלקה הצפוני. חלק זה שטוח, גובהו 800 מעל פני הים, אורכו 600 מטרים מדרום לצפון ורוחבו נע בין 130 ל-200 מטרים ממזרח למערב. מרבית השרידים הארכיאולוגיים מרוכזים בחלק זה. חלק זה הוקף בחומה שחלקים ממנה, בייחוד החלק המזרחי באורך 1,500, נשמרו. הגובה החיצוני של החומות נע ביו 3 ל-6 מטרים, עובי החומות בבסיסן נע בין 4 ל-5 מטרים ובחלקן העליון בין 2 ל-3.5 מטרים. בחומה היו שלושה שערים.

האתר לא נחפר במלואו. האתרים העיקריים שנחשפו בעיר עד כה הם

  • בריכת מים - הבריכה נחפרה בסלע, צורתה מלבנית, אורכה 12 מטרים, רוחבה 5 מטרים ועומקה בין מטר לשניים.
  • הארמון – שרידים מבסיס הארמון נתגלו בצפון העיר
  • מחנות צבא – נתגלו כעשרים מבנים בגודל של 4.5 מטרים על 4 מטרים. משערים כי שימוש למגורי חיילים כי בחפירות נתגלו במקום ראשי חץ, ופיסות מקסדות.
  • מגדל שמירה – בקצה הדרום מזרחי של העיר שהוא גם הנקודה הגבוהה ביותר נתגלה בסיס של מגדל שמירה באורך 17 מטרים וברוחב 15 מטרים.
  • מחסן – בסיס המחסן נתגלה בין מחנות הצבא ובריכת המים. אורכו, מצפון לדרום, 16.4 מטרים ורוחבו, ממזרח למערב בין 8.2 ל-9.3 מטרים.

העיר גְווֹנֵיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר גְווֹנֵיי (國內, פין-יין Guónèi) קבורה בחלקה מתחת לעיר המודרנית ג'י'אן במחוז ג'ילין. אתר המורשת משתרע על שטח 590 דונם. הנהר יאלו זורם מדרום לעיר והנהר טונְגְגוֹאוּ זורם מצפון לדרום ונשפך לנהר יאלו מערבית לאתר העיר. האתר בצורת ריבוע שהיקפו 2,741 מטרים. העיר הייתה מוקפת חומות שגובהן נע בין 8 ל-10 מטרים ורוחבן בין 6 ל-8 מטרים. בחומות היו קבועים 14 מגדלי שמירה. באתר נערכו חפירות הצלה בלבד, ומרבית המבנים קבורים עדיין מתחת לחלק המערבי של האתר.

העיר ההררית וָאנְדוּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מגדל השמירה בעיר ההררית וָאנְדוּ

אתר המורשת העולמית העיר ההררית וָאנְדוּ משתרע על הר וָאנְדוּ (丸都, פין-יין Wán dōu) כ-2.5 קילומטרים צפונית לג'י'אן. יחד עם העיר גְווֹנֵיי שימשה העיר בירת ממלכת קוגוריו משנת 3 לפני הספירה ועד שנת 427 לספירה, שאז הועברה הבירה לפיונגיאנג. העיר נחרבה לפחות פעמיים בשנים 242, ו-341.

גובהו של הר וָאנְדוּ 851 מטרים. והעיר משתרעת על כתף ההר כשהיא משתפלת מעדנות מצפון לדרום. צורת העיר ריבועית והיא מוקפת חומות, שעולות ויורדות על פי הטופוגרפיה של ההר, באורך 6,395 מטרים. החלקים בחומה ששרדו בצורה הטובה ביותר נמצאים בצפון האתר, שם מגיע גובה החומה ל-5 מטרים. בחומות נקבעו שבעה שערים, כשהשער הראשי פונה לדרום, שם גם מתחילה הדרך היורדת אל עמק הנהר טונְגְגוֹאוּ. בפינה הצפון מערבית של העיר יש בימה בקוטר 8 מטרים ששימשה ככל הנראה כנקודת תצפית. בשטח העיר נובעים שני מעיינות ומימיהן זורמים מתחת לשער הדרומי ונשפכים לנהר טונְגְגוֹאוּ. האתרים העיקריים בעיר הם:

  • הארמון – צמוד למרגלות ההר ולחומה המזרחית. מידותיו 96.5 מטרים מדרום לצפון, 80 מטרים ממזרח למערב ושטחו 7,720 מ"ר. הארמון היה מוקף חומה ובשל השיפוע הוא נבנה על שלוש טרסות בגובה מטר.
  • מגדל שמירה – בצמוד לארמון. גובהו 11.75 מטרים והוא מסתיים במשטח ריבועי שגודל כל צלע כ-6 מטרים.
  • בריכת המים – מכונה "בריכת הלוטוס" או "בריכת השקיית הסוסים". היא שוכנת דרומית מזרחית למגדל השמירה. במשך השנים הבריכה התמלאה באדמה. שטחה בין 50 ל-60 מטרים רבועים.
  • קברים – בתוך שטח העיר יש 37 קברים עתיקים. 36 קברי אבן ותל קבורה אחד. הקברים נבנו לאחר שהעיר ננטשה.

קברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור סצנת ציד באחד הקברים

באתר המורשת העולמית מרוכזים הקברים המלכותיים וקברי האצילים בשלושה אתרים. האתר הראשון, המכיל את מרבית הקברים, וכולל גם את העיר ההררית וָאנְדוּ משתרע על שטח של 32.19 קמ"ר, האתר השני כולל שני קברים בשטח של 2.16 קמ"ר, והאתר השלישי כולל שלושה קברים על שטח 3.93 קמ"ר. הקברים מחולקים ל-14 קברים מלכותיים ו-26 קברי אצילים. חלק מהקברים בנוי כפירמידת מדרגות בגודל משתנה, וחלק כוסו בעפר. בחלק מהקברים יש תקרות בעלות מבנה מתוחכם שנועד לקרות שטחים גדולים בלא עמודים ולעמוד במשקל האבנים או תל העפר שנערם עליהם. לקברים יש ערך תרבותי נוסף משום שבחלקם נחשפו בתא הקבורה ובפרוזדור המוביל אליו ציורי קיר המתארים תמונות מחיי יום יום: משתה, ריקודים, ציד, והיאבקות. בין האתרים החשובים:

  • קבר המלך גוואנגטו, הקבר היחיד שזיהויו וודאי. גוואנגטו המכונה "הגדול" היה המלך ה-19 של ממלכת קוגוריו, ובימיו ובימי בנו הגיע הממלכה לשיא גדולתה. בקבר המכונה קבר טָאיְוָאנְג נמצאו לבנים רבות שעליהם חקוק שמו.
  • אסטלת גוואנגטו – שוכנת במבנה מיוחד כ-200 מטרים צפונית מזרח לקברו של גוואנגטו. את האסטלה, המסקרת בקצרה את תולדות ממלכת קוגוריו ומדגישה את עלילותיו של המלך גוואנגטו, הורה להכין בנו, המלך ג'אנגסו. האסטלה עשויה מטוף, גובהה 6.39 מטרים ורוחבה בין מטר לשניים. על האסטלה חקוקים 1,755 תווים בסינית, שמתוכם פוענחו 1,590. האסטלה נתגלתה ב-1875 ונחשבת לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של סין.
  • קבר הגנרל – הקבר הוא המבנה השלם ביותר בין הקברים. הוא בנוי כפירמידת מדרגות שבה שבע מדרגות ו-22 שכבות של אבנים מסותתות. רוחב הפירמידה בבסיסה 31.58 מטרים וגובהה 12.4 מטרים. פתח תא הקבורה מצוי במדרגה החמישית ובתוכו שני דרגשי אבן שנועדו לארונות הקבורה. קבר זה מיוחס לג'אנגסו, אבל יש החולקים על השערה זו מהעובדה שג'אנגסו העביר את בירתו לפיונגיאנג ומשערים כי נקבר שם. זהו הקבר המלכותי האחרון באזור זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of the People's Republic of China
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בסין

הארמונות הקיסריים של שושלות מִינְג וצִ'ינְג בבייג'ינג ובשֶׁנְיָאנגמאוזולאום של קיסר צ'ין הראשוןמערות מוֹגָאוֹהר טָאיְשָׁאןאתר איש פּקין בג'וֹאוּקוֹאוּדְייֵןהחומה הגדולההר חוָאנְגְשָׁאן • אזור נוף ועניין היסטורי חְוָאנְגְלוֹנְג • אזור נוף ועניין היסטורי עמק גְ'יוֹגָ'איְגוֹאוּ • אזור נוף ועניין היסטורי ווּלִינְגְיְוֵאן • מתחם מבנים עתיק בהרי ווּדָאנְג • חֶבֶר היסטורי של ארמון פּוֹטָאלָה, מקדש ג'וקהנג ונורבולינגקה בלְהָסָה • אתר הנופש ההררי והמקדשים שסביבו בצֶ'נְגְדֶה • מקדש ובית הקברות של קונפוציוס וארמון משפחת קוֹנְג בצ'וּפוּ • גן לאומי לוּשָׁאן • נופי הר אומיי, כולל נופי הבודהה הענק של לֶשָׁאן • העיר העתיקה של פִּינְגְיָאוהגנים הקלאסיים של סוּג'וֹאוּ • העיר העתיקה של לִיגְ'יָאנְגארמון הקיץ, גן קיסרי בבייג'ינג • מקדש השמים: מזבח קיסרי בבייג'ינג • תגליפי הסלע בדָאדְזוּהר ווּיִי • כפרים עתיקים בדרום אנחווי - שִׂידי והוֹנְגְצוּןקברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינגמערות לוֹנְגְמֶןהר צִינְגצֶ'נְג ומערכת ההשקיה של דוּגְ'יָאנְגְיֵןמערות יוּנְגָאנְגהאזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביוּנָּאןערי בירה וקברים של ממלכת קוֹגוּרְיוֹ העתיקההמרכז ההיסטורי של מקאושמורות הפנדה הענק בסצ'ואןיִין שׂוּדְיָאולוֹאוּ וכפרים בקָאיְפִּינְגפוג'יין טולואוהפארק הלאומי הר סאנצ'ינגשאןהר ווטאימונומנטים היסטוריים של דנגפנג (מנזר שאולין) • דנשיה הסיניתהנוף התרבותי של האגם המערבי בהאנגג'ואוזאנאדואתר המאובנים בצ'נגג'יאנגשינג'יאנג טיאנשאןהנוף התרבותי של טרסות האורז בהונג האני * התעלה הגדולה * דרך המשי (עם קירגיזסטן וקזחסטן) * הקארסט בדרום סין

"קבר הגנרל", הקבר המיוחס למלך ג'אנגסו
Magnify-clip.png
"קבר הגנרל", הקבר המיוחס למלך ג'אנגסו