פקאן

פקאן

הפקאן (שם מדעי: Carya illinoinensis) הוא עץ-פרי נשיר, שמקורו בדרום מזרח אמריקה הצפונית — מאזור שנתחם בצפונו בדרום איווה ואינדיאנה ודרום בטקסס ומיסיסיפי. הפקאן גדל לגובה של 40–25 מטרים. העלים מסודרים לסרוגין, אורך העלה 70–40 סנטימטרים. הפרחים מואבקים בעזרת רוח, ואינם מתאימים זה לזה לצורך האבקה, לכן שני עצים או יותר נחוצים כדי להאביק זה את זה.

צורת פרי הפקאן דומה לביצה מוארכת, אורכו 2.6 עד 6 סנטימטרים, ורוחבו 1.5 עד 3 סנטימטרים. צבע קליפתו הפנימית חום כהה וקליפתו החיצונית הירוקה הקרויה "שומר", מחולקת לארבעה חלקים הצמודים יחד, עובייה 3 עד 4 מילימטרים, היא קשה ומחוספסת ומכילה חומצה טאנית המגינה עליה מפני פגיעת מזיקים. קליפה זו מתפקעת כאשר הפרי בשל, 4 חלקי הקליפה מתפצלים כלפי חוץ, והפרי נושר עם טלטול הרוח או, בגידול תעשייתי, בטילטול של מנערת מיכנית ייעודית המשירה את הפירות ארצה כשמכונה אחרת אוספת אותם.

אגוזי פקאן, עם ובלי קליפה

אגוזי הפקאן אכילים ובעלי טעם עשיר ודמוי חמאה. הם יכולים להיאכל כפי שהם, או לשמש לבישול — במיוחד בקינוחים מתוקים אך גם בתבשילים מתובלים. אחד התבשילים הנפוצים ביותר שהפקאן הוא חלק עיקרי בהן היא עוגת הפקאן, מאכל מסורתי בדרום ארצות הברית. הפקאן הוא מרכיב חשוב גם בממתק הפרלין (praline), אשר בדרך כלל מקושר לניו אורלינס.

עץ הפקאן משמש להכנת רהיטים בשל חוזקו, וכן כחומר בעירה מצוין להכנת בשר מעושן בטכניקת עישון קר או חם.

הפקאן הוא "עץ המדינה" של טקסס, אך המדינה המובילה בגידול פקאן בארצות הברית היא ג'ורג'יה, ואחריה טקסס, ניו מקסיקו ואוקלהומה. מחוץ לארצות הברית, מגדלים פקאן באוסטרליה, ברזיל, ישראל, מקסיקו, פרו ודרום אפריקה.

80 עד 95 אחוז מייצור הפקאנים העולמי-מקורו בארצות הברית,עם יבול שנתי של 150,000-200,000 טון המופקים מכ-10 מיליון עצים. עצי הפקאן מאריכים ימים ומניבים פירות עד גיל של יותר מ-300 שנה.

הפקאן מהיר צמיחה, ואוהב אקלים קר. עליו בעלי תכונות אללופתיה, כך למשל הם מכילים כמות גדולה של אשלגן. כמו כן הוא עץ ענק אשר גורם להטלת צל על פני צמחים אחרים.

קצב הגדילה מהיר מאוד ועל פי מקורות שונים צריכת המים שלו היא 150 ליטר לשבוע. תנובת הפרי היא בין אוגוסט לספטמבר.

הוא מתרבה על ידי הפצת זרעים, עומק זריעתו על ידי האדם היא כ-5 סנטימטרים.

ההאבקה מתבצעת על ידי הרוח.

שמו המדעי של הפקאן (Carya illinoinensis) מאוית לעתים קרובות בטעות כ-illinoensis.

באנגלית, הכינוי המקובל לטיפש או למשוגע הוא nut (אגוז), אך בדרום לואיזיאנה משתמשים במילה pecan (פקאן) לאותה משמעות.

ערכים תזונתיים

ערך תזונתי של אגוזי פקאן (קלופים), ל-100 גרם‏:

• 9.17 גרם חלבון
• 71.97 גרם שומן:
  • 6.18 גרם חומצות שומן רוויות
  • 40.801 גרם חומצות שומן חד בלתי רוויות
  • 21.614 גרם חומצות שומן רב בלתי רוויות
• 13.86 גרם פחמימות, כולל 9.6 גרם סיבים תזונתיים
• 0.66 מ"ג תיאמין
• 0.21 מ"ג ויטמין B6
• 4.5 מ"ג מנגן
• 121 מ"ג מגנזיום
• 277 מ"ג זרחן
• 4.53 מ"ג אבץ

קישורים חיצוניים

• תמונות של עצי ופירות פקאן