פסטיבל סן רמו
פסטיבל השירים האיטלקי או פסטיבל סן רמו הוא תחרות פופולרית הנערכת מדי שנה באיטליה מאז 1951, בעיר סן רמו. משנת 1951 ועד שנת 1976 נערך הפסטיבל באולם של "קזינו סן רמו", ומשנת 1977 ועד היום נערך הפסטיבל באולם של "תיאטרון אריסטון".
הפסטיבל נערך כבר מאז שנת 1951 במספר מופעים, כאשר כבר מראשית דרכו כלל הפסטיבל תחרויות חצי גמר, שבהן נבחרו מספר השירים עם הניקוד הגבוה ביותר שיתחרו בגמר.
פסטיבל זה שימש מקור ההשראה ל-"תחרות הזמר האירוויזיון" הנערכת משנת 1956. בשנים 1956-1966, 1972 ו-1997 שימש הפסטיבל גם כתחרות הלאומית לבחירת השיר והנציג של איטליה לאירוויזיון, בשנים 1967-1969 נשלח הזמר שזכה בפסטיבל לייצג את איטליה באירוויזיון, אך עם שיר אחר מזה שביצע בפסטיבל. בשנת 2011 נשלח לאירוויזיון השיר שזכה בקטגוריית הזמר החדש הטוב ביותר ובשנת 2012 נבחר כנציג אחד הזמרים שהשתתף בפסטיבל. עד שנת 1955 שודר הפסטיבל ברדיו, ומאז 1955 משודר בטלוויזיה בערוץ הממלכתי האיטלקי Rai Uno, בעזרת רשת האירוויזיון "Eurovision Network".
לפסטיבל נוספו במשך השנים מספר קטגוריות לזכייה, מלבד הזכייה הרשמית של שיר אחד ומבצעיו בפסטיבל: בשנת 1982 נוספה קטגוריה בשם "פרס המבקרים - מיה מרטיני", על שם הזמרת מיה מרטיני שזכתה באותה שנה ראשונה בדעת צוות מומחים במוזיקה ששירה הוא הטוב ביותר. בשנת 1984 נוספה קטגוריה בשם: "הזמר/הזמרים החדשים הטובים ביותר", ובשנת 2009 נוספה קטגוריה בשם "הזוכה באגף האינטרנט".
בשנים 1963- 1997 מייק בונג'ורנו היה מנחה הפסטיבל.
אמנים איטלקיים ידועים רבים ביותר השתתפו בפסטיבל: זמרת השאנסונים והבלדות המצרית ממוצא איטלקי - דלידה, הזמרים דומניקו מודוניו, בובי סולו וקלאודיו וילה, השתתפו כל אחד מספר פעמים במהלך שנות השישים והשבעים. זמרי הפופ טוטו קוטוניו, אלבנו קאריסי, רומינה פאוור ולהקת הפופ "ריקי ופוברי", השתתפו במהלך שנות השבעים והשמונים. זמרי הפופ העכשוויים טיציאנו פרו ולאורה פאוסיני, השתתפו במהלך שנות התשעים והאלפיים. זמר הפופ ארוס רמאצוטי השתתף במהלך שנות השמונים וזמר האופרה אנדראה בוצ'לי, השתתף בשנת 1995.
אמנים רבים ממדינות נוספות כגון ארצות הברית, קנדה וישראל, השתתפו, ביניהם גם אמנים ידועים: צמד הזמרים האמריקאי, סוני ושר, השתתפו בחצי הגמר של הפסטיבל בשנת 1967 אך לא זכו להגיע לתחרות הגמר. הזמר הקנדי פול אנקה השתתף בשנת 1964. הזמרת הישראלית אחינועם ניני השתתפה בשנת 2006 בדואט עם הזמר האיטלקי קארלו פאבה ובליווי רביעיית נגני כלי המיתר "סוליס", ושירם זכה בקטגוריית "פרס המבקרים - מיה מרטיני" לשנת 2006.
בבחינת המופעים האומנותיים של הפסטיבל שאחרי הצגת השירים ולפני תוצאות ההצבעה, מארח הפסטיבל את מיטב האמנים המצליחים בעולם בכל שנה ושנה, כך שאמנים מפורסמים רבים הופיעו במסגרתו. כך, בשנות החמישים והשישים הופיעו כמופע האומנותי בפסטיבל זמרי הג'אז ומוזיקת הנשמה האמריקאיים שהיו בין הזמרים המצליחים ביותר בארצות הברית וכמו כן ששיריהם הגיעו לראש מצעדי הפזמונים גם ברחבי מדינות אירופה, ובאיטליה בפרט. כך גם במהלך שנות השמונים והתשעים, כאשר הפופ הפך להיות סגנון המוזיקה הפופולרי ביותר, אירח הפסטיבל את מיטב זמרי ולהקות הפופ, כגון מדונה, אנני לנוקס, בריטני ספירס ולהקת "בויזון".
רשימת הזוכים[עריכה]
- 1951: "Nilla Pizzi - "Grazie dei fiori
- 1952: "Nilla Pizzi - "Vola colomba
- 1953: "Carla Boni e Flo Sandon's - "Viale d'autunno
- 1954: "Giorgio Consolini e Gino Latilla - "Tutte le mamme
- 1955: "Claudio Villa e Tullio Pane - "Buongiorno tristezza
- 1956: "Franca Raimondi - "Aprite le finestre
- 1957: "Claudio Villa e Nunzio Gallo - "Corde della mia chitarra
- 1958: דומניקו מודוניו ו- Johnny Dorelli - "Nel blu dipinto di blu" ("ווֹלָארֶה")
- 1959: "דומניקו מודוניו ו- Johnny Dorelli - "Piove
- 1960: "Tony Dallara e Renato Rascel - "Romantica
- 1961: "Betty Curtis e Luciano Tajoli - "Al di là
- 1962: "דומניקו מודוניו ו קלאודיו וילה - "Addio addio
- 1963: "Tony Renis e Emilio Pericoli - "Uno per tutte
- 1964: ג'יליולה צ'ינקווטי ופטריצ'ה קרלי - "Non ho l'età" ("אינני בוגרת מספיק")
- 1965: בובי סולו והמיניסטרלים על שם כריסטי - "Se piangi se ridi"
- 1966: ג'יליולה צ'ינקווטי ודומניקו מודוניו - "Dio, come ti amo" ("אלוהים, כמה שאני אוהבת אותך")
- 1967: "קלאודיו וילה e Iva Zanicchi - "Non pensare a me
- 1968: סרג'ו אנדריגו ורוברטו קרלוס - "Canzone per te"
- 1969: בובי סולו ואיבה זניקי - "Zingara" (צועניה)
- 1970: אדריאנו צ'לנטנו וקלאודיה מורי - "Chi non lavora non fa l'amore" (אין עבודה אין אהבה)
- 1971: נדה וניקולה די בארי - "Il cuore è uno zingaro" (הלב הוא צועני)
- 1972: "Nicola Di Bari - "I giorni dell'arcobaleno
- 1973: "Peppino Di Capri - "Un grande amore e niente più
- 1974: "Iva Zanicchi - "Ciao cara, come stai?
- 1975: "Gilda - "Ragazza del sud
- 1976: "Peppino Di Capri - "Non lo faccio più
- 1977: "Homo Sapiens - "Bella da morire
- 1978: "Matia Bazar - "...E dirsi ciao!
- 1979: "Mino Vergnaghi - "Amare
- 1980: טוטו קוטוניו - "Solo noi"
- 1981: "Alice - "Per Elisa
- 1982: "Riccardo Fogli - "Storie di tutti i giorni
- 1983: "Tiziana Rivale - "Sarà quel che sarà
- 1984: אלבנו קאריסי ורומינה פאוור - "Ci sarà"
- 1985: "Ricchi e Poveri - "Se m'innamoro
- 1986: ארוס רמאצוטי - "Adesso tu" (עכשיו אתה)
- 1987: "Gianni Morandi, Umberto Tozzi, Enrico Ruggeri - "Si può dare di più
- 1988: "Massimo Ranieri - "Perdere l'amore
- 1989: "Anna Oxa e Fausto Leali - "Ti lascerò
- 1990: "I Pooh e Dee Dee Bridgewater - "Uomini soli
- 1991: "Riccardo Cocciante e Sarah Jane Morris - "Se stiamo insieme
- 1992: "Luca Barbarossa - "Portami a ballare
- 1993: "Enrico Ruggeri - "Mistero
- 1994: "Aleandro Baldi - "Passerà
- 1995: "Giorgia - "Come saprei
- 1996: "Ron e Tosca - "Vorrei incontrarti fra cent'anni
- 1997: "Jalisse - "Fiumi di parole
- 1998: "Annalisa Minetti - "Senza te o con te
- 1999: "Anna Oxa - "Senza pietà
- 2000: "Piccola Orchestra Avion Travel - "Sentimento
- 2001: "Elisa - "Luce (Tramonti a nord est)
- 2002: "Matia Bazar - "Messaggio d'amore
- 2003: "Alexia - "Per dire di no
- 2004: "Marco Masini - "L'uomo volante
- 2005: "Francesco Renga - "Angelo
- 2006: "Giuseppe Povia - "Vorrei avere il becco
- 2007: "Simone Cristicchi - "Ti regalerò una rosa
- 2008: "Giò Di Tonno e Lola Ponce - "Colpo di Fulmine
- 2009: "Marco Carta - "La forza mia
- 2010: "Per tutte le volte che..." - Valerio Scanu
- 2011: "Chiamami ancora amore " - Roberto Vecchioni
- 2012: "Non è l'inferno" - אמה מארונה
- 2013: "L'essenziale" - מרקו מנגוני
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סביונה מאנה, יש גבול לרומנטיקה, באתר הארץ
- דורון קופרשטין, סן רמו, סן רמו לא תפסיק לשיר, ynet , 06.03.09
- ירון ליבוביץ', תיבת נח בפסטיבל סן – רמו, בבלוג של אלי אשד באתר "רשימות"
