אירוע טונגוסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום ותחומי ההשפעה של אירוע טונגוסקה.
צבע אדום: יערות אשר נהרסו (רדיוס 20 ק"מ), צבע כתום: כמות נזקים גבוהה (רדיוס 100 ק"מ), צבע כחול: אזורים אשר הושפעו מהרעש של הפיצוץ (רדיוס 1,500 ק"מ)
עצים שנפלו בפיצוץ וצולמו על ידי משלחת המחקר של 1927

אירוע טוּנְגּוּסְקָהרוסית: Тунгусский феномен) הוא פיצוץ עז שאירע באגן נהר טונגוסקה הסלעי, בלב יער הטייגה בסיביר, בשעה 7:17 ב-30 ביוני 1908. האירוע גרם להרס סביבתי עצום, ואולם בשל הריחוק ממקום יישוב, לא אבדו חיי אדם. עד היום לא ידוע בוודאות מה היה הגורם לפיצוץ, אך כיום הסברה המקובלת היא כי זה נגרם כתוצאה מפגיעת מטאוריט בכדור הארץ.

חקר האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוע טונגוסקה נחקר לראשונה רק לאחר שנים רבות מאז שהתרחש אותו פיצוץ מסתורי, בשל תנאי הגישה הקשים למקום, המרוחק מכל יישוב. המשלחת הראשונה מטעם האקדמיה הסובייטית למדע בראשות המינרלוג ליאוניד קוליק הגיעה לאזור רק ב-1921 - 13 שנים לאחר האירוע. המשלחת חשפה במקום עצים מוטלים ברדיוס של 25 ק"מ ממקום הפיצוץ, וכיום מעריכים כי מעוצמת הפיצוץ נפלו כשישים מיליון עצים בשטח של כ-2,150 קמ"ר. מסקנתה של המשלחת הייתה שהאירוע נגרם כתוצאה מהתנגשות מטאוריט ענק. קוליק שכנע את השלטונות הסובייטים לממן משלחת נוספת לאזור הפגיעה בטענה שברזל מטאוריטי מאזור הפגיעה יוכל לשמש את התעשייה הסובייטית. ב-1927 הגיעה משלחתו השנייה של קוליק אל אזור הפגיעה, אך להפתעתו לא נמצא כל מכתש שיעיד על פגיעת מטאוריט באזור, עובדה שהקשתה על הבנת נסיבות האירוע. קוליק גם הצליח לערוך סיקור אווירי של האזור, אשר חשף שהאירוע החריב עצים בצורה של פרפר ענק. אך גם הסיקור האווירי לא מצא כל מכתש.

גם כיום, יותר מ-100 שנה לאחר האירוע, עדיין מבחינים בבירור בתצלומי לוויין, בסימני פגיעה ביער.

התאוריה המקובלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות לעוצמת ההרס של אירוע טונגוסקה. צולם באזור האירוע 19 שנה מאוחר יותר.

התאוריה המקובלת כיום היא שאסטרואיד או חלק משביט התפוצץ מעל שמי סיביר. גוף כזה, המורכב בעיקר מקרח ומאבק, התפרק באטמוספירת כדור הארץ בגובה רב תוך שהוא יוצר כדור אש וגלי הדף. ההערכה היא שהגוף היה בקוטר של כ-60 מטרים, מסה של 100,000 עד מיליון טונות ונע במהירות של 100,000 קמ"ש. הגוף התפוצץ בגובה של 5 עד 10 ק"מ מעל פני השטח ויצר פיצוץ אווירי בעוצמה של 10 עד 20 מגהטון TNT, עוצמה השקולה ל-1,000 פצצות מהסוג שהוטל על הירושימה. רעש הפיצוץ מוערך ב-300 עד 315 דציבל, הרעש העז ביותר לאירוע יחיד בהיסטוריה של המין האנושי‏[1]. פגיעה מסוג זה, למרות עוצמתה, לא יצרה מכתש פגיעה היות שחלקי הגוף התאדו בחום הרב והגזים נבלעו באטמוספירת כדור הארץ.

מוקד האירוע נראה בבירור היות שכל העצים נמצאו מוטלים ארצה בצורה מעגלית, פונים החוצה מהמוקד, ברדיוס של כ-15 עד 30 ק"מ מהמוקד. בטווח זה הושמד כל החי והצומח, וגם שני עשורים לאחר הפיצוץ נצפו מעט מאוד חיים בסביבה והצמחייה לא התאוששה.

עדי ראייה שצפו באירוע מרחוק דיווחו על כדור אש ענק שהגיח מהשמים מלווה ברוחות עזות וחמות שהפילו אנשים אל הקרקע. לאחר הפגיעה הורגשו גלים סייסמיים שזעזעו את הבתים ודמו לגלי רעידת אדמה. גלים אלה גם נרשמו בגלאים במערב אירופה המרוחקת. הפיצוץ היה כה עז, עד שנצפה במרחק של 800 ק"מ. עקב התאיידות השביט בפיצוץ, נבלעו הגזים באטמוספירה וגרמו לשמי הערב בסיביר ובאירופה לבהוק בצורה מוזרה חודשים רבים לאחר האירוע.

בתחילת המאה ה-21 מצאה משלחת חקר איטלקית אגם שכנראה התהווה במכתש של פגיעת המטאוריט, אגם cheko נמצא כ-5 ק"מ צפונית מערבית למרכז ההרס וממנו יש החזר גל סייסמי. בדיקת סונאר שנעשתה באגם הראתה שקע בקרקעיתו שנראה שהוא המכתש.

ב-15 בפברואר 2013 התפוצץ מטאור ברוסיה. האירוע היה בעל מאפיינים דומים, אך לא הייתה פגיעה בכדור הארץ והמטאור התפוצץ באוויר.

תאוריות ספקולטיביות חלופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעדר מכתש פגיעה והעובדה כי לא נמצאו במקום שברי מטאוריט, גרמו למדענים ולחוקרים לחפש הסברים אחרים לאירוע ולהעלות תאוריות שונות במידות אמינות משתנות בתקווה למצות את מה שראו כסתירות. תאוריות אלה נחשבות כיום ספקולטיביות, משום שהן מתארות תופעות שעדיין לא נצפו באופן טבעי ויש פחות ראיות לנכונותן. בין התאוריות שהועלו:

  • אנטי-חומר: ב-1965 הציעו שלושה מדענים (קוואן, אטלורי וליבי) סברה שהפיצוץ נגרם מפגיעה של אנטי-חומר שהגיע מהחלל, והתאיין כשפגע באטמוספירה המורכבת ברובה מחומר. סברה זו אינה מתיישבת עם העובדה שבאזור נמצאו רסיסים המכילים מינרלים. אין גם הוכחות אסטרונומיות שגושי אנטי-חומר בכלל קיימים באזורנו בגלקסיה. לו היו קיימים, היו פולטים תוך כדי תנועתם אנרגיה בצורת קרינת גמא, והיו מושמדים מפגיעה באבק קוסמי וברסיסים בין כוכביים לפני שהיו מגיעים אל כדור הארץ.
  • פצצת מימן טבעית: האסטרונומים ד'אלסיו והרמס הציעו ב-1989 תאוריה שלפיה שביט שהתקרב לכדור הארץ והכיל אחוז גבוה במיוחד של דאוטריום, עבר תהליך היתוך גרעיני והתפוצץ כמו פצצת מימן טבעית, תוך שחרור אנרגיה עצומה. סזר סירוונט הציע ב-1990 תאוריה דומה: פיצוץ ראשוני שחרר אנרגיה קינטית רבה, שהתניעה תהליך פיצוץ תרמו-גרעיני.
  • סערה גאומגנטית: מספר תאוריות מנסות לקשר את האירוע לסופה אלקטרומגנטית דומה לזו המתרחשת לאחר פיצוץ תרמו-גרעיני בסטרטוספירה. ולרי בוארקוב פיתח מודל של כדור אש אלקטרומגנטי אשר כביכול מסביר את הפיצוץ.
  • מגדל טסלה: אוליבר ניקלסון, היסטוריון של המדע, הציע שהאירוע הוא תוצאה של ניסוי בידי ניקולה טסלה, תוך שימוש במגדל טסלה (מגדל וורדנקליף), שנעשה באחת המשלחות של רוברט פירי אל הקוטב הצפוני. תאוריה זו לא זכתה להערכה, לאור העובדה שבעת ההיא מגדל וורדנקליף היה ברובו בלתי פעיל, או שלא היה פעיל כלל.
  • התרסקות עצם בלתי מזוהה: מספר תאוריות חלופיות שהועלו לאורך השנים עסקו בסברה שאירוע טונגוסקה נגרם כתוצאה מפעילות של יצורים תבונתיים מהחלל החיצון, בהם לפי אחת התאוריות חללית חייזרית התפוצצה מעל שמי רוסיה.‏[2] בשנת 2004, קבוצה מטעם קרן "Tunguska Spatial Phenomenon" טענה כי מצאה שברים מהחללית החייזר באתר בו אירע אירוע טונגוסקה.‏[3] בשנת 2009, ד"ר יורי לאבווין, נשיא קרן "Tunguska Spatial Phenomenon", חזר על הטענות הללו וציין כי הטענה מסתמכת על ממצאים של לוחות קוורץ שנמצאו באתר בעלי סימנים יוצאי דופן, אשר לטענתו, הם שרידים של לוח הבקרה בחללית שהתרסקה.‏[4]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרת משחקי המד"ב וההיסטוריה האלטרנטיבית Resistanse גזע החייזרים האויבים במשחק שנקראים "כימרות" נאמרו שהגיעו והיו הגורם המרכזי לאירוע ומאז החלו בפלישה לכדור הארץ.
  • הסדרה תיקים באפלה הכילה מספר פרקים שהתמקדו שעלילתם עסקה באירוע טונגוסקה. לפי עלילת הפרקים הללו אירוע טונגוסקה נגרם כתוצאה מפגיעת אסטרואיד. האסטרואיד עצמו הכיל יצור מהחלל החיצון אשר מסוגל לשתול עצמו בתוך גופם של בני אנוש.
  • בספרו "Astronauts" משנת 1951, הציע סופר המדע בדיוני סטניסלב לם כי סיבת ההתרחשות לאירוע טונגוסקה הייתה התרסקות של חלליות שמקורן בציוויליזציית חיזרים מכוכב הלכת נוגה.
  • הרומן "Singularity" מאת ביל דהסמת התעסק בתאוריה לפיה אירוע טונגוסקה נגרם על ידי חור שחור.
  • ברומן "Intervention" מאת ג'וליאן מאי, סיבת ההתרחשות לאירוע טונגוסקה הייתה התרסקות של חללית מהחלל החיצון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Baxter and Thomas Atkins, The Fire Came By, Doubleday & Co. 1976

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 60°53′09″N 101°53′40″E / 60.88583°N 101.89444°E / 60.88583; 101.89444