פורשה 959

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פורשה 959
Porsche 959 – Frontansicht (2), 21. März 2013, Düsseldorf.jpg
מאפיינים כלליים
יצרן פורשה
שנות ייצור 1989-1986
מודל אחריו פורשה 911 GT1
פורשה קאררה GT
סיווג מכונית ספורט
מרכב קופה 2 דלתות
פלטפורמה 2 מושבים קופה
אורך 4,260 מ"מ
רוחב 1,840 מ"מ
גובה 1,280 מ"מ
משקל 1,450 ק"ג
בסיס גלגלים 2,272 מ"מ
מפרט טכני
מנוע 2,800 סמ"ק, טווין טורבו, 6 צילינדרים בוקסר (שטוח). 450 כ"ס
הילוכים ידנית 6 הילוכים
מהירות מרבית 320 קמ"ש

פורשה 959 היא מכונית על אשר יוצרה על ידי חברת פורשה בין השנים 1986-1989. נחשבה למכונית משמעותית מאוד בתעשיית הרכב של שנות השמונים, כאשר הציגה חידושי טכנולוגיה רבים. בשנות ייצורה נחשבה למכונית המתקדמת ביותר‏[1][2][3] טכנולוגית והנדסית לתקופה, הייתה אחת ממכוניות הספורט הראשונות אשר השתמשו במערכת הנעה כפולה, היוותה בסיס טכנולוגי וקבעה סטנדרטים לכל מכוניות העל שיוצרו אחריה.[4][5] במבחני השוואות הציגה עליונות‏[6] על פני יריבתה העיקרית הפרארי F40. הייתה למכונית הפורשה הראשונה אשר הגיעה למהירות מרבית של 300 קמ"ש, וזכתה במרוץ הראלי פאריס-דאקר בשנת 1986. הפורשה 959 הוכרזה על-פי מגזין הרכב האמריקני 'ספורטס קאר אינטרנשיונל' כמכונית העשור של שנות השמונים.‏[7]

פיתוח והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורשה 959 במוזיאון פורשה בצופנהאוזן שטוטגרט

בתחילה פותחה הפורשה 959 כמכונית מרוץ אשר תתחרה ב'גרופ B', הקטגוריה הבכירה במרוצי הראלי של ה-FIA. ולאחר מכן כמכונית כביש חוקית, במטרה לעמוד בדרישות ה-FIA - הפדרציה הבינלאומית למכוניות, אשר דרשה מכל יצרן המעוניין לשתף דגם מסוים ב'גרופ B', לייצר מספר מינימום של 200 יחידות המותרות לנסיעה בכביש, כאלה שיקבלו תקינה ראויה וימכרו ללקוחות.

פיתוחה של הפורשה 959 החל בשנת 1981 מתוך הבנה של מנהלי פורשה כי החברה זקוקה למכונית ספורט מתקדמת מהפורשה 911, אשר תוכל להסתמך עליה לשנים הבאות, ואשר ניתן יהיה לפתח אותה יותר ויותר עם חלוף הזמן. בסקרנותם עד כמה תצליח החברה בתחרויות ובמרוצים על ידי הפורשה 911 בעלת ההנעה האחורית, החליטו מנהלי החברה כי יש להתחיל ולבצע בדיקות על מכונית עם מערכת הנעה כפולה חדשה, במיוחד לאחר שמערכת ההנעה הכפולה הוכיחה את יעילותה במירוצים, לרבות מירוצים בתנאי כביש קשים עם הצלחת האאודי קוואטרו בעלת ההנעה הכפולה של חברת אאודי במרוצי ראלי.[8] כמו כן, ידעו מנהלי החברה מתוך ניסיון, כי תוכניות מרוצים חדשות, מאיצות בפיתוחם של דגמים חדשים, בראייתם את 'גרופ B', כבמה מושלמת לניסיונות ולבדיקת מערכת ההנעה הכפולה החדשה. כדאיות ויעילות מערכת הנעה כפולה שכנעו והרשימו את ראשי חברת פורשה כל כך, עד שהוחלט כי כל דגמי הפורשה 911 טורבו בעתיד החל מדגם הפורשה 993 טורבו (הוצגה ב-1995) יהיו לבעלי הנעה כפולה.

מנוע הפורשה 959

מנוע הפורשה 959 פותח ממנוע קיים של מכונית הפורשה 935/78 ('מובי-דיק'), מכונית מרוץ 24 השעות של לה מאן של החברה. מנוע זה היה מנוע בוקסר אחורי בעל שישה צילינדרים, בעל שני מגדשי טורבו רציפים העובדים בצורה עוקבת ולא מקבילה כמקובל, בנפח של 2,847 סמ"ק, בעל הספק של 444 כ"ס ב-6,500 סל"ד, ובעל מומנט כוח של 56.49 קג"מ ב-5,500 סל"ד (45.19 קג"מ כבר ב-2,500 סל"ד). המנוע נותר ללא שינוי גם בגרסת הכביש. מנוע זה הציג חידושים טכניים רבים כגון בוכנות אלומיניום, טלטלי טיטניום, עוקת שימון יבשה, ומערכת הצתה ומערכת הזרקת דלק אלקטרוניות של חברת בוש. מערכת הקירור אשר הוצגה הייתה מערכת כלאיים ייחודית, כאשר ראשי הצילינדרים של המנוע היו מקוררים על ידי מים ואילו בלוק המנוע היה מקורר על ידי אוויר. השימוש במגדשי טורבו רציפים בשונה מהמקובל להשתמש במגדשים תאומים מקבילים, איפשר העברת כוח יעילה, חלקה ונעימה יותר בכל רגע נתון ובכל כמות סל"ד המנוע, בניגוד לפתאומיות של גדישת מנוע טורבו אשר אפיינו את מכוניות הפורשה 930 והפורשה 964 טורבו, דגמי הטורבו לפורשה 911 של החברה בתקופה. מתחת ל-4000 סל"ד כאשר כמות גזי הפליטה אינם מספיקים עדיין לשני מגדשי טורבו אשר יעבדו ביעילות, כל גזי הפליטה מן הסעפות מוזרמים אל מגדש טורבו אחד, כאשר בין 4,200-4,000 סל"ד מתחיל מגדש הטורבו השני להסתובב קלות כהכנה לעבודה מלאה וסיבובים גבוהים, בנקודה זו נפתח שסתום סעפת פליטה נוסף המזרים אל מגדש הטורבו השני גזי פליטה, כאשר מעל ל-4,200 סל"ד שני מגדשי הטורבו עובדים באופן מלא.‏[9]

בניסיון ליצור מעטפת מחוספסת וקלת משקל, השתמשה פורשה רבות באלומיניום ובארמיד (קוולאר) בבניית שלדת המכונית, השתמשה רבות בסיבי פחמן, כמו גם ברצפת נומקס במקום פלדה, כל אלו סייעו לשמור את המכונית במשקל נמוך של 1450 ק"ג, דבר שסייע למכונית להציג ביצועים גבוהים מאוד. בנוסף פיתחה פורשה את האווירודינמיקה של ה-959, אשר עוצבה כדי לשמור על יציבות המכונית.

פנים המכונית מתערוכת ראלף לורן במוזיאון בוסטון לאמנות

תיבת ההילוכים של הפורשה 959 הייתה תיבת 6 הילוכים ידנית ייחודית, אשר הציעה חמישה הילוכים בנוסף להילוך G מיוחד לנסיעת שטח. כמו כן הציגה פורשה במכונית ה-959 מערכת הנעה כפולה מתקדמת ביותר (Porsche-Steuer Kupplung) מערכת ה-PSK, אשר הייתה מבוקרת מחשב ומבוססת על סמך נתונים המתקבלים מחיישנים הנמצאים בכל גלגל. מערכת ה-PSK הייתה מבחינה בין האצה מעמידה לבין האצת ביניים, ומסוגלת לחלק באופן דינמי את מומנט הכוח של המנוע בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים, בנוסף המערכת הייתה מאפשרת את הטיית הכוח לפי מצב פני השטח של הכביש, על פי שינויים באחיזת הכביש של המכונית, על פי זווית הכניסה שלה לפניות, ועפ"י כמות תאוצת הכובד המופעלת על הרכב. מערכת ה-PSK סייעה רבות בהצלחת הפורשה 959 במרוצים כאשר העניקה את כושר ההסתגלות לצרכים שונים של הרכב בתנאי כביש שונים כמו שטח, מסלול או כביש. בנוסף, תחת תאוצות קשות, מערכת ה-PSK איפשרה לשלוח 80% מן הכוח הזמין אל הגלגלים האחוריים, דבר שעוזר להפיק את המירב מן ההטייה מכוח הגרירה האחורי שנגרמת בתאוצות כאלו. כמו כן הציגה פורשה ב-959 מערכת מתלים מתכווננת - מערכת הניתנת להתאמה אוטומטית לפי גובה הנסיעה של הרכב מעל הכביש, שהייתה זמינה גם בגרסת ה-959 לכביש. כמו כן הוצג בפורשה 959 לוח מחוונים אשר הציג מד למדידת כמות דיפרנציאל ההחלקה האחורי, כמו גם מד למדידת הכוח המועבר אל הסרן הקדמי. בנוסף הציגה הפורשה 959 חיישני מד לחץ אוויר מובנים לניטור לחץ האוויר בצמיגים, וחישוקי סגסוגת מגנזיום ייחודיים, חלולים כדי ליצור תא אטום רציף עם הצמיג.

מכונית הראלי הוצגה לראשונה בתערוכת המכוניות פרנקפורט בשנת 1983, ואילו גרסת הכביש הוצגה בתערוכת 1985 כשנת הדגם 1986. המכונית יוצרה בשתי רמות, 'ספורט' כגרסת המרוצים, ו'קומפורט' כגרסת הכביש. כדי להפחית במשקל המכונית ככל שניתן, הוסרו בגרסת הספורט כל אביזרי היוקרה והנוחות של דגם הקומפורט כגון מערכת מיזוג האוויר, מערכת הנעילה המרכזית, מערכת החלונות החשמליים, המושב האחורי של הרכב ואפילו מראת הצד אשר על דלת המכונית של הנוסע לצד הנהג. כמו כן מושבי העור החשמליים הוסרו והוחלפו במושבי ספורט מתכווננים ידנית. המכוניות הראשונות בגרסת הכביש נמסרו ללקוחות בשנת 1987. מחירה של הפורשה 959 בגרמניה היה 420,000 מארק גרמני (שווה ערך ל-$225,000 אמריקניים), כחצי ממה שעלה לחברת פורשה לבנות כל מכונית, עקב עלויות הפיתוח והייצור הכל-כך גבוהות. גורמים מתוך פרויקט הפורשה 959 העריכו כי מחיר כל יחידה אחת לייצור עלה לחברת פורשה כ-530,000 דולר אמריקני. תהליך הייצור הסתיים ב-1988. בשנים 1992/1993 ייצרה פורשה שמונה יחידות 959 בגרסת S, אשר מחירן היה 747,500 מארק גרמני, יקרות יותר באופן משמעותי מן הגרסאות הקודמות, ונמכרו לאספנים וללקוחות מועדפים אשר נבחרו בקפידה. כל שמונת המכוניות נבנו בגרסת הכביש 'קומפורט', ארבע בצבע אדום וארבע בצבע כסף, מכוניות אלה נחשבות כיום למכוניות ה-959 הנחשקות ביותר. בסך הכול ייצרה חברת פורשה 337 יחידות מן הפורשה 959.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועי הפורשה 959 מובאים להלן:

  • 0-100: 3.7 שניות
  • 0-160: 8.3 שניות
  • 0-200: 13.0 שניות
  • 400 מ' מעמידה: 12.5 שניות בקירוב
  • מהירות מירבית: 320 קמ"ש

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורשה 959 בגרסת הראלי זוכת פאריס דאקר 1986

למרות שבמקור פותחה כמכונית מרוץ ראלי ל'גרופ B', מעולם לא נחשבה הפורשה 959 ככזו. פורשה הרגישה שה-959 איבדה את שייכותה לקטגורייה זו, ומטרת פיתוחה של ה-959 השתנתה כעת עקב חדשנותה הטכנולוגית. בשנת 1986 סיימה הפורשה 959 במקומות 1-2 במרוץ הראלי פאריס-דאקר.

השוק האמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 1999 הפורשה 959 הייתה מכונית בלתי חוקית לכביש בארצות הברית, אם כי מספר לא ידוע של מכוניות הובאו במהלך שנות ה-80 באמצעות השוק האפור.

במהלך פיתוחה של הפורשה 959, סירבה חברת פורשה למסור למשרד התחבורה האמריקני 4 מכוניות אשר התבקשה לצורך מבחני ריסוק, עקב כך, נאסרה המכונית לשימוש בכביש בארצות הברית על ידי המינהל הלאומי האמריקני לבטיחות. עם כניסתו של חוק פנימי בארצות הברית למכוניות ייחודיות (Show and Display) הוסרה הדרישה למבחני ריסוק, ויבוא הפורשה 959 לארצות הברית הותר, בהנחה שהמכונית תעמוד במבחן בתקנות הפליטה לשנת 1987 של המשרד לאיכות הסביבה האמריקני. ה-959 מותאמת להתקנת ממיר קטליטי ושבב מחשב חדש למערכת אשר מאפשרים למכונית לעמוד בתקנות אלו.

"ה-959 של גייטס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ה-959 של גייטס" היא פרשה ידועה לשמצה. בשנת 1987 הובאו לארצות הברית 3 מכונית פורשה 959, אחת על ידי יו"ר מיקרוסופט ביל גייטס אחת על ידי שותפו פול אלן, ואחת על ידי הקומיקאי ג'רי סיינפלד אספן ידוע של מכוניות פורשה. כאמור, מכוניות אלו לא עברו את חוקי תקינת המכוניות של ארצות הברית, לא קיבלו אישור ממשרד התחבורה האמריקני ולא קיבלו אישור מהסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה. מכוניות ה-"959 של גייטס" אוחסנו במחסני רשות המכס בנמל סיאטל במשך 13 שנים, עד אשר חוקק בארצות הברית חוק ה-Show and Display, ותקנות במשרד התחבורה האמריקני שונו והתירו לייבא לארצות הברית "מכוניות שיש בהן אינטרס", עם כמה הגבלות על השימוש בהן, כמו למשל איסור על נסיעה של יותר מ-2,500 מייל בשנה במכונית. ביל גייטס ופול אלן נחשבים למניעים לחקיקת החוק. באוגוסט 2010 הוערך ערכה של הפורשה 959 של ג'רי סיינפלד ב-$700,000.[10] רוב מכוניות ה-959 נמצאות כיום בידי אספנים. בעלים נוספים של הפורשה 959 הם המעצב ראלף לורן,‏[11] ו-וולפגנג פורשה, יו"ר מועצת המנהלים ונכדו של מייסד חברת פורשה פרדיננד פורשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]