בובי ג'נטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בובי ג'נטרי
לידה 27 ביולי 1942 (בת 81)
Woodland, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, Marywood-Palm Valley school עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קאנטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קפיטול רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג William F. Harrah
Jim Stafford עריכת הנתון בוויקינתונים
Stanley Dorfman (1970–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גראמי לתגלית השנה (1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bobbiegentry.org.uk
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברטה לי סטריטר (Roberta Lee Streeter) שנודעה בשם הבמה בובי ג'נטרי (באנגלית: Bobbie Gentry; נולדה ב-27 ביולי 1942) היא זמרת יוצרת אמריקאית, אחת הזמרות הראשונות שביצעו והפיקו חומר שחיברו בעצמן. רבים משיריה הם בלדות קאנטרי המספרות על אירועים ומקומות מאזור ילדותה, הדלתא של מיסיסיפי, בהם להיט הפריצה שלה, Ode to Billie Joe, שכבש את צמרת מצעד הבילבורד באוגוסט 1967 ושהה שם ארבעה שבועות. השיר הגיע למקום הרביעי במצעד השנתי של 1967‏[1] והקנה לה שני פרסי גראמי, לאמנית המבצעת הטובה ביותר ולאמן החדש הטוב ביותר. בהמשך, בין 1968 ל-1971, צעדו אחד-עשר משיריה בבילבורד 100 וארבעה צעדו במצעד הסינגלים הבריטי[2] לאחר שבעה תקליטים שהפיקה עד 1971, פרשה מהקלטות. במשך מספר שנים הופיעה בלאס וגאס עד שפרשה ממוזיקה.

תולדות חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בחווה במחוז צ'יקסו במדינת מיסיסיפי (כ-150 ק"מ מג'קסון וכ-20 ק"מ מהעיירה הקרבה ביותר). הורי התגרשו זמן קצר לאחר לידתה, אמה נסעה לקליפורניה והיא גדלה בחווה של הורי-אמה. בגיל שבע הלחינה את שירה הראשון על גבי פסנתר. בהמשך לימדה את עצמה לנגן גם בויברפון, גיטרה, בנג'ו וגיטרה בס. חוויות הילדות שלה מאזור דלתא של מיסיסיפי היו החומרים העיקריים של יצירתה בהמשך. בגיל 13 עברה לחיות עם אמה בארקדיה שבמחוז לוס אנג'לס בקליפורניה. עד מהרה החלה להופיע במועדונים בסביבה וזכתה לעידוד מצידו של בוב הופ. את שם הבמה של הרכיבה משמו של סרט קולנוע משנת 1952, Ruby Gentry, שבמרכזו גיבורה המצליחה לעלות מאשפתות לקריירה מזהירה ומהכינוי שלה, בובי, קיצור של רוברטה. בגיל 18 החלה ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ובקונסרבטוריון של לוס אנג'לס ומימנה את עצמה בהופעות ובעבודות דוגמנות.

ב-1966 הקליטה לראשונה שני שירים עם זמר הרוקבילי ג'ודי ריינולדס (אנ'). בראשית 1967 הקליטה דמו שכלל את השירים "Mississippi Delta" ו"Ode to Billie Joe". הדמו הגיע לידי מפיק ומגלה כישרונות בחברת קפיטול רקורדס, שהחליטה להקליט סינגל. ההפקה הוסיפה לשירתה של ג'נטרי (שליוותה עצמה בגיטרה) תזמורת כלי קשת, על מנת לעבות את הסאונד של השיר כיוון שלא האמינו ששיר באורך של קצת למעלה מארבע דקות יוכל להחזיק את עצמו בשירה וגיטרה בלבד. גם התוכן האפל של השיר (העוסק בהתאבדות ואולי רומז להפלה בלתי חוקית) לא פעל לטובתו בשוק האמריקאי, שהעדיף שירים שמחים. הסינגל ראה אור ב-10 ביולי וכבר ב-26 באוגוסט הגיע למקום הראשון במצעד ושהה שם ארבעה שבועות, כאשר הוא מדיח מהצמרת את All You Need Is Love של הביטלס ששהה בצמרת שבוע אחד בלבד. ב-2001 נכלל השיר ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין המוזיקה רולינג סטון.

אלבום הבכורה של ג'נטרי, "Ode to Billie Joe", שראה אור בהמשך אותה שנה, הדיח מן המקום הראשון במצעד האלבומים בילבורד 200 את Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band של הביטלס. ב-1968 הופיעה ג'נטרי בפסטיבל סן רמו באיטליה עם אל באנו והגיעה למקום התשישי בשיר "La siepe".

אלבומה השני, שראה אור ב-1968, "The Delta Sweete" והשלישי "Local Gentry" (שראה אור באותה שנה), לא זכו להצלחה כאלבומה הראשון. היא החלה לשתף פעולה עם הזמר גלן קמפבל, עמו הופיעה במספר תוכניות טלוויזיה והשניים הקליטו את האלבום "Bobbie Gentry and Glen Campbell", שראה אור בסוף 1968. כן שיתפה פעולה עם טום ג'ונס, אנדי ויליאמס, בובי דארין וקרול ברנט. ב-1968–1969 אירחה תוכנית אירוח ב-BBC בלונדון.[3] התוכנית שודרה גם ברחבי אירופה ואוסטרליה.

ב-1969 הוציאה את תקליטה "Touch 'Em with Love", שזכה להערכת הביקורת והוביל לשיר היחיד שלה שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, "I'll Never Fall in Love Again".

אלבומה הבא, Fancy, היה מועמד לפרס גראמי ושיר הנושא מתוכו הגיע למקום ה-26 במצעד. האלבום, שהוקלט באולפני FAME באלבמה, כלל גם גרסאות כיסוי (למשל ל-Raindrops Keep Fallin' on My Head ול-I'll Never Fall in Love Again) וגם שירים סיפוריים פרי עטה של ג'נטרי, שתכניהם עוסקים בסוגיות חברתיות קשות כגון אפליה, עוני ועבודת ילדים, אך העיבוד המוזיקלי שלהם קצבי ו"פופי". שיר הנושא של האלבום אופייני לג'נטרי ולאלבום. הוא מגולל סיפור אישי קטן המתרחש בדרום ארצות הברית ועוסק בשחרור האשה. התוכן הקשה, שעיקרו שיעבוד אשה על ידי גברים בעלי כוח בסביבתה, בעידוד אמה הממליצה לה על התקדמות בעולם באמצעות שימוש בנשיותה, מועבר בלחן קליט ותזמור נעים הכולל כלי נשיפה. האלבום זכה להצלחה ולהערכת הביקורת והיה מועמד לפרס גראמי.

לאחר הקלטת אלבומה האחרון Patchwork ב-1971, זכתה בחוזה הופעות בלאס וגאס והופיעה שם עד 1981.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1969, בגיל 25, נישאה למנהל מועדון וקזינו בן 58 בשם ויליאם הארה, הנישואים ארכו מספר חודשים והסתיימו באפריל 1970.

באוגוסט 1976 נשיאה לאיש העסקים תומאס טוטאנט, נישואים אלה הגיעו לקיצם באוגוסט 1978.

באוקטובר 1978 נישאה ג'נטרי בשלישית, לקומיקאי ג'ים סטאפורד. הנישואים נמשכו כשנה, במהלכה נולד בנה היחיד.

בין 1968 ל-1987 הייתה ג'נטרי שותפה בבעלות על קבוצת הכדורסל פיניקס סאנס.

היא מתגוררת בפרבר פרטי של ממפיס, לא רחוק מחוות הולדתה.[4]

מחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2018 הודיעה להקת מרקורי רב על הוצאת אלבום מחווה לג'נטרי, הקלטה מחודשת של שירי "יצירת המופת הנשכחת" שלה, The Delta Sweete, כאשר בכל שיר מתארחת זמרת אחרת. בין הזמרות האורחות, נורה ג'ונס, קאריס ואן האוטן, הופ סנדובאל, לוסינדה ויליאמס, מרגו פרייס, בת' אורטון, סוזנה סונדפור, ושתי בניאן, קאלה סינקלייר ופיבי ברידג'רס. התקליט, שייקרא Bobbie Gentry’s The Delta Sweete Revisited, יראה אור ב-8 בפברואר 2019.[5][6]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ode to Billie Joe (1967)
  • The Delta Sweete (1968)
  • Local Gentry (1968)
  • Bobbie Gentry and Glen Campbell (1968)
  • Touch 'Em with Love (1969)
  • Fancy (1970)
  • Patchwork (1971)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בובי ג'נטרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [https://web.archive.org/web/20051124232723/http://www.chairborneranger.com/top100/top100-1967.htm המצעד השנתי של בילבורד 1967
  2. ^ מנוע חיפוש במצעד הבריטי, יש להזין בשם האמן Bobbie Gentry
  3. ^ "Bobbie Gentry TV-show", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  4. ^ Whatever happened to Bobbie Gentry? In search of country music’s great vanished star., וושינגטון פוסט, 2 ביוני 2016
  5. ^ Mercury Rev announce “Bobbie Gentry’s The Delta Sweete Revisited”
  6. ^ New Mercury Rev Album ~ Bobbie Gentry's 'The Delta Sweete' Revisited, coming February, 2019


פרס גראמי לתגלית השנה
1980−1960 בובי דארין (1960) • בוב ניוהארט (1961) • פיטר נרו (1962) • רוברט גולט (1963) • סווינגל סינגרס (1964) • הביטלס (1965) • טום ג'ונס (1966) • ללא זוכה (1967) • בובי ג'נטרי (1968) • חוזה פליסיאנו (1969) • קרוסבי, סטילס ונאש (1970) • הקרפנטרז (1971) • קרלי סיימון (1972) • אמריקה (1973) • בט מידלר (1974) • מרווין האמליש (1975) • נטלי קול (1976) • סטארלנד ווקל בנד (1977) • דבי בון (1978) • א טייסט אוף האני (1979) • ריקי לי ג'ונס (1980)
2000−1981 כריסטופר קרוס (1981) • שינה איסטון (1982) • Men at Work (1983) • מועדון תרבות (1984) • סינדי לאופר (1985) • שאדיי (1986) • ברוס הורנסבי והריינג' (1987) • ג'ודי וואטלי (1988) • טרייסי צ'פמן (1989) • מילי ונילי (בוטל) (1990) • מריה קארי (1991) • מארק קון (1992) • Arrested Development (1993) • טוני ברקסטון (1994) • שריל קרואו (1995) • Hootie & the Blowfish (1996) • ליאן ריימס (1997) • פולה קול (1998) • לורן היל (1999) • כריסטינה אגילרה (2000)
2020−2001 שלבי ליני (2001) • אלישה קיז (2002) • נורה ג'ונס (2003) • אוונסנס (2004) • מארון 5 (2005) • ג'ון לג'נד (2006) • קארי אנדרווד (2007) • איימי ויינהאוס (2008) • אדל (2009) • זאק בראון בנד (2010) • אספרנסה ספולדינג (2011) • בון איבר (2012) • פאן (2013) • מאקלמור וראיין לואיס (2014) • סם סמית' (2015) • מייגן טריינור (2016) • צ'אנס הראפר (2017) • אליסיה קארה (2018) • דואה ליפה (2019) • בילי אייליש (2020)
2021 ואילך מייגן די סטליון (2021) • אוליביה רודריגו (2022) • סמארה ג'וי (2023) • ויקטוריה מונה (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בובי_ג%27נטרי&oldid=38076121"