פקאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפקאן
Pecan-nuts-on-tree.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אגוזיים
סוג: Carya
מין: פקאן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Carya illinoinensis
פקאן

הפקאן (שם מדעי: Carya illinoinensis, מאוית לעתים בטעות illinoensis) הוא עץ פרי נשיר, שמקורו בדרום מזרח אמריקה הצפונית — מאזור שנתחם בצפונו בדרום איווה ואינדיאנה ודרום בטקסס ומיסיסיפי.

במהלך השנים הביאו את עץ הפקאן לארץ ישראל, אפשר לראותו בחצר גינות של בתים וגם בשדות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקאן גדל לגובה של 25–40 מטרים. העלים מסודרים לסרוגין, אורך העלה 40–70 סנטימטרים. הפרחים מואבקים על ידי הרוח, ואינם מתאימים זה לזה לצורך האבקה, לכן נחוצים שני עצים או יותר כדי להפרות זה את זה. ההתרבות נעשית באמצעות הפצת זרעים, כשעומק זריעה מלאכותית היא כ-5 סנטימטרים.

עצי הפקאן מאריכים ימים ומניבים פירות עד גיל של יותר מ-300 שנה. קצב הגדילה מהיר מאוד ועל פי מקורות שונים צריכת המים שלו היא 150 ליטר לשבוע. העץ אוהב אקלים קר ויכול לגדול לממדי ענק, עד למצב בו הוא מטיל צל על פני צמחים אחרים. עליו בעלי תכונות אללופתיות, כך למשל הם מכילים כמות גדולה של אשלגן.

צורת פרי הפקאן דומה לביצה מוארכת, אורכו 2.6 עד 6 סנטימטרים, ורוחבו 1.5 עד 3 סנטימטרים. צבע קליפתו הפנימית חום כהה וקליפתו החיצונית הירוקה, הקרויה "שומר", מחולקת לארבעה חלקים הצמודים יחד, עובייה 3 עד 4 מילימטרים, היא קשה ומחוספסת ומכילה חומצה טאנית המגינה עליה מפני פגיעת מזיקים. קליפה זו מתפקעת כאשר הפרי בשל, ארבעת חלקי הקליפה מתפצלים כלפי חוץ, והפרי נושר עם טלטול העץ ברוח או, בגידול תעשייתי, בטלטול של מנערת מכנית ייעודית המשירה את הפירות ארצה כשמכונה אחרת אוספת אותם.

אגוזי פקאן, עם ובלי קליפה

תנובת הפרי היא בין אוגוסט לספטמבר.

אגוזי הפקאן אכילים ובעלי טעם עשיר ודמוי חמאה. הם יכולים להיאכל כפי שהם, או לשמש לבישול — במיוחד בקינוחים מתוקים אך גם בתבשילים מתובלים. אחד התבשילים הנפוצים ביותר שהפקאן הוא חלק עיקרי בהם הוא עוגת הפקאן, מאכל מסורתי בדרום ארצות הברית. הפקאן הוא מרכיב חשוב גם בממתק הפרלין (praline), אשר בדרך כלל מקושר לניו אורלינס.

עץ הפקאן משמש להכנת רהיטים בשל חוזקו, וכן כחומר בעירה מצוין להכנת בשר מעושן בטכניקת עישון קר או חם.

הפקאן הוא "עץ המדינה" של טקסס, אך המדינה המובילה בגידול פקאן בארצות הברית היא ג'ורג'יה, ואחריה טקסס, ניו מקסיקו ואוקלהומה. מחוץ לארצות הברית, מגדלים פקאן בישראל, אוסטרליה, ברזיל, מקסיקו, פרו ודרום אפריקה.
80 עד 95 אחוז מייצור הפקאנים העולמי-מקורו בארצות הברית, עם יבול שנתי של 150,000-200,000 טון המופקים מכ-10 מיליון עצים.

  • באנגלית, הכינוי המקובל לטיפש או למשוגע הוא nut (אגוז), אך בדרום לואיזיאנה משתמשים במילה pecan (פקאן) לאותה משמעות.

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך תזונתי של אגוזי פקאן (קלופים), ל-100 גרם‏[1]:


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]