אחינועם ניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחינועם ניני
Achinoam Nini.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 23 ביוני 1969 (בת 45)
מקום לידה Flag of Israel.svg תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1988 - היום
סוגה פופ, מוזיקת עולם, זמר עברי, ג'אז, בלוז
חברת תקליטים NMC, גפן רקורדס, יוניברסל, מור ניהול
אחינועם ניני בהופעה במלון הילטון בתל אביב לכבוד פתיחת מרכז פרס לשלום, 20 באוקטובר 1997
ניני בהופעה בעיר ברשה בצפון איטליה, 2003

אחינועם ניני, המוכרת בכינויה הבינלאומי Noa (נועה) (נולדה בתל אביב ב-23 ביוני 1969) היא זמרת, מלחינה ומוזיקאית ישראלית. התפרסמה בעולם ובמיוחד באירופה כאמנית פופ ומוזיקת עולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניני נולדה בישראל להורים מבת ים, יהודים ממוצא תימני, ובגיל שנתיים עברה להתגורר בניו יורק, בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה (דוקטור להנדסה כימית). היא גדלה בשכונת ריוורדייל שברובע הברונקס, למדה יחד עם אחיה בבית ספר יסודי דתי (S.A.R) בשכונת מגוריה, ובתיכון עברה ללמוד בבית הספר היוקרתי "ישיבת רָמָז" שבמנהטן, ובמקביל רשמו אותה הוריה ללימודי זמרה ומחול. מסופר עליה, שכבר מגיל צעיר, היא נהגה לחבר שירים. בגיל 15, החלה את לימודיה בתיכון לאמנויות הבמה של ניו יורק, והצטרפה לשבט ריוורדייל של צופי צבר, אחד הסניפים של תנועת הצופים הישראליים בניו יורק, שם התחזקה בה הזיקה לעברית, לישראל ולציונות. בגיל 17, חזרה לארץ לבדה כשבכוונתה לשהות בארץ במשך כשנה. בתקופה זו, למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים והתגוררה בפנימייה. במהלך אותה שנה, הכירה את ד"ר אשר ברק (לימים בעלה) והחליטה לבסוף להישאר בארץ בגפה, עד שכעבור שנים מספר החליטו הוריה לחזור לישראל בעקבותיה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים, את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד צפון (סולנית בשיר "תמיד בן 18", שלא הופיע על גבי אלבום).

ב-1988 הקליטה עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris" של ג'ראלד פוליצ'ינו את השיר "Babel", באנגלית, צרפתית ועברית. השיר הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת ב-1989 והוא אחד משיריה הראשונים של ניני.

ב-1990 התקבלה לבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון", שבו פגשה את אחד ממייסדיו, גיל דור, גיטריסט ומעבד. מאז החלו השניים לעבוד כצמד מוזיקלי והקליטו שירים מצליחים.

ב-1990, הופיעו ניני ודור בפסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת, עם שירים בהשראת ג'אז, פופ ורוק, ביניהם כאלו של הביטלס ושל מדונה. בעקבות סיבוב הופעות המוצלח הם הוציאו את אלבומם הראשון, "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991) על גבי תקליט ודיסק. כעבור שנתיים יצא תקליטם השני, "אחינועם ניני גיל דור", שכלל שירים פרי עטה של המשוררות לאה גולדברג ושיר אחד של רחל, בהם "אני" של רחל ו"הוא" של גולדברג, שהפך ללהיט ענק המוכר בשם "בואי כלה". השיר "עקרה" (הידוע בכינויו "אורי") של רחל, אשר היה חלק מפרויקט "רחל ולאה" של ניני ודור, לא נכלל בתקליט, אולם גרסה שלו מצויה באלבום ההופעה החיה שיצא קודם לכן. השם "רחל ולאה" היה שם נוסף שבו התפרסם האלבום.

החל מ-1994, בה נוצר קשר בין נועה וגיל דור לבין הגיטריסט הנודע פט מתיני, נפתחה הקריירה הבינלאומית של ניני עם תקליטה הבינלאומי הראשון, "Noa". ניני שיתפה פעולה והופיעה מאז עם מיטב אמני העולם, וביניהם סטינג, סטיבי וונדר, קרלוס סנטנה, שריל קרואו, צוקרו, ג'ואן מנואל סראט, אל דימיולה, אנני לנוקס, מרסדס סוסה ועוד רבים אחרים.

במקביל לקריירה האמנותית פעילה ניני בתנועות לזכויות אדם ולמען השלום ובאירועים בינלאומיים. היא שרה ב-1994 וב-2000 בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והשתתפה בעצרת השלום של ה-4 בנובמבר 1995, בסיומה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. ב-1996 הופיעה בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון. ב-16 באוקטובר 2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות FAO, לצד אמנים כגון ז'ילברטו ז'יל, ג'ינה לולובריג'ידה ויוסו נ'דור.

אחינועם ניני בהופעה מ-2010

בינואר 2009 נבחרה על ידי רשות השידור לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון השנתית. בתחרות, אשר התקיימה במאי 2009 במוסקבה, ביצעה יחד עם מירה עווד את השיר "עינייך", שבוצע בעברית, אנגלית וערבית. השתיים עלו לשלב הגמר בתחרות, בו הגיעו למקום ה-16. באוגוסט 2009 זכתה ניני לאות הוקרה ביחד עם עווד, מראש עיריית לורד שבצרפת[1].

בין להיטיה של ניני: "עקרה (אורי)" (רחל / ניני, דור), "הוא (בואי כלה)" (גולדברג / ניני, דור), "ננוע" (ניני, דור), "בעיניה (מישאלה)" (ניני, דור), "Beautiful That Way" (ניני, דור / פאונה, שיר הנושא של הסרט "החיים יפים"), "Wildflower" (ניני, דור), "We" (ניני, דור).

נשואה לד"ר אשר ברק, רופא ילדים, ולהם שלושה ילדים. אחותה אודֵיה היא זמרת-יוצרת ומעבדת.

דעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניני הביעה פעמים רבות דעות פוליטיות המזוהות עם השמאל[2]. במאי 2010 השתתפה בהפגנת שמאל בירושלים ובנאומה אמרה כי היא דוגלת ב"בירה אחת לשני עמים"‏[3]. בספטמבר 2012, לקראת מושב האו"ם שבו הכריזו הפלסטינים על מדינה, יצאה כנגד ממשלת נתניהו ואמרה כי היא אינה מייצגת אותה וכי היא מובילה לקטסטרופה‏[4]. באחת מהופעותיה אמרה לקהל: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון אלא לאום אל פאחם"‏[5].

ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 2012 הופיעה בטקס זיכרון אלטרנטיבי של משפחות שכולות יהודיות ופלסטיניות‏[6][7]. בעקבות יוזמה של אנשי ימין להחרימה, אמרה: "אני מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל את תבונתכם וחמלתכם"‏[8]. ביום ירושלים 2013 הופיעה בטקס רשמי מטעם עיריית ירושלים ושרה את השיר ירושלים של זהב, תוך שהיא משמיטה את הבית העוסק בשיבת היהודים לעיר לאחר מלחמת ששת הימים[9].

ניני יצאה נגד אמני המוזיקה המזרחית המתפשרים לדבריה על חומר נמוך מתוך אינטרסים מסחריים‏[2].

בשנת 2014 ניני סרבה לקבל את פרס אקו"ם, בתגובה להענקת פרס מפעל חיים לאריאל זילבר[10].

הבעות דעותיה הובילה לביטולים של הופעותיה, בישראל ובחו"ל‏[11].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991)
  • "אחינועם ניני גיל דור" (ספטמבר 1993)
  • "Noa" (מרס 1994; תקליטה הבינלאומי הראשון)
  • "Calling" (מאי 1996; אלבום בינלאומי)
  • "אחינועם ניני" (אפריל 1997)
  • "אחינועם ניני והתזמורת הפילהרמונית הישראלית" (אפריל 1998)
  • "Blue touches blue" (מרס 2000, אלבום בינלאומי)
  • "Now" (ספטמבר 2002, אלבום בינלאומי)
  • "Noa Live" (אוקטובר 2005)
  • "נאפולי תל אביב" (ספטמבר 2006)
  • "Genes and jeans" (מרץ 2008)
  • "There Must Be Another Way" ‏- יחד עם מירה עווד (2009)
  • "Noapolis - Noa Sings Napoli" (פברואר 2011)
  • "ארץ, שיר" (אפריל 2011)

אוספים ומארזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "La Voix de l'Espoir" (ינואר 1998, מארז כפול שיצא בצרפת הכולל את האלבומים "Noa" ו"Calling")
  • "Both Sides of the Sea" (אפריל 1998, אוסף שירים נבחרים מהאלבומים "אחינועם ניני גיל דור" ו"אחינועם ניני")
  • "Le Meilleur de Noa" (מאי 1999, אוסף משיריה בעברית ובאנגלית)
  • "First Steps" (ינואר 2000, מארז הכולל את האלבומים "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" ו"אחינועם ניני גיל דור")
  • "אוסף ראשון" (מרס 2001, אוסף ראשון בישראל משיריה, עם ביצועים מחודשים או תוספות למילים המקוריות)
  • "Noa Gold" (אוקטובר 2003)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל פרי, ‏אות הוקרה לאחינועם ניני ומירה עווד מראש עיריית לורד בצרפת, 25 באוגוסט 2009‏, באתר גלובס
  2. ^ 2.0 2.1 יעל ולצר, ‏אחינועם ניני: "הזמרים המזרחיים מתפשרים על חומר נמוך", באתר גלובס, 8 בפברואר 2012
  3. ^ אטילה שומפלבי, הפגנת שמאל בכיכר ציון: ציונים לא מתנחלים, באתר ynet‏, 15 במאי 2010
  4. ^ nana10 סלבס, סולידריות: אחינועם ניני תוקפת את ממשלת נתניהו, באתר נענע 10, 18 בספטמבר 2011
  5. ^ אלירז שדה וגל אוחובסקי, ‏אחינועם ניני: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון, אלא לאום אל פאחם", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בפברואר 2012‏
  6. ^ לוחמים לשלוםטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני השמיני, 10 במרץ 2013
  7. ^ nrg תרבות, אחינועם ניני: "אם כל ערבי הוא מחבל, אז כל יהודי רוצח", באתר nrg‏, 29 באפריל 2012
  8. ^ אסף נבו, ‏אחינועם ניני למחרימיה מימין: "מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל תבונתכם וחמלתכם", באתר ‏mako‏‏, ‏29 באפריל 2012‏
  9. ^ משה הלר, אחינועם ניני השמיטה את הבית על שיבת היהודים, באתר mynet‏, 5 ביוני 2013
  10. ^ עמי פרידמן, אחינועם ניני: "מפעל חיים לאריאל זילבר - הפניית עורף לאחריות ציבורית", ynet, 30 בינואר 2014
  11. ^ דנה וייס, ‏אחינועם ניני: "ביטלו הופעות, איימו עלי, אבל לא אשתוק", באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביוני 2014‏; נועה הרשקוביץ, בגלל שהביעה דעה? בוטלה הופעתה של אחינועם ניני באיטליה, באתר וואלה!, 27 ביולי 2014