פקאן

הפקאן (שם מדעי: Carya illinoinensis) הוא עץ-פרי נשיר, שמקורו בדרום מזרח אמריקה הצפונית — מאזור שנתחם בצפונו בדרום איווה ואינדיאנה ודרום בטקסס ומיסיסיפי. הפקאן גדל לגובה של 40–25 מטרים. העלים מסודרים לסרוגין, אורך העלה 70–40 סנטימטרים. הפרחים מואבקים בעזרת רוח, ואינם מתאימים זה לזה לצורך האבקה, לכן שני עצים או יותר נחוצים כדי להאביק זה את זה.

צורת פרי הפקאן דומה לביצה מוארכת, אורכו 2.6 עד 6 סנטימטרים, ורוחבו 1.5 עד 3 סנטימטרים. צבעו חום כהה וקליפתו, 3 עד 4 מילימטרים עוביה, קשה ומחוספסת, ומתפקעת כאשר הפרי בשל.

אגוזי פקאן, עם ובלי קליפה

אגוזי הפקאן אכילים ובעלי טעם עשיר ודמוי חמאה. הם יכולים להיאכל כפי שהם, או לשמש לבישול — במיוחד בקינוחים מתוקים אך גם בתבשילים מתובלים. אחד התבשילים הנפוצים ביותר שהפקאן הוא חלק עיקרי בהן היא עוגת הפקאן, מאכל מסורתי בדרום ארצות הברית. הפקאן הוא מרכיב חשוב גם בממתק הפרלין (praline), אשר בדרך כלל מקושר לניו אורלינס.

עץ הפקאן משמש להכנת רהיטים בשל חוזקו, וכן כחומר בעירה מצוין להכנת בשר מעושן בטכניקת עישון קר או חם.

הפקאן הוא "עץ המדינה" של טקסס, אך המדינה המובילה בגידול פקאן בארצות הברית היא ג'ורג'יה, ואחריה טקסס, ניו מקסיקו ואוקלהומה. מחוץ לארצות הברית, מגדלים פקאן באוסטרליה, ברזיל, ישראל, מקסיקו, פרו ודרום אפריקה.

שמו המדעי של הפקאן (Carya illinoinensis) מאוית לעתים קרובות בטעות כ-illinoensis.

באנגלית, הכינוי המקובל לטיפש או למשוגע הוא nut (אגוז), אך בדרום לואיזיאנה משתמשים במילה pecan (פקאן) לאותה משמעות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פקאן

• תמונות של עצי ופירות פקאן