איטליה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטליה באירוויזיון
EuroItalia.svg
מדינה Flag of Italy.svg  איטליה
רשת שידור RAI
השתתפות ראשונה Civil Ensign of Switzerland.svg לוגאנו, 1956
זכיות 2:

Flag of Denmark.svg קופנהגן, 1964
Flag of SFR Yugoslavia.svg זאגרב, 1990

השתתפויות 40
היעדרויות 19
אירוח האירוויזיון Flag of Italy.svg נאפולי, 1965

Flag of Italy.svg רומא, 1991

השתתפות אחרונה Flag of Denmark.svg קופנהגן, 2014
מרקו מנגוני במאלמה (2013)

איטליה השתתפה באירוויזיון 40 פעמים מאז הצטרפה לתחרות כבר ב-1956, תחרות האירוויזיון הראשונה.

רשת השידור האיטלקית הודיעה ב-2 בדצמבר 2010 כי היא תחזור לאירוויזיון לאחר 13 שנות היעדרות.

היעדרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה נעדרה מהאירוויזיון מספר פעמים. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1981 לאחר שרשת השידור האיטלקית RAI, הודיעה כי ההתעניינות הציבורית בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה גם מאירוויזיון 1982. בשנת 1986 החליטה RAI לא להשתתף בתחרות ולכן פרשה. איטליה שוב נעדרה מהאירוויזיון בין השנים 1994 - 1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית בתחרות. איטליה השתתפה באירוויזיון 1997, אולם פרשה לאחריו סופית ללא הסבר כלשהו. לאחר 13 שנות היעדרות, הודיעה רשת השידור האיטלקית ב-2 בדצמבר 2010 כי היא תשתתף באירוויזיון 2011 שייערך בדיסלדורף.

לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות באיטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. השיר האיטלקי שזכה באירוויזיון 1964 הפך ללהיט בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו", "Ding-A-Dong", "Puppet on a String", "Save Your Kisses for Me" ואפילו השיר האיטלקי שזכה באירוויזיון 1990 "Insieme: 1992", נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר ששלחה איטליה לאירוויזיון 1984 איתו היא הגיעה למקום החמישי באירוויזיון. השיר "I treni di Tozeur" ("הרכבות של טוזאור") דורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים של איטליה, וכן מוקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.

התעניינות חדשה בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון, וקראו לה לשוב ולקחת חלק בתחרות.‏[1][2]

מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה באיטליה, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.‏[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי "איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות".‏[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן מונאקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.‏[5]

במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכשרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010 כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.‏[6]

איטליה וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1998, ארבע מדינות קבועות (בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת) משתתפות באופן אוטומטי בגמר האירוויזיון ללא קשר למיקום אליו הגיעו בתחרויות הקודמות. הן הרוויחו את המעמד הזה בזכות היותן המממנות הגדולות ביותר של איגוד השידור האירופאי, וללא תרומתן שידור האירוויזיון לא היה מתאפשר. עקב מעמדן הבלתי פגיע של 4 המדינות האלה, הן ידועות בשם "ארבע הגדולות".
מפקח התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לעיתונאים בפגישה שנערכה בסרביה כי אם איטליה תחליט לחזור לתחרות בעתיד היא תשתתף אוטומטית בגמר, ותהפוך להיות אחת מ"חמש הגדולות".‏[7] אולם לאחר הודעתה של איטליה בדבר חזרתה לאירוויזיון, עדיין לא אושר רשמית אם איטליה תשתתף באחד מחצאי הגמר או שמא תשתתף אוטומטית בגמר, וזאת מאחר שרשת השידור האיטלקית כלל לא הגישה בקשת הצטרפות להיות חלק מחמש הגדולות. הדבר התבהר סופית בפגישה של איגוד השידור האירופאי שנערכה בסוף דצמבר, בה נקבע מעמדה של איטליה באירוויזיון.‏[8] לבסוף הוחלט כי איטליה תהיה חלק מ"חמש הגדולות" והיא השתתפה ישירות בגמר.

הצנזורה של אירוויזיון 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה סירבה לשדר את אירוויזיון 1974 ברשת השידור בגלל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. למרות שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ולמרות שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשת השידור האיטלקית הרגישה שהשיר "Sì" ("כן") שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.

השירים שייצגו את איטליה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שם השיר תרגום לעברית מיקום ניקוד
1956 פרנקה ריימונדי

טונינה טוריילי

Aprite le finestre

Amami se vuoi

פתחו את החלונות

תאהב אותי אם אתה רוצה

לא ידוע

לא ידוע

לא ידוע

לא ידוע

1957 נונציו גאלו Corde della mia chitarra מיתרים של הגיטרה שלי 6 7
1958 דומניקו מודוניו Nel blu, dipinto di blu בכחול, צבועים בכחול 3 13
1959 דומניקו מודוניו Piove (Ciao, ciao bambina)‎ יורד גשם (ביי ביי בייבי) 6 11
1960 רנטו ראשל Romantica רומנטיקה 8 5
1961 בטי קורטיס Al di là מעבר 5 12
1962 קלאודיו וילה Addio, addio ביי ביי 9 3
1963 אמיליו פריקולי Uno per tutte אחד בשביל כולן 3 37
1964 ג'יליולה צ'ינקווטי Non ho l'età אינני מספיק מבוגרת 1 49
1965 בובי סולו Se piangi, se ridi אם את בוכה, אם את צוחקת 5 15
1966 דומניקו מודוניו Dio, come ti amo אלוהים, כמה אני אוהב אותך 17 0
1967 קלאודיו וילה Non andare più lontano לא ללכת יותר רחוק 11 4
1968 סרג'ו אנדריגו Marianne מריאן 10 7
1969 איווה צניקי Due grosse lacrime bianche שתי דמעות לבנות גדולות 13 5
1970 ג'אני מורנדי Occhi di ragazza עיניים של ילדה 6 5
1971 מסימו ראניירי L'amore è un attimo האהבה היא רגע 5 91
1972 ניקולה די בארי I giorni dell'arcobaleno ימי הקשת 6 92
1973 מסימו ראניירי Chi sarà מי יהיה 13 74
1974 ג'יליולה צ'ינקווטי כן 2 18
1975 ווס ודורי גצי Era היה 3 115
1976 אל באנו ורומינה פאוור We'll Live It All Again נחייה את זה שוב 7 69
1977 מיה מרטיני Libera חופשיה 13 33
1978 ריקי אה פוברי Questo amore האהבה הזו 12 53
1979 מתיה בזר Raggio di luna קרן ירח 15 27
1980 אלאן סורנטי Non so che darei אני לא יודע מה הייתי נותן 6 87
1983 ריקרדו פולי Per Lucia ללוצ'יה 11 41
1984 אליצ'ה ופרנקו בטיאטו I treni di Tozeur הרכבות של טוזאור 5 70
1985 אלבנו קאריזי ורומינה פאוור Magic Oh Magic קסם הו קסם 7 78
1987 אומברטו טוצי וראף Gente di mare האנשים של הים 3 103
1988 לוקה ברברוסה Vivo (Ti scrivo) ‎ חי (אני כותב לך) 12 52
1989 אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי Avrei voluto הייתי רוצה 9 56
1990 טוטו קוטוניו Insieme: 1992 ביחד: 1992 1 149
1991 פפינו די קפרי Comme è ddoce 'o mare כמה מתוק הוא הים 7 89
1992 מיה מרטיני Rapsodia רפסודיה 4 111
1993 אנריקו רוג'רי Sole d'Europa השמש של אירופה 12 45
1997 ג'ליסה Fiumi di parole נהרות של מילים 4 114
2011 רפאל גולאצי Madness of love טירוף של אהבה 2 189
2012 נינה זילי L'amore è femmina
(Out Of Love)
האהבה היא נקבה 9 101
2013 מרקו מנגוני L’essenziale חיוני 7 126
2014 אמה מארון La mia città העיר שלי 21 33
2015

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1965 Flag of Italy.svg נאפולי אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI גמר: רנטה מאורו
1991 Flag of Italy.svg רומא אולפני צ'ינצ'יטה גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
  2. ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  3. ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  4. ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
  5. ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  6. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
  7. ^ "סטוקסליוס נפגש עם OGAE סרביה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
  8. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)


מדינות שזכו באירוויזיון

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · אירלנד · אסטוניה · בלגיה · גרמניה · דנמרק · הולנד · בריטניה · טורקיה · יוון · ישראל · לוקסמבורג · לטביה · מונאקו · נורבגיה · ספרד · סרביה · פינלנד · צרפת · רוסיה · שבדיה · שווייץ


מדינות לשעבר: יוגוסלביה