פגיעת המטאור ברוסיה (2013)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פגיעת המטאור ברוסיה (2013)
Chelyabinsk meteor trace 15-02-2013.jpg
צילום השובל שנוצר בעקבות המטאור, על ידי עד ראיה מתיאטרון צ'ליאבינסק בצ'ליאבינסק
תאריך התרחשות 15 בפברואר 2013
שעה 09:20 (זמן מקומי)
משך שניות ספורות
סוג התפוצצות מטאור
במדינות או באזורים Flag of Russia.svg מחוז צ'ליאבינסק, רוסיה
פצועים 1,500
נזק כ-3,000 מבנים בשש ערים ברחבי האזור נפגעו, נזק רב לחלונות
קואורדינטות 55°N 61°E / 55°N 61°E / 55; 61קואורדינטות: 55°N 61°E / 55°N 61°E / 55; 61

מסלולו של המטאור בחדירתו את האטמוספירה
הדמיה של חדירת המטאור את האטמוספירה

פגיעת המטאור ברוסיה היא אסון טבע שהתרחש בבוקרו של 15 בפברואר 2013. מטאור בקוטר מוערך של 17 מטר נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ככדור אש במהירות של לפחות 54,000 קילומטר לשעה, שהיא בערך פי 45 ממהירות הקול, והתפוצץ בשעה 09:20 שעון מקומי, בסמוך לעיר צ'ליאבינסק מעל אזור הרי אורל הדרומי של רוסיה. רסיסים מהמטאור נמצאו באגם צ'ברקול[1]. האובייקט לא זוהה טרם כניסתו לאטמוספרה היות ומסלולו גרם להסתרתו עקב בהירות השמש.

האקדמיה הרוסית למדעים העריכה כי למטאור, הנקרא KEF-2013, הייתה מסה של 9,000 טון, והפיצוץ האווירי התרחש בגובה של 30 עד 50 קילומטר מעל האדמה. האנרגיה שהשתחררה מוערכת ב-500 קילוטון TNT, פי 33 מפצצת האטום שהוטלה על הירושימה. המטאור לא זוהה על ידי מכ"ם לפני שהתפוצץ. מטאור צ'ליאבינסק הוא האובייקט הגדול ביותר שחדר לאטמוספירת כדור הארץ זה למעלה ממאה שנים, מאז אירוע טונגוסקה ב-1908, והיחידי שגרם למספר נפגעים גדול כל כך בקרב בני אדם.

האובייקט עשוי להיות מסווג ככדור אש או "bolide" על פי דון יומנס, ראש תוכנית SpaceGuard להגנה מפני גופים קרובי ארץ של נאס"א. אירוע כזה מכונה "פרץ אוויר", כלומר, פיצוץ של מטאור בזמן מעברו דרך האטמוספירה. על פי ההערכה הראשונית של סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה Roskosmos, המטאור נע לאורך מסלול נמוך במהירות של כ-30 ק"מ לשנייה. למרות הסמיכות למעבר אסטרואיד דואנדה, אירוע שקרה כ-15 שעות לאחר מכן, האסטרונומים הגיעו למסקנה כי שני האירועים אינם קשורים זה לזה.

המטאוריט הוא מסוג כונדריט העשוי ברובו מסלע ולפיכך היה פגיע יותר בכניסתו לאטמוספרה (יחסית למטאוריט ברזלי), דבר המסביר את התפרקותו באוויר. בשעות שלאחר האירוע, התגלה חור בקוטר 6 מטרים באגם צ’ברקול הקפוא. קבוצה של מדענים מהאוניברסיטה הפדרלית של אורל הצליחה לאסוף 53 דגימות מסביב לחור ומאוחר יותר התברר כי מקורן במטאוריט. דגימות אלו לא עלו בגודלן על 1 סנטימטר.

ביוני 2013, דיווחו מדענים רוסים כי מיפוי מגנטי מתחת למיקום החור באגם הצביע על המצאותו של גוף בגודל 60 סנטימטרים בתחתית האגם. הוערך כי משקלו של העצם הוא 300 קילוגרמים. לאחר מבצע שנמשך מספר שבועות, הועלה המטאוריט מתחתית האגם ב-16 באוקטובר 2013. מסתו הכוללת היא 654 קילוגרמים וזה הוא הרסיס הגדול ביותר שנמצא מהמטאוריט.

בנובמבר 2013, שוחרר צילום וידאו ממצלמת אבטחה המראה את הפגיעה של המטאוריט באגם צ’ברקול. זו היא הפגיעה המצולמת הראשונה בהיסטוריה של מטאוריט. הוסק כי חלק זה של המטאוריט פגע באגם במהירות של 225 מטרים לשנייה (64% ממהירות הקול).

דווח על כ-1,500 פצועים, בהם שניים קשה, בעיקר מחלונות זכוכית שבורים שהתנפצו על ידי גל ההלם. כ-3,000 מבנים בשש ערים ברחבי האזור נפגעו בשל הפיצוץ וההשפעות סביבו. התפוצצות המטאור בשמיים יצרה אור מסנוור ובוהק רב והטילה צללים חזקים באור היום בצ'ליאבינסק. האור הבוהק נראה גם במחוז סברדלובסק, במחוז אורנבורג, ואפילו בקזחסטן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדשות 2, ‏רוסיה: נמצאו שברים של המטאור שהתרסק, באתר ‏mako‏‏, ‏18 בפברואר 2013‏