גופים קרובי ארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעברו של האסטרואיד FH 2004 ליד כדור הארץ. הגוף השני שחולף הוא מטאור

גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ (NEOs – Near Earth Objects) הם אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה יחסית לכדור הארץ.

מלבד כוכבי הלכת הגדולים, למערכת השמש שייכים גופים קטנים, כאלה שמכונים "כוכבי לכת מינוריים" (אסטרואידים) או שביטים שמקיפים את השמש. רוב מסלולי האסטרואידים נמצאים בחגורת האסטרואידים בין המסלולים של כוכבי הלכת מאדים וצדק, ואילו רוב השביטים נעים באזורים עוד יותר מרוחקים. אולם, מעטים מהגופים הזעירים האלה מתקרבים לכדור הארץ, לפעמים בצורה מסוכנת, ועלולים להתנגש בו. אלה הם העצמים הקרויים "גופים קרובי ארץ". לפני 65 מיליוני שנים גוף כזה, שגודלו היה כ-10 ק"מ, גרם להכחדת הדינוזאורים מעל פני כדור הארץ, יחד עם יצורים רבים אחרים. ברשומות האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה רשומים כיום למעלה מ-400,000 אסטרואידים, מהם כ-6,000 שמתקרבים מאוד לארץ. האפשרות להתנגשות של אחד מגופים אלה עם כדור הארץ, והסכנה לפגיעה מסיבית בחיי אדם וברכוש שיש בה, מוכרות למדענים ולממשלות במדינות שונות.

חקר וגילוי גופים קרובי ארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחים לאסטרואידים מסביב לעולם החלו לשכנע ממשלות רבות להקצות יותר משאבים בתוכניות לחקר אסטרואידים, בתוכניות הגנה ובמחקר בסיסי של שביטים ואסטרואידים. נאס"א עצמה תשקיע כ-3.5 מיליון דולר בכל שנה בחיפוש אחר אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. מחקר בסיסי של הרכב האסטרואידים יכלול משימות רובוטיות, תצפיות מטלסקופים קרקעיים ומחקרים תאורטיים. בינתיים לא מוקצים כל תקציבים לחקר האפשרויות להסרת האיום אם יתגלה. לפני שהמדענים יוכלו לדעת כיצד לעשות זאת, יש צורך ביותר מידע אודות הפיזור של עצמים קרובים לכדור הארץ והרכבם.

החוקרים ממליצים לנאס"א להתמקד במטרות הבאות כדי להראות כיצד בני אדם ורובוטים יוכלו לעבוד ביחד על פני השטח של עצמים קטנים בחלל הקרוב לכדור הארץ:

  • להשיג ידע בסיסי על העצמים במערכת השמש
  • לשאוף להשיג הישגים טכניים שלא התאפשרו קודם לכן על עצמים בחלל הבינפלנטרי
  • להגן על כדור הארץ מאפשרות עתידית של התנגשות קטסטרופלית עם עצם מסוכן מן החלל.

מכיוון שפעילויות אלה יאפשרו טיסות מאוישות לחלל הבינפלנטרי, הם גם יוכלו לשמש כר לצבירת ניסיון טכני ורפואי להתנהגות בני אדם במרחקים כאלה, ואולי מטרה מאתגרת יותר תהיה משימה מאוישת למאדים.

סוכנות החלל הישראלית בחרה באוניברסיטת תל אביב ובקבוצת מדענים מאנשי הסגל האקדמי שלה, להקמה ולהפעלה של מרכז ידע לאומי על גופים קרובי ארץ. המרכז הנו שיתוף פעולה בין החוג לפיזיקה ואסטרונומיה, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, ובית הספר לחינוך של האוניברסיטה. בראש המרכז עומד ד"ר נח ברוש, מנהל מצפה הכוכבים על שם וייז.

פעילות המרכז כוללת תצפיות אסטרונומיות לניטור עצמים חדשים ולמעקב אחר גופים ידועים, והסברה בקרב הנוער והקהל הרחב. המחקר המדעי במרכז מתבסס על תצפיות אסטרונומיות עם שני הטלסקופים של מצפה הכוכבים ע"ש וייז: הטלסקופ הוותיק שקוטרו מטר אחד, וטלסקופ מודרני ואוטומטי, שקוטרו 46 ס"מ, שייעודו העיקרי חיפוש אחר אסטרואידים ושביטים, מעקב אחריהם ולמידת תכונותיהם. במסגרת המחקר התגלו יותר מ-40 אסטרואידים על ידי מדעני המרכז, כאשר לשניים מהם הוענקו שמות.

גוף דומה הוקם באופן וולונטרי על ידי מצפה הכוכבים הפרטי ברקת ביישוב מכבים שם מתבצע המחקר על ידי חוקרים מן הארץ והעולם באמצעות מערכת מיוחדת המאפשרת כיוון המכשירים לאסטרואידים דרך רשת האינטרנט. תוכנית נוספת קיימת גם באגודה הישראלית לאסטרונומיה. יושב ראש האגודה הקודם אילן מנוליס, זכה לאסטרואיד על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל