פורטל:הארי פוטר/נושא נבחר/השפעות תרבותיות

לאורך כל ספרי הסדרה שזורים רמזים ואלמנטים ממיתולוגיות, תרבויות, אירועים היסטוריים, יצירות ספרותיות ויצירות אמנות. ג'יי קיי רולינג, מחברת הספרים, צוטטה מספר פעמים כשהיא מציינת את ההשפעות עליה במהלך כתיבת ספרי הארי פוטר. רולינג מעולם לא הודתה בגלוי בכך שקיבלה השראה מסופר יחיד, ואמרה כי אין ביכולתה לציין במדויק את המקורות לרעיונותיה או כיצד עובד הדמיון שלה.

במשך השנים נשמעו פרשנויות על כך שרולינג השתמשה במוטיבים ובאירועים מהברית החדשה בכתיבת הספרים, ובייחוד בספר השביעי. באוגוסט 2007, זמן קצר לאחר יציאתו לאור של הספר השביעי, נכתבה ביקורת ב"ניוזוויק" על כך שמותו של הארי וחזרתו לחיים על מנת להציל את האנושות דומים לתחייתו של ישו, ובהמשך המאמר נכתב כי שם הפרק שבו מתרחש הדבר ("קינגס קרוס" - צלב המלך) הוא אנלוגיה לצלב שעליו נצלב ישו. בביקורת שנכתבה בדאלאס מורנינג ניוז צוין כי הציטוט "האויב האחרון שימוגר הוא המוות", שנכתב על מצבת הוריו של הארי, לקוח מהאיגרת הראשונה אל הקורינתים ומתייחס לתחייתו של ישו. הציטוט על מצבת משפחתו של אלבוס דמבלדור, "כי במקום אשר אוצרכם בו, שם יהיה גם לבבכם", נלקח מהבשורה על-פי מתי ומלמד על חשיבותם האמיתית של אירועים שונים בחיי האדם. רולינג אף ציינה בראיון באירוע קריאה ציבורי באוקטובר 2007 כי לדעתה שני הפסוקים הללו מתמצתים את כל הסדרה.

בסוף ספר הרביעי מחלץ הארי פוטר את גופתו של סדריק דיגורי מידיו של לורד וולדמורט הרשע, ורולינג ציינה בראיון כי ההשראה לכך היא האיליאדה של הומרוס ופעולותיהם של הקטור, אכילס ופטרוקלוס. רולינג ציינה באותו ראיון כי כי הרעיון של ביזוי גופות נפטרים הוא רעיון מאוד עתיק, וזעזע אותה כאשר קראה את היצירה האפית בגיל 19. דוגמה נוספת היא התבססותה של רולינג על "סיפורו של המחלן" (מופיע בסיפורי קנטרברי מאת ג'פרי צ'וסר) ליצירת "מעשה בשלושה אחים" המסופר על ידי קסנופיליוס לאבגוד בספר השביעי ובו מתוארים שלושת האחים לבית פוורל המקבלים מהמוות אוצרות שיסייעו להם לחמוק ממנו. כמו כן, רולינג נשאלה בעבר מה היה קורה אלמלא שמע וולדמורט את הנבואה שגרמה לו לרדוף אחר הארי ומשפחתו, ובתשובה לכך אמרה כי השאלה דומה לשאלה שנשאלה בעקבות המחזה השייקספירי מקבת' ועיקרה האם מקבת' אכן היה הורג את דאנקן לולא שמע את נבואת שלוש המכשפות?

ג'יי קיי רולינג הושוותה מספר פעמים לסופרים שונים על ידי מבקרים, עיתונאים, כותבים באתרי אינטרנט, וסופרים אחרים. ג'ון גריינג'ר, שחיבר ספרים אחדים המנתחים את ספרי הארי פוטר, טען כי ירידתו של הארי לחדר הסודות על מנת להציל את ג'יני ויזלי דומה לסוגיות המוסריות שמתעוררות מהאלגוריה "מסעות ההלך" של ג'ון באניין. לדבריו, מדובר באלגוריה נוצרית ברורה של גאולה העושה שימוש בסמלים כגון האל האב, הנחש השטני ועוף החול הדומה לישו. דוגמה נוספת היא הספר "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה. ג'ויס מילמן, במאמר "To Sir With Love" שנכלל בספר "Mapping the Wotld of Harry Potter", טענה כי קיימים קווי דמיון בין סוורוס סנייפ, המורה החידתי לשיקויים בהוגוורטס, לבין גיבורים בעלי פגמי אישיות כגון היתקליף מ"אנקת גבהים", הידועים כגיבורים "ביירוניים". במאמר נטען כי הפרק השני של הספר השישי, במהלכו מצווה סנייפ על משרתו זנב-תולע להביא יין עבורו ועבור אורחיו, דומה לסצנה ב"אנקת גבהים" שבה היתקליף מצווה על משרתו ג'וזף להביא יין עבורו ועבור לוקווד.

אנלוגיה נוספת שנעשתה הייתה ביחס לסדרת "המכשפה הגרועה ביותר" מאת ג'יל מרפי. עלילת הסדרה עוסקת בבית ספר לבנות, "אקדמיית קקל למכשפות", הדומה להוגוורטס. הסיפורים עוסקים במילדרד האבל, תלמידה מוזרה המתמודדת עם יריבה מושבעת. המורים שלה כוללים, בין היתר, מנהלת נחמדה ומבוגרת, בדומה לאלבוס דמבלדור, ומורה לשיקויים בעלת שיער שחור, בדומה לסוורוס סנייפ, המתנהגת כלפי בקשיחות רבה. הדמויות השליליות בסדרה הושווה גם לחלקים מיצירתו של רואלד דאהל. משפחת דרסלי, קרובי משפחתו המרושעים ושונאי הקסם של הארי פוטר, הושווה לשומרים הרשעים המופיעים ברבים מספרים של דאהל, כגון הוורמוורדים ב"מטילדה", דודה ספונג' ודודה ספייקר מ"ג'יימס והאפרסק הענק". רולינג ציינה כי אכן קיימים קווי דמיון בין הדמויות, אך היא סבורה כי בניתוח יותר מעמיק הדמויות שלה יותר מוסריות.