אלבוס דמבלדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמבלדור (מייקל גמבון) מוציא זיכרון מראשו בעזרת שרביטו (הסרט הרביעי)

אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור (אנגלית: Albus Percival Wulfric Brian Dumbledore) הוא דמות בדיונית ואחד הפרוטגוניסטים הראשיים בספרי הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג. לאורך רוב הסדרה הוא מנהל את בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. בספר החמישי נחשף מעט מהרקע שלו, ומתברר כי הוא המייסד והמנהיג של "מסדר עוף החול", שהוא ארגון שהקדיש את עצמו למאבק בלורד וולדמורט, האנטגוניסט הראשי בסדרה.

משמעות המילה "דמבלדור" באנגלית עתיקה היא דבורה, ורולינג בחרה בה כיוון שהיא דמיינה לעצמה את דמבלדור מסתובב בטירת הוגוורטס ומזמזם לעצמו‏[1].

יצירת הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לדמותו של דמבלדור הוא אלפרד דאן, המנהל של רולינג בבית הספר היסודי סנט מייקל בווינטרברן שבגלוסטרשייר[2]. לפי רולינג, דמותו של דמבלדור היא אחת החביבות עליה‏[3], והיא נהנתה לכתוב אודותיה כיוון שדמבלדור הוא "התגלמות הטוב"‏[4]. רולינג טענה כי כאשר היא צריכה להעביר מסר לקוראי הספרים, היא עושה זאת באמצעות דמבלדור, כיוון שהוא "יודע פחות או יותר הכל" על היקום של הארי פוטר‏[5]. אולם, רולינג אמרה גם כי דמבלדור מתחרט על כך "שהוא תמיד היה צריך להיות זה שיודע, ושעליו היה מוטל נטל הידיעה. הוא היה מעדיף לא לדעת"‏[6]. כמנטור של הדמות הראשית הארי פוטר, "דמבלדור הוא אדם מאוד חכם, היודע שהארי צריך ללמוד שיעורים קשים מאוד על מנת להכינו למה שיקרה לו בהמשך חייו. הוא מאפשר להארי לעשות דברים שלא הרשה לאף תלמיד אחר, ולהתמודד עם דברים שדמבלדור היה מעדיף להגן עליו מפניהם"‏[7]. בראיון שנערך עמה ב-1999, ציינה רולינג כי היא דמיינה את דמבלדור "יותר כמו ג'ון גילגוד, אתה יודע, מבוגר למדי - והדור למדי"‏[8]. בזמן שלמד בהוגוורטס, השתייך דמבלדור לבית גריפינדור.

כשנאמה בקרנגי הול בניו יורק ב-19 באוקטובר 2007, נשאלה רולינג האם דמבלדור מצא "אהבת אמת". היא השיבה שהיא תמיד חשבה על דמבלדור כהומוסקסואל, ושהוא היה מאוהב בחברו לשעבר גלרט גרינדלוולד; היא לא ציינה האם גרינדלוולד הכיר בכך במעשיו. לדבריה, האהבה הזו הייתה "הטרגדיה הגדולה" של דמבלדור‏[9]. היא הסבירה זאת כמניע מאחורי נטייתו של דמבלדור לשלול את הרעיון של שלטון הקוסמים על המוגלגים מחוסרי הקסם: "הוא איבד לחלוטין את המצפן המוסרי שלו כאשר התאהב, ואני חושבת שבעקבות כך הוא איבד את האמון בשיקול הדעת שלו בעניינים כאלה, כך שהוא הפך לא-מיני. הוא ניהל חיי פרישות".

תפקידו בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הספרים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הארי פוטר ואבן החכמים, הארי פוטר וחדר הסודות, הארי פוטר והאסיר מאזקבאן

בעקבות רציחת הוריו של הארי ותבוסתו של לורד וולדמורט, החליט דמבלדור להעביר את הארי לביתה של פטוניה, (אחותה של לילי פוטר), ובעלה ורנון. בפרק הראשון מסופר על הגעתו לבית משפחת דרסלי. דמבלדור מאמין שהארי יהיה מוגן בבית משפחת דרסלי תודות לקסם עתיק, המבוסס על כך שלילי פוטר הקריבה את חייה למען בנה, ועל כך שפטוניה הסכימה לקבל את הארי לביתה. הוא מותיר את הארי על מפתן הדלת של בית משפחת דרסלי, עם מכתב המסביר את מה שאירע.

כשהארי מגיע להוגוורטס, מספר לו דמבלדור על תכונותיו של הראי של ינפתא, וטוען כי כאשר הוא מביט בראי הוא רואה את עצמו מחזיק זוג גרביים. אולם, בדומה להארי הוא למעשה רואה את משפחתו בחיים וביחד. דמבלדור הוא זה שכישף את הראי כך שניתן יהיה להחביא בו את אבן החכמים, שיוכל לקחת אותה רק מי שירצה למצוא אותה מבלי לנצלה לרעה. דמבלדור מזומן למשרד הקסמים בהודעה מזויפת שנשלחה כביכול על ידי המורה להתגוננות מפני כוחות האופל קוויריניוס קווירל, אך במהלך מסעו ללונדון הוא מבין מה שאירע באמת ומגיע בדיוק בזמן על מנת להציל את הארי מוולדמורט שהשתלט על גופו של המורה. דמבלדור מסביר להארי בסיום הספר כי הוא צעיר מכדי לשמוע את הסיבה האמיתית לנסיונו של וולדמורט לרצוח אותו בהיותו תינוק.

בספר השני חושד דמבלדור כי טום רידל (וולדמורט הצעיר) מעורב בצורה כלשהי בתקיפות שפגעו במספר תלמידים, וכאשר הוא נשאל לדעתו על האשם הוא אומר "השאלה היא לא מי... השאלה היא איך". כאשר הארי שואל את היומן הקסום של רידל האם ידוע לו דבר מה על התקיפות הוא נשאב לתוך היומן, רואה שם את דמבלדור הצעיר המופיע בזיכרון שהוכנס ליומן, ומגלה שדמבלדור היה אחד ממוריו של וולדמורט. בחלק האחרון של הספר מאלץ לוציוס מאלפוי את חבר הנאמנים של הוגוורטס להשעות את דמבלדור בעקבות חוסר יכולתו למנוע את תקיפות התלמידים. דמבלדור מוחזר לתפקידו לאחר שהנאמנים מגלים שג'יני ויזלי נחטפה לתוך חדר הסודות.

בתחילת הספר השלישי נאלץ דמבלדור להתיר לסוהרסנים, שומרי כלא הקוסמים אזקבאן, להיכנס לתחומי הוגוורטס על מנת להגן על התלמידים מפני רוצח סיריוס בלק שנמלט מכלאו. אולם, למרות אמצעי הבטיחות שנוקט דמבלדור, מצליח בלק לחדור לטירה פעמיים. דמבלדור מורה לסגור את כל הכניסות לטירה ולאדמותיה. הוא מביע זעם רב ולא אופייני לאחר שהסוהרסנים מגיעים למשחק קווידיץ' וגורמים להארי ליפול מהמטאטא שלו, ומציל את חייו של הארי ברגע האחרון. בסוף הספר דמבלדור הוא היחיד שמאמין להארי ולהרמיוני, הטוענים שסיריוס בלק אינו רוצח וכי הרוצח האמיתי הוא פיטר פטיגרו (שהיה גם הוא חבר של הוריו של הארי). הוא מציע להם להשתמש במחולל זמן על מנת לבצע מסע בזמן ולהציל את חייהם של סיריוס בלק ושל ההיפוגריף בקביק, שנדון למוות בחלק מוקדם יותר של הספר.

הספר הרביעי והספר החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הארי פוטר וגביע האש, הארי פוטר ומסדר עוף החול

בספר הרביעי מציג דמבלדור את טורניר הקוסמים המשולש לתלמידי הוגוורטס, ומכהן כאחד השופטים לאורך כל הטורניר. כאשר גביע האש (חפץ קסום הבוחר את נציגי בתי הספר המשתתפים בטורניר) בוחר את הארי, דמבלדור נותר רגוע; הוא היחיד שמאמין להארי, הטוען כי אין לו יד ורגל בתהליך הבחירה. לאורך כל הספר מביע דמבלדור את דאגתו מהסימנים ההולכים ומתרבים לפעילותם של תומכי וולדמורט. חששותיו מתאמתים בסוף הספר, כאשר הארי חוזר עם גופתו של סדריק דיגורי (הנציג הראשון של הוגוורטס בטורניר) לאחר שנלחם בוולדמורט, ולאחר שאוכל המוות ברטמיוס קראוץ' הבן (המחופש לדמות ידידו הטוב של דמבלדור אלאסטור מודי) מרחיק את הארי מהשגחתו של דמבלדור. הוא חושד במעשיו של מודי (ללא ידיעה על זהותו האמיתית), וביחד עם המורים מינרווה מקגונגל וסוורוס סנייפ מגיע ברגע האחרון על מנת למנוע מקראוץ' לרצוח את הארי.

לאחר שדמבלדור חוקר את קראוץ', הוא מאזין לעדותו של הארי אודות שובו של וולדמורט. לאחר מכן הוא מתערב בוויכוח בין שר הקסמים קורנליוס פאדג' לבין מינרווה מקגונגל, ומודיע לפאדג' כי עליו לבצע מספר צעדים מהפכניים על מנת להתמודד עם שובו של וולדמורט. פאדג' מסרב להכיר באמת, עוזב את הוגוורטס בכעס רב, ומודיע לדמבלדור כי הוא ישקול את צעדיו לגבי ניהול הוגוורטס.

בתחילת הספר החמישי מודח דמבלדור מתפקידו ככושף ראשי (שופט) בקסמהדרין (בית המשפט העליון בסדרה), מודח מקונפדרציית הקוסמים הבינלאומית, כמעט ומאבד את אות מסדר מרלין מדרגה ראשונה שהוענק לו, וכל זאת בעקבות נאום שבו הכריז על שובו של וולדמורט. במקביל לכך פועל משרד הקסמים על מנת להכפיש את שמם של דמבלדור ושל הארי, בעיקר באמצעות עיתון הקוסמים "הנביא היומי". בתחילת הספר מכעיס דמבלדור את שר הקסמים פאדג' בכך שהוא מגיע לדיון משמעתי שהארי זומן אליו, ומצליח למנוע את סילוקו של הארי מהוגוורטס. עם זאת, הארי כועס על דמבלדור כיוון שזה סירב לדבר או להביט בו לאורך כל השימוע.

במועד כלשהו לפני תחילת אירועי הספר העביר משרד הקסמים תיקון לחוק החינוך, שלפיו קיבלה דולורס אמברידג' את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, כיוון שדמבלדור לא הצליח למצוא מועמד מתאים. באמצעות אמברידג' משפיע פאדג' על הוגוורטס במידה הולכת וגוברת, ומנסה להצר את צעדיו של דמבלדור בשל חששו שהוא יקים צבא תלמידים מחתרתי על מנת לבצע הפיכה ולהשתלט על משרד הקסמים. אמברידג' מונעת לימוד של קסמי הגנה בשיעורים, ובכך גורמת להארי וחבריו להקים את הארגון המכונה "צבא דמבלדור". כשהארגון נחשף, מחליט דמבלדור ליטול על עצמו את האשמה אף על פי שלא היה מודע לכך; הוא מסולק שוב ממשרת המנהל, ובכך מונע את גירושו של הארי מבית הספר.

דמבלדור אינו מופיע בספר עד לאירועי הקרב במשרד הקסמים בין חברי צבא דמבלדור לקבוצה של אוכלי מוות. הוא מצליח להביס את כל אוכלי המוות למעט בלטריקס לסטריינג', ולכלוא אותם באמצעים קסומים במחלקת המסתורין של המשרד. לאחר מכן הוא מציל את הארי מפני קללת אבדה קדברה (הקללה ההורגת) שנשלחה לעברו על ידי וולדמורט, ופותח מיד בדו-קרב שבו הוא אינו מנסה להרוג את וולדמורט. הקרב מסתיים במנוסתו של וולדמורט, ולאחר מכן מספר דמבלדור לשר הקסמים פאדג' על מה שאירע, ומקבל בחזרה את כל המשרות והתארים שנשללו ממנו. לקראת סוף הספר הוא מסביר להארי כי וולדמורט רואה בו כשווה לו בעקבות נבואה ששמע, וכי אחד מהם יצטרך להרוג את השני.

הספר השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם
מייקל גמבון המגלם את דמותו של דמבלדור בפלשבק לשלהי שנות ה-30 בסרט השישי

בספר השישי לוקח דמבלדור את הארי מבית דודיו המוגלגים, על מנת שזה יסייע לו לשכנע את הוראס סלגהורן להצטרף מחדש לסגל ההוראה בהוגוורטס; הארי מבחין כי ידו הימנית של דמבלדור נחרכה וצבעה הפך לשחור. במהלך שנת הלימודים נפגשים דמבלדור והארי במשרד המנהל על מנת שהארי ילמד על עברו של וולדמורט, ובמהלך השיעורים דמבלדור מדגיש כי יש להם חשיבות עצומה עבור הארי. במהלך השיעורים הם מבקרים בזכרונותיהם של אנשים אחרים (באמצעות כלי קסום הנקרא "הגיגית"), שבהם יש מידע חשוב על חייו של וולדמורט ועל עלייתו הג'נוסיידית לעמדת כוח. דמבלדור חושף בפני הארי כי וולדמורט יצר שישה הורקרוקסים על מנת שיהיה בן אלמוות, וכי יש צורך להשמיד את כולם לפני שהארי יוכל לנסות ולהשמיד את שבריר הנשמה שנותר בגופו של וולדמורט. הארי מזהיר את דמבלדור ברוב השיעורים מפני דראקו מאלפוי, וטוען כי הוא הפך לאחד מאוכלי המוות של וולדמורט. דמבלדור מסרב לנקוט בפעולה כלשהי נגד מאלפוי, ומספר להארי שהוא יודע יותר ממה שהארי חושב שהוא יודע. הוא מסרב גם להאמין להאשמותיו של הארי על כך שסוורוס סנייפ מנסה לסייע למאלפוי.

בסוף הספר יוצאים דמבלדור והארי למערה שבה נמצא ככל הנראה אחד ההורקרוקסים. אולם, בדרך למשרדו של דמבלדור שומע הארי מהמורה סיביל טרלוני כי סוורוס סנייפ היה זה ששמע את הנבואה שגרמה לוולדמורט לרדוף את הארי, ומתעמת על כך עם דמבלדור - שחוזר ומביע את אמונו הרב בסוורוס סנייפ. בזמן ששניהם במערה דמבלדור שותה שיקוי הנמצא בתוך הכלי שבו הוטמן ההורקרוקס; תוך כדי השתייה הוא מתחיל לצרוח, וככל הנראה סובל מכאב בלתי נסבל המחליש אותו. לאחר שסיים לשתות את השיקוי הוא מבקש מהארי שייתן לו מים, והארי מבין כי הדרך היחידה היא לקחת מים מהאגם שאותו חצו ובכך לעורר את חמתם של החיז"לים (גופות מכושפות) הנמצאים שם כאמצעי הגנה. החיז"לים מנסים להרוג את הארי, אך דמבלדור מצליח להתאושש בזכות המים ויוצר לאסו עשוי מאש הגורם להם להימלט. דמבלדור לוקח את התליון של סלזאר סלית'רין שוולדמורט הפך להורקרוקס, וביחד עם הארי מצליח לשוב לעיירת הקוסמים הוגסמיד שליד הוגוורטס.

כשהוא מגיע להוגסמיד הוא נחרד לגלות מפיה של בעלת הפונדק "שלושת המטאטאים", מאדם רוזמרטה (שפעלה תחת קללת אימפריוס), כי האות האפל של וולדמורט ותומכיו הופיע מעל מגדל האסטרונומיה של הטירה, וביחד עם הארי הוא לוקח ממנה שני מטאטאים על מנת להגיע להוגוורטס במהירות. כשהם מגיעים לראש המגדל הוא מטיל קללה לנעילת גוף על הארי, שמסתתר מתחת לגלימת ההיעלמות שלו, אך דמבלדור משלם על כך מחיר יקר כיוון שדראקו מאלפוי מצליח לפרוק ממנו את שרביטו. אוכלי מוות אחדים מגיעים לראש המגדל ומנסים לשכנע את מאלפוי לרצוח את דמבלדור. מאלפוי אינו מצליח לבצע זאת, וסוורוס סנייפ שמגיע במהרה מבצע את הקללה הדרושה והורג את דמבלדור. לאחר מותו של דמבלדור מגלה הארי כי ההורקרוקס מזויף, וכי אדם שראשי התיבות של שמו הם ר.א.ב. גנב את התליון האמיתי.

זמן קצר לאחר מותו מופיע דיוקן של דמבלדור באופן קסום במשרד המנהל של הוגוורטס. בשיחה קצרה שבה משתתף הארי, מספרת מינרווה מקגונגל כי משאלתו האחרונה של דמבלדור הייתה להיקבר באדמות הוגוורטס, והמורה פיליוס פליטיק טוען כי אף אדם לא הקריב יותר מדמבלדור עבור הוגוורטס. בהלוויה שלו משתתפים תלמידי בית הספר, המורים ואנשי הצוות, אנשי משרד הקסמים, רוחות הרפאים של הטירה, קנטאורים, בני ים ואחרים המעוניינים לחלוק לו כבוד אחרון. דמבלדור נקבר בתוך סרקופג שיש לבן בסמוך לאגם של הוגוורטס, ובספר מצוין כי הוא המנהל היחיד בתולדות הוגוורטס שזכה לכך.

הספר השביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארי פוטר ואוצרות המוות

רולינג מתארת את נעוריו של דמבלדור ואת מותו בפרקים אחדים בספר. מוצגים הוריו של דמבלדור, פרסיבל וקנדרה, ואחותו הקטנה אריאנה; אחיו, אברפורת', הוצג כבר בספרים הקודמים. הספר מגולל את ימיו של דמבלדור כבחור צעיר, את האירועים העומדים מאחורי דפוסי ההתנהגות שלו, ואת סיפור הידידות בין דמבלדור לבין גלרט גרינדלוולד שהפך לקוסם אפל.

ב-1945 נענה דמבלדור לתחינותיהם של הקוסמים והביס את גרינדלוולד. בעקבות כך הפך דמבלדור לאדוניו של שרביט הבכור (אחד מאוצרות המוות), שנותר בחזקתו עד שדראקו מאלפוי פרק אותו מנשקו בליל מותו. דמבלדור החזיק ברשותו אוצר מוות נוסף, לאחר שקיבל בהשאלה את גלימת ההיעלמות של ג'יימס פוטר. כשהארי החל ללמוד בהוגוורטס החזיר לו דמבלדור את הגלימה.

האמת אודות מותו של דמבלדור נחשפת באמצעות זכרונותיו האחרונים של סנייפ, שחשף אותם בפני הארי פוטר. הארי מגלה כי דמבלדור ביצע שגיאה קשה כשענד טבעת מקוללת על ידו הימנית, בין אירועי הספר החמישי לאירועי הספר השישי. הטבעת כללה את "אבן התחייה" של אוצרות המוות, ודמבלדור קיווה להשתמש בה על מנת להתנצל בפני אחותו והוריו. דמבלדור הזעיק את סוורוס סנייפ, אך הוא הודיע לו כי אין בנמצא תרופה שיכולה להועיל, וכי נותרה לו שנה אחת לכל היותר טרם שימות בייסורים. לאחר ששמע זאת, סיפר דמבלדור לסנייפ שהוא יודע על תוכניתו של וולדמורט לשלוח את דראקו מאלפוי כדי שיתנקש בו. הוא מבקש מסנייפ להטיל עליו את הקללה ההורגת, כיוון שהדבר יהיה משפיל פחות וכדי לחזק את סיפור הכיסוי של סנייפ אצל אוכלי המוות; דמבלדור לא רצה לתת למאלפוי את האפשרות להרוג אותו, וציין כי נשמתו של הילד עדיין שלמה.

דמבלדור מופיע שוב לקראת סוף הספר, לאחר שהארי נפגע מהקללה ההורגת של וולדמורט ונכנס למצב של לימבו. הארי מנחם את דמבלדור, שהתוודה על כל טעויותיו. לאחר מכן מודיע דמבלדור להארי על האפשרויות שעדיין עומדות לרשותו; להמשיך לעולם הבא, או לחזור לגופו על מנת להתמודד עם וולדמורט בפעם האחרונה. לאחר שהארי חוזר ממצב הלימבו הוא מביס את וולדמורט, ומנהל שיחה קצרה עם הדיוקן של דמבלדור במשרד המנהל של הוגוורטס אודות גורלו של כל אחד מאוצרות המוות. באפילוג של הספר מתברר כי הארי קרא לבנו השני אלבוס סוורוס פוטר, לזכרם של דמבלדור וסנייפ.

מגלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד האריס המגלם את דמותו של אלבוס דמבלדור בסרט השני

ריצ'רד האריס גילם את דמותו של דמבלדור בסרט הראשון ובסרט השני, והיה אמור להמשיך גם בסרטים הבאים. האריס ציין כי בהתחלה הוא סירב להצעה לשחק בסרטים, כיוון שידע כי בריאותו מתדרדרת. אולם, הוא הסכים להצעה לאחר שנכדתו איימה עליו כי לא תדבר איתו יותר אם לא ישחק את דמבלדור‏[10]. האריס היה מעוניין לגלם את דמבלדור גם בסרט השלישי (שיצא לאקרנים ב-2004), ואף על פי שאובחן כחולה בלימפומת הודג'קין (סוג של מחלת הסרטן) הוא ביקש מהמפיק דייוויד היימן לא ללהק לתפקיד שחקן אחר‏[11]. אולם, תוכניתו לא יצאה לפועל כיוון שנפטר ב-25 באוקטובר 2002, 9 ימים לפני יציאתו לאקרנים של הסרט השני.

התפקיד הוצע לסר איאן מק'קלן, אך הוא סירב ונימק זאת בכך שכבר גילם את דמותו של גנדאלף בסרטי שר הטבעות, ובכך שלדעתו אין זה ראוי להחליף את האריס לאחר שהשחקן המנוח מתח ביקורת על סגנון המשחק שלו‏[12]. משפחתו של האריס תמכה בכך שחברו הקרוב פיטר או'טול יחליף אותו בתפקיד‏[13].

אולם, ארבעה חודשים לאחר מותו של האריס לוהק לתפקיד סר מייקל גמבון[14]. הוא גילם את דמותו של דמבלדור בצורה שונה מזו של האריס, וחלק מהשורות נאמרו על ידו במבטא אירי[15], בנוסף לכך שהשלים את צילום הסצנות שלו בתוך שלושה שבועות‏[16]. גמבון המשיך לשחק גם בשאר הסרטים.

בראיון מוקלט למהדורת ה-DVD של הסרט השני אמר התסריטאי סטיב קלובס כי לדעתו דמותו של דמבלדור היא המרתקת ביותר בשל החוכמה הרבה שלה, אך הוא חש כי "דמבלדור נושא נטל אפל עצום, הוא יודע סודות ואני חושב שהוא נושא על עצמו את עתיד עולם הקוסמים בדרכים רבות".

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמבלדור מתואר בספרים כקוסם טיפוסי; גבוה ורזה, בעל שיער כסוף ארוך שניתן לתחוב לתוך החגורה וזקן ארוך. עיניו של דמבלדור הן בצבע כחול. במהלך הלווייתה של אריאנה פרצה מריבה בין אלבוס לאחיו אברפורת', שהאשים אותו במות אחותם, פגע באגרופו באפו של אלבוס, שבר אותו ונתן לו את המראה העקום המתואר בספרים. דמבלדור מרכיב משקפי ירח. כמו כן, כשהיה צעיר יותר צבע שערו היה אדמוני. בספר הראשון הוא טען כי יש לו צלקת על ברכו הימנית שצורתה דומה לזו של מפת הרכבת התחתית של לונדון. בדרך כלל הוא לובש גלימות קוסמים במגוון צבעים ותבניות.

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל הסדרה לא ייחס דמבלדור חשיבות כלשהי למושג "טוהר הדם", והאמין כי בחירותיו של אדם כלשהו הן אלה שמשקפות את טבעו האמיתי, ולא המוצא שלו. וולדמורט התייחס בבוז לתכונה זו של דמבלדור, ובסוף הספר הרביעי הוא אמר על כך "גיבור של פשוטי-העם, מגן הבוצדמים והמוגלגים". בניגוד לרוב הקוסמים בסדרה דמבלדור לא חשש לומר את שמו של וולדמורט, ובעימותים השונים ביניהם הוא קרא לו טום.

פעמים אחדות לאורך הסדרה ציינו דמויות שונות כי חולשתו הגדולה של דמבלדור היא אמונתו באנשים שלכאורה אסור היה לבטוח בהם, כגון סוורוס סנייפ, ואף מתווכחות על כך עמו. אולם, לקראת סוף הסדרה מתברר כי לדמבלדור היו סיבות שלא חשף לאמון שנתן בסנייפ, ופעל בצורה נכונה אף על פי שהדמויות השונות לא הבינו זאת. לפי רולינג "אף על פי שדמבלדור לא נראה פעיל במשך שישה ספרים, הוא למעשה דמות מקיאבלית. הוא משך בהרבה חוטים"‏[17].

דמבלדור תואר כקוסם החזק והמבריק ביותר בסדרה, אך מנגד תואר גם כאדם אקסצנטרי; לדוגמה, בספר הראשון הוא אומר בסעודת פתיחת שנת הלימודים כי ברצונו לומר מילים אחדות, ולאחר הפסקה קצרה אומר "פטפוטים, בלבוש, קוקו, שפיץ". לעתים קרובות הוא העיר הערות משעשעות, כולל בעימותים, היכולות לגרום לכעס ולחוסר ריכוז אצל יריביו ובכך להטות את הסיכויים לטובתו. הוא כמעט ואינו מביע חוסר סבלנות, ומדבר בנימוס רב גם לאויביו. תחביביו הבולטים הם כדורת ומוזיקה, אותה הוא כינה בספר הראשון "קסם גדול יותר מכל מה שאנחנו עושים כאן".

אולם, רולינג אמרה בראיון בשנת 2005 כי "מוח מבריק לא מגן עלייך מפני טעויות רגשיות, ואני חושבת שדמבלדור מדגים זאת בצורה טובה"‏[18].

יכולות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמבלדור במהלך הדו-קרב מול וולדמורט (הסרט החמישי)

דמבלדור הפגין יכולות קסם חזקות גם כשהיה צעיר. בתקופת לימודיו בהוגוורטס הוא היה ידוע כתלמיד המבריק ביותר שלמד שם, השיג ציונים גבוהים בבחינות השונות, זכה בפרסים רבים, ולדברי בוחנת בבחינות בגרות מטעם משרד הקסמים "עשה עם השרביט שלו דברים שלא ראיתי מימי"‏[19]. רולינג אמרה כי דמבלדור היה אוטודידקט, אף על פי ש"הייתה לו גישה למורים הטובים ביותר בהוגוורטס"‏[18]. דמבלדור מעולם לא הפגין סימנים של גאוותנות או יהירות, אך לאורך הסדרה היו פעמים אחדות שבהן הכיר בכך שהוא חכם באופן יוצא דופן ובעל כוחות קסם חזקים ביותר. בחלק מפגישותיו עם הארי במהלך הספר השישי הוא הודה כי עשה טעויות, והדגיש כי כיוון שהוא חכם יותר בהשוואה לקוסמים אחרים הטעויות שלו נוטות להיות יותר גדולות וקשות.

דמבלדור היה אחד הקוסמים המוכשרים בספרים בביצוע לחשים ללא אמירתם בקול, והיה ידוע בזכות עבודתו בתחום האלכימיה עם ניקולס פלאמל, שהיה היחיד שהצליח ליצור את אבן החכמים. הוא התפרסם גם בזכות גילוי 12 השימושים של דם דרקונים. צורת הפטרונוס של דמבלדור הייתה עוף חול[20], שהוא מוטיב ספרותי חשוב בספרים. דמבלדור פיתח שיטה לשליחת הודעות לאנשים אחרים באמצעות קסם הפטרונוס, ולימד את חברי מסדר עוף החול כיצד לבצע אותה.

בספרים השונים ניכר כי הנשק המועדף עליו הוא אש. במהלך הדו-קרב מול וולדמורט בספר החמישי הוא יוצר חבל עשוי מאש; הוא מפגין את יכולותיו הקסומות בפני טום רידל הצעיר, ועושה זאת באמצעות הצתת הארון של רידל; במערה שבה הוחבא התליון של סלית'רין הוא השתמש באש על מנת להדוף את החיז"לים, אם כי מקרה זה נחשב פחות כיוון שהם היו רגישים לאור ולחום. כמו כן, בספר החמישי סיפר האגריד כי דמבלדור הצליח ליצור אש נצחית על מנת לתת אותה כמתנה לענקים, ולשכנעם לא להצטרף לוולדמורט. דמבלדור טען בפני הארי בספר הראשון כי הוא מסוגל להפוך את עצמו לבלתי נראה גם ללא גלימת היעלמות, וככל הנראה מדובר בקסם הסוואה חזק. תחומי מומחיות נוספים שלו הם הלטת וביאור הכרה (אמנות קסם בסדרה המאפשרת לבצע מעין קריאת מחשבות), ושינויי צורה אותם לימד לפני שהתמנה למנהל. בהספד שנכתב עליו בתחילת הספר השביעי מסופר גם כי הוא היה מומחה ברקיחת שיקויים ובביצוע לחשים, וכן שמאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בעיתונים הנחשבים ביותר המוזכרים בסדרה.

רכוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדו של דמבלדור בהוגוורטס הכיל חפצים קסומים רבים. בין החפצים הללו ניתן למנות את ההגיגית, שהיא קערת אבן שבה ניתן לשמור זיכרונות בצורת נוזלית ולצפות בהם בכל רגע נתון. הארי גילה את הכלי הזה בספר הרביעי, ובשאר הסדרה שימשה ההגיגית להצגת פלשבקים. בתחילת הספר הראשון השתמש דמבלדור במכשיר הקרוי "מעמעם", הנחשב למכשיר נדיר המסוגל לשאוב אור מגופי תאורה ולשחררו. בספר השביעי מסופר כי המעמעם הוא גם מתקן התבייתות, וכי הוא נוצר על ידי דמבלדור, שהוריש אותו בצוואתו לרון ויזלי. דמבלדור הוא הבעלים והשליט של "שרביט הבכור" שהוא חפץ קסום רב עוצמה הידוע גם בכינויים "שרביט הגורל" ו"מטה המוות", וכאחד מאוצרות המוות. בניגוד לבעלים הקודמים של השרביט דמבלדור לא התפאר בכך שהוא מחזיק בו. יש לו גם עוף חול בשם פוקס בתור חיית מחמד. בסוף הספר הרביעי מסופר כי שתיים מנוצות הזנב של פוקס משמשות ליבות קסם עבור השרביטים של הארי ושל וולדמורט.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיונות שונים שנערכו עימה סיפרה רולינג כי דמבלדור נולד ביולי או באוגוסט 1881‏‏[21] לפרסיבל ולקנדרה דמבלדור. ישנן התייחסויות של אלבוס לאחיו הצעיר אברפורת' לאורך הסדרה, אך רק בספר השביעי מתברר כי הוא צעיר ממנו בשלוש שנים. בספר השביעי נכתב גם על אחותם הצעירה אריאנה, שבגיל 6 הותקפה באכזריות על ידי שלושה מוגלגים שראו אותה מבצעת קסמים. הם ניסו לגרום לה לבצע את הקסמים פעם נוספת, אך כיוון שהיא הייתה ילדה קטנה ולא מאומנת בקסמים היא נכשלה בכך. לא ברור מהספר מה היה אופי התקיפה, אך פרסיבל נדון למאסר עולם באזקבאן לאחר שנקם בהם. הטראומה הקשה שעברה גרמה לאריאנה לאבד לצמיתות את יכולתה לתפקד בחברה נורמלית ולבצע קסמים בצורה נורמלית. על מנת למנוע את אשפוזה בבית החולים על שם הקדוש מנגו ואת הפגיעה בחפים מפשע בגלל חוסר היכולת של אריאנה לשלוט בכוחותיה, החליטה קנדרה לעבור עם משפחתה למכתש גודריק, ולהסתיר את אריאנה בבית. השכנים של משפחת דמבלדור האמינו כי אריאנה היא סקיבית (ילד מחוסר כוחות קסם הנולד לקוסם ולמכשפה).

כשדמבלדור וחברו הטוב אלפיאס דודג' סיימו את לימודיהם בהוגוורטס הם תכננו לטייל ברחבי העולם. אולם, בערב הטיול נהרגה קנדרה על ידי בתה שלא הצליחה לשלוט בהתפרצות של כוחותיה. אלבוס הפך לראש המשפחה כיוון שאביו היה במאסר, ונאלץ לעבוד על מנת להרוויח את לחמו כיוון שהמשפחה לא הייתה עשירה. הוא נאלץ גם להישאר בביתו ביחד עם אריאנה בזמן שאחיו האמצעי אברפורת' למד בהוגוורטס. אברפורת' היה מודע לחוסר שביעות רצונו של אחיו הבכור, והציע לעזוב את הלימודים ולהקדיש את עצמו לטיפול באחותם. אולם, אלבוס דחה זאת וטען כי בתור ראש המשפחה מוטלת עליו חובה מוסרית לטפל בה.

עם הגעתו של גלרט גרינדלוולד למכתש גודריק הוא התחבר עם דמבלדור, והשניים חלמו לכונן משטר כלל-עולמי שבו הקוסמים ישלטו על המוגלגים "לטובת הכלל". הם הסכימו ביניהם לעבור למקום מגורים אחר על מנת להגשים את תוכניתם, אך אברפורת' התנגד לכך וטען כי בגלל מצבה הבריאותי לא ניתן להעביר את אריאנה למקום אחר. הוויכוח בין השלושה התלהט והפך לקרב קוסמים שהסתיים במותה בתאונה של אריאנה. דמבלדור מעולם לא גילה מי מביניהם ביצע את הקסם שגרם למות אריאנה. גרינדלוולד נמלט ממכתש גודריק, והחל לפעול לבד לקראת הגשמת תוכניתו. דמבלדור הרגיש כי אין לסמוך עליו כבעל סמכות, ומסיבה זו סירב באופן קבוע לכהן כשר הקסמים. הוא חזר להוגוורטס והחל ללמד שינויי צורה.

לפי רולינג התוצאה של תקרית זו הייתה שצורת הבוגארט של דמבלדור היא גופתה של אריאנה‏[22]. בספר הראשון הוא סיפר להארי כי משאלתו הגדולה ביותר (כפי שהיא מוצגת בראי של ינפתא) היא לקבל זוג גרביים, אך רק בספר השביעי מבין הארי כי הוא ודמבלדור רואים את משפחותיהם המאוחדות בראי.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של דמבלדור הושוותה פעמים אחדות לארכיטיפ של איש זקן וחכם. הוא ממלא תפקיד דומה לזה של מרלין בספר The Sword in the Stone (טרנס וייט), בו מרלין לוקח תחת חסותו ילד ומלמד אותו קסמים בטירה. דמבלדור הושווה גם לגנדאלף מספרי שר הטבעות של טולקין[23].

מאמרים ודיונים רבים בנושא הארי פוטר עסקו גם בדמבלדור, בשל היותו אחת הדמויות הראשיות בספרים. מותו בסוף הספר השישי נדון בהרחבה על ידי המעריצים ומבקרי הספרות. מעריצים אחדים אף הקימו אתר בשם DumbledoreIsNotDead.com ("דמבלדור לא מת") שבו נעשה נסיון לראות את אירועי הספר השישי באופן אחר ולספק טיעונים שהדמות לא באמת מתה. אולם, ב-2 באוגוסט 2006 אישרה רולינג כי דמבלדור אכן מת בסוף הספר, והתנצלה בפני האתר על שנאלצה לומר זאת‏[24].

חשיפת נטייתו המינית של דמבלדור עוררה דיונים רבים בקרב המבקרים. ביל אוריילי מפוקס ניוז נשאל האם היה זה חלק מה"אג'נדה ההומוסוקסואלית" של האינדוקטרינציה של הילדים, וכינה את רולינג פרובוקטורית בגלל שסיפרה לקוראים על כך שדמבלדור היה הומוסקסואל לאחר יציאתם לאור של הספרים, ואמר כי הבעיה האמיתית היא שרולינג לימדה "סובלנות" ו"שוויון בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים"‏[25]. זניט, שהיא סוכנות ידיעות המפיצה ידיעות הקשורות לכנסייה הקתולית, האשימה את רולינג בבגידה בקוראיה בכך שחשפה את הנטייה המינית של דמבלדור, וטענה כי רולינג היא האשה העשירה ביותר באנגליה בשל כך שבספרים שלה אין תעמולה פוליטית, חברתית או מוסרית‏[26].

איש הדת הנוצרי בריט קיוס אמר כי ההומוסקסואליות של דמבלדור "סייעה לנו להראות לאחרים מדוע אסור להכניס את הספרים הללו לכנסיות על מנת לתאר את הנצרות. בגלל שהתברר כי דמבלדור הוא הומוסקסואל, אני מצליח להעביר את המסר שלי" וכי רולינג "החדירה ערכים הנוגדים את המסר התנ"כי"‏[27]. רוברטה קומבס, נשיאת הקואליציה הנוצרית של אמריקה (Christian Coalition of America), טענה כי "זה מאוד מאכזב שהסופרת הייתה צריכה להפוך את אחת הדמויות להומוסקסואלית" וכי "זו לא דוגמה טובה לילדים שלנו, שבאמת אוהבים את הספרים ואת הסרטים. זה מעודד הומוסקסואליות"‏[28].

מליסה אנלי, מנהלת אתר המעריצים The Leaky Cauldron, אמרה בהודעה לאסושייטד פרס "זה שג'ו רולינג הפכה את אחת הדמויות להומוסקסואלית יהיה צעד נפלא בדרך לסובלנות כלפי ההומוסקסואליות... באמצעות כינויו של מישהו כה מכובד, כה מוכשר וכה נחמד, כמישהו שהוא גם הומוסקסואל, היא מחזקת את הרעיון שנטייה מינית של אדם לא אמורה לגרום לו להתבייש בעצמו"‏[29]. מארק האריס מהמגזין Entertainment Weekly אמר כי "לדעתי בחירתה להפוך את דמותו האהובה של המורה והמנטור להומוסקסואל, בעולם שבו מורים הומוסקסואלים נרדפים, לא נעשתה בטעות"‏[30].

בביקורות אחדות שהושמעו נגד רולינג נטען כי נטייתו המינית של דמבלדור אינה חלק מהקאנון. בעל הטור אדוארד רותסטיין מהניו יורק טיימס טען כי "ככל הנראה גברת רולינג חושבת על דמבלדור כהומו", אך "אין כל סיבה מדוע אף אחד אחר צריך"‏[31]. מנגד, מייק תומאס מהעיתון אורלנדו סנטינל כי במבט לאחור ניתן היה להסיק שדמבלדור הוא הומוסקסואל, וכי עובדה זו מסבירה בצורה טובה את ההתנהגות ומערכת היחסים שלו עם גרינדלוולד‏[32].

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של דמבלדור שימשה בסיס לפרודיות ומערכונים רבים. להלן דוגמאות אחדות:

  • בתוכנית המכשפים מוויברלי פלייס נכללו שני פרקים שבהם הולכים הדמויות אלכס (סלינה גומז) וג'סטין רוסו (דייוויד הנרי) לבית ספר קיץ לקוסמים הנקרא ויז-טק, שבו מופיע דמבלדור בתור המנהל קראמבס‏[33].
  • בפרק Wizards of Waverly Place (עונה 18, פרק 8) של משפחת סימפסון מבקשת ליסה מהומר לקרוא לה ספר לפני השינה. הומר, המגלה כי דמותו של המנהל בספר תמות באופן הדומה למותו של דמבלדור, לא מספר זאת לליסה וממציא סוף שמח יותר, אם כי ליסה קוראת לבסוף את הספר ומחליטה שהסיום של אביה היה טוב יותר‏[34].
  • בפרק Password: Swordfish של הסדרה רובוט צ'יקן נותן דמבלדור להארי אבן מיוחדת שעשויה לעזור לו להינצל מפני יצור בשם פיוברטיס (משחק מילים על Puberty - התבגרות מינית), ולאחר שהארי משתמש באבן פעמים אחדות מופיע דמבלדור ואומר לו שהיצור קיים בכל אדם.
  • בשנת 2003 הפיק ארגון הצדקה הבריטי קומיק רליף מערכון הנקרא "הארי פוטר וסיר הלילה הסודי של אזרבייג'ן" (Harry Potter and the Secret Chamberpot of Azerbaijan) שבו גולמה דמותו של דמבלדור על ידי נייג'ל פלנר, שלבש את הזקן והתחפושת של ריצ'רד האריס[35].
  • לאחר שרולינג סיפרה כי דמבלדור היה הומוסקסואל הפיקה התוכנית האמריקנית סאטרדיי נייט לייב מערכון שבו מופיעים רולינג (איימי פוהלר) המראה סצנות מצונזרות מהסרט השלישי שבהן דמבלדור (ביל האדר) מתנהג באופן סטריאוטיפי המתאים להומוסקסואל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידע בוויקי הארי פוטר
  • מידע בלקסיקון הארי פוטר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון עם רולינג באתר בארנס אנד נובל, 19 במרץ 1999
  2. ^ מידע באתר הרשמי של וינטרברן
  3. ^ תמליל צ'אט בבארנס אנד נובל, 20 באוקטובר 2000
  4. ^ ראיון עם רולינג ב-CBC‏, 13 ביולי 2000
  5. ^ תמליל ראיון עם רולינג ב-DVD של הסרט השני, פברואר 2003
  6. ^ ראיון עם סטיבן פריי בערוץ 4 של רדיו BBC‏, 10 בדצמבר 2005
  7. ^ ראיון של רולינג עם סטיבן פריי ברויאל אלברט הול, 26 ביוני 2003
  8. ^ תמליל ראיון עם רולינג ב-WBUR Radio‏, 12 באוקטובר 1999
  9. ^ מקור: Associated Pressרולינג הוציאה מהארון את דמבלדור, באתר ynet‏, 21.10.2007
  10. ^ נאמר בראיון לתוכניתו של דייוויד לטרמן ב-2001
  11. ^ כתבה באנטרטיינמנט ויקלי
  12. ^ מידע באתר הרשמי של מק'קלן
  13. ^ כתבה ב-IMDb
  14. ^ כתבה באתר ה-BBC
  15. ^ הסרטון "Head to Shrunken Head" המצורף לדיסק הבונוס במהדורת ה-DVD של הסרט השלישי
  16. ^ כתבה באתר הסקוטסמן
  17. ^ כתבה על רולינג באתר MTV
  18. ^ 18.0 18.1 ראיון עם רולינג (שלושה חלקים) באתר Mugglenet
  19. ^ הארי פוטר ומסדר עוף החול, פרק 7
  20. ^ ראיון עם רולינג בפסטיבל אדינבורו, 15 באוגוסט 2004
  21. ^ מידע באתר הרשמי של רולינג ומידע בלקסיקון הארי פוטר
  22. ^ מידע באתר The Leaky Cauldron
  23. ^ כתבה באתר The Leaky Cauldron
  24. ^ עמוד הבית של האתר
  25. ^ כתבה באתר Think Progress וכתבה באתר Media Mattres
  26. ^ כתבה באתר זניט
  27. ^ כתבה באתר הטורונטו סטאר
  28. ^ כתבה באתר הדיילי מייל
  29. ^ כתבה ב-MSNBC
  30. ^ כתבה באנטרטיינמנט ויקלי
  31. ^ כתבה באתר הניו יורק טיימס
  32. ^ הבלוג של תומאס באתר האורלנדו סנטינל
  33. ^ מידע ב-IMDb
  34. ^ מידע באתר TV.com
  35. ^ מידע באתר TV.com