קאריה (סוג)
 קאריה
| |
|---|---|
Carya ovata (אנ')
| |
| תקופה | |
| קרטיקון עליון - הווה 0–85.8 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אלונאים |
| משפחה: | אגוזיים |
| סוג: | קאריה |
| שם מדעי | |
 CaryaNuttall, 1818 | |
| |
קַרְיָה (שם מדעי: Carya), או בשם העממי הִיקוֹרִי, הוא סוג של עצים במשפחת האגוזיים, הכולל כ-18 מינים.[1] כיום מינים של סוג עץ זה גדלים בטבע באמריקה הצפונית ובמזרח אסיה: חמישה או שישה מינים גדלים בסין, הודו-סין והודו (אסאם), שנים עשר גדלים בארצות הברית, ארבעה במקסיקו, ושניים עד ארבעה בקנדה,[2][3] אבל ממחקר מאובנים מתור השלישון התגלה כי בעבר הוא גדל גם באירופה. מספר מינים של הקאריה משמשים למוצרים כמו אגוזים אכילים או לעץ.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "היקורי" נובע ממילה של ילידי אמריקה בשפה אלגונקינית (אנ') (אולי פאוהאטן (אנ')). זהו קיצור של פוקרצ'יקורי, פוקוהיקורה או מילה דומה, שעשויה להיות השם של אגוז עץ ההיקורי, או עשויה להיות משקה חלבי העשוי מאגוזים כאלה.[4] שם הסוג Carya הוא מיוונית עתיקה: κάρυον (קאריון) כלומר "אגוז".
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיני הקאריה הם עצי יער ממוזג (אנ') נשירים.
העלים מסורגים ונישאים על עוקץ הם מנוצים[א] המסתיימים בעלעל יחיד. הפטוטרת והציר נושא העלעלים פלומתיים עד חשופים וקשקשיים. העלעלים קצרי עוקץ וברובם משוננים, לעיתים נדירות שלמים. הם פחות או יותר פלומתיים וקשקשיים, פחות עד כמעט קירחים בצד העליון, השערות צפופות יותר בצד התחתון ובחלקן הן שערות בלוטיות קשקשיות.
מיני הקאריה הם חד-ביתיים, כאשר קיימת לעיתים דיכוגמיה. נוצרות תפרחות דמויות אשכול. הפרחים הקטנים הם בגוון צהוב-ירוק ומיוצרים באביב. העגילים הזכריים המשתלשלים צומחים בין עלים לגבעול והם מרובי פרחים, השיבולות הנקביות מפוזרות בדלילות והן קיצוניות וקצרות. הפרחים החד-מיניים הם בעקרון ללא עטיף. עלי הגביע מצטמצמים ל"דיסק צלקת" מתחת לעמוד העלי. הפרחים הזכריים מלווים בעלי מגן ובשתי חפות, לפרחים הנקביים יש "נדן" (מיזוג של עלי הכיסוי והחפה). ישנם עד 10, בדרך כלל 4, אבקנים זמינים בפרחים הזכריים. השחלה התחתונה החד-מגורית של שני עלי שחלה מתמזגת עם ה"כריכה", שני עמודי העלי הגדולים הם ישיבים. הפרחים מואבקים באמצעות הרוח, ומונעים הפריה עצמית.
פירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרי הוא אגוז גדול כדורי או סגלגל באורך 2–5 סנטימטרים ובקוטר 1.5–3 סנטימטרים סגור בקליפה בעל ארבעה קשוות המתפצלת כשהפרי מבשיל. קליפת האגוז עבה וגרמית ברוב המינים, ודקה בכמה, בעיקר הפקאן (C. illinoinensis); הוא מחולק לשני חצאים, שמתפצלים כאשר הזרע נובט. הפירות דומים לאגוזי מלך.
חלק מהפירות הם גבוליים וקשה לקבוע לאיזו קטגוריה לשייך אותם. האגוזים של הקאריה ואגוזי מלך (הסוג Juglans) ממשפחת האגוזיים גדלים בתוך קליפה חיצונית; הפירות הללו נחשבים לפעמים לבית גלעין או לאגוזים דמוי בית גלעין, ולא אגוזים בוטניים אמיתיים. "Tryma" הוא מונח מיוחד לבתי גלעין דמויי אגוזים כאלה.
ערך תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגוזי קאריה מיובשים מכילים 3% מים, 18% פחמימות, 13% חלבון ו-64% שומנים. 100 גרם של אגוזי קאריה מיובשים מספקים 657 קלוריות ומהווים מקור עשיר (20% או יותר מהערך היומי) למספר ויטמינים מקבוצת ויטמין B ומינרלים תזונתיים, במיוחד מנגן (220% מהערך היומי).
מינים וסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג Carya שייך למשפחת האגוזיים (Juglandaceae). במערכת ה-APG, משפחה זו נכללת בסדרה אלונאים. ידועים כמה מיני רביית כלאיים, עם בסביבות תשעה מיני כלאיים מקובלים שקיבלו שם מדעי.[1][5] המין Annamocarya sinensis הוא מין שסווג בעבר כ-Carya sinensis, אך כיום נחשב לסוג משל עצמו, Annamocarya.
מינים מדרום-מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Carya sect. Sinocarya
- Carya cathayensis (קאריה סינית) – המין גדל בטבע במחוזות אנחווי, ג'ג'יאנג, ג'יאנגשי וגוויג'ואו שבסין.
- Carya dabieshanensis (ייתכן שהמין זהה לקאריה סינית).
- Carya hunanensis (קאריית חונאן) – המין גדל בטבע במחוזות חונאן, ג'יאנגשי וגוויג'ואו שבסין.
- Carya kweichowensis (קאריית גוויג'ואו) – המין גדל בטבע במחוז גוויג'ואו שבסין.
- Carya poilanei (קאריית פוילאני) – המין גדל בטבע בלאוס ובווייטנאם.
- Carya tonkinensis (קאריה וייטנאמית) – המין גדל בטבע באסאם, בווייטנאם במחוזות יונאן וגואנגשי שבסין.[6]
מינים מאמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
Carya sect. Carya
.jpg)
- Carya floridana – באנגלית scrub hickory. המין גדל בטבע בפלורידה.
- Carya glabra – באנגלית pignut hickory, pignut, sweet pignut, coast pignut hickory, smoothbark hickory, swamp hickory ו-broom hickory. המין גדל בטבע ממזרח קנדה על פני מזרח ארצות הברית עד לפלורידה.
- Carya laciniosa – באנגלית shellbark hickory, shagbark hickory, bigleaf shagbark hickory, kingnut, big shellbark, bottom shellbark, thick shellbark ו-western shellbark. המין גדל בטבע באונטריו ובמרכז ומזרח ארצות הברית.
- Carya myristiciformis – באנגלית nutmeg hickory, swamp hickory ו-bitter water hickory. המין גדל בטבע באוקלהומה, דרום ארצות הברית, ובמדינה המקסיקנית נואבו לאון.
- Carya ovalis – באנגלית red hickory, spicebark hickory ו-sweet pignut hickory. נחשבת כשם נרדף ל-Carya glabra.[7]
- Carya ovata – באנגלית shagbark hickory. המין גדל בטבע בקנדה, ארצות הברית ומקסיקו, וכולל שני תת-מינים:
- C. o. var. ovata – באנגלית northern shagbark hickoryy.
- C. o. var. australis – באנגלית southern shagbark hickory ו-Carolina hickory (שם נרדף C. carolinae-septentrionalis).
- Carya pallida – באנגלית sand hickory. המין גדל בטבע בצפון, מרכז ומזרח ארצות הברית.
- Carya texana – באנגלית black hickory. המין גדל בטבע במרכז ומזרח ארצות הברית.
- Carya tomentosa – באנגלית mockernut hickory (שם נרדף C. alba). המין גדל בטבע במרכז ומזרח ארצות הברית.
- Carya washingtonensis (נכחד) – מיוקן במחוז קיטיטאס שבמדינת וושינגטון.
Carya sect. Apocarya – פקאנים
- Carya aquatica – באנגלית water hickory. המין גדל בטבע במרכז ודרום-מזרח ארצות הברית.
- Carya cordiformis – באנגלית bitternut hickory. המין גדל בטבע במזרח קנדה על פני מזרח ארצות הברית עד לפלורידה.
- Carya illinoinensis – באנגלית ובעברית פקאן.
- Carya palmeri – קאריה מקסיקנית. גדלה בטבע במקסיקו.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאריה משמש כצמח מזון לזחלים של כמה מיני פרפראים. אלו כוללים:
- Actias luna – באנגלית Luna moth.
- Euproctis chrysorrhoea – באנגלית Brown-tail moth.
- Coleophora – סוג הכולל מינים רבים של עשים, בהם C. Laticornella ו-C. Ostryae.
- Citheronia regalis – באנגלית Regal moth, שהזחלים שלו ידועים בתור שדי ההיקורי בעלי הקרניים.
- Amorpha juglandis – באנגלית Walnut sphinx.
- Catocala neogama neogama – תת-מין של Catocala neogama באנגלית the bride.
- Lophocampa caryae – באנגלית Hickory tussock moth.
- Knulliana cincta – באנגלית banded hickory borer.
מין של כנימת הפילוקסרה (Phylloxera caryaecaulis) הקרוי באנגלית hickory leaf stem gall phylloxera משתמש גם הוא בעץ הקאריה כמקור מזון. המינים במשפחת הפילוקסרה (Phylloxeridae) קשורים לכנימות עלה ויש להם מחזור חיים מורכב באופן דומה. ביצים בוקעות בתחילת האביב ובמהירות נוצרים עפצים סביב החרקים המתפתחים. עפצים של פילוקסרה עלולים לפגוע בעצי קאריה מוחלשים, אך בדרך כלל אינם מזיקים. עלים וזרדים מעוותים עלולים לנשור כמו גשם מהעץ באביב, כאשר הסנאים מפרקים רקמות נגועות ואוכלים את העפצים, אולי בגלל תכולת החלבון או משום שהעפצים בשרניים וטעימים לסנאים. Conotrachelus elegans הוא מין חדקונית שגם הוא ניזון מהעפצים של הפילוקסרה.
היסטוריה אבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאובנים העתיקים ביותר המיוחסים לקאריה הם גרגרי אבקה מהקרטיקון ממקסיקו ומניו מקסיקו. נתונים מהמאובנים ונתונים מולקולריים מצביעים על כך שייתכן שהסוג Carya התפצל למינים שונים במהלך המיוקן.[8] מיני קאריה מודרניים הופיעו לראשונה בשכבות אוליגוקן לפני 34 מיליון שנה. גילויים אחרונים של מאובני פרי קאריה תומכים עוד יותר בהשערה שהסוג היה נפוץ מזמן בנופים של מזרח אמריקה הצפונית, אולם תפוצתו הצטמצמה ועצי קאריה כבר לא גדלים בטבע ממערב להרי הרוקי.[9][10]
מאובנים של אגוזי קאריה ראשונים מראים קליפות פשוטות ודקות יותר ממינים מודרניים, למעט אגוזי פקאן, מה שמרמז שהעצים פיתחו בהדרגה הגנה מפני אכילת הזרעים על ידי מכרסמים. במהלך תקופה זו, לסוג הייתה תפוצה על פני כל חצי הכדור הצפוני, אך עידן הקרח בפלייסטוקן, שהחל לפני 2 מיליון שנה הכחיד אותו מאירופה. תפוצת עצי הקאריה באמריקה הצפונית התכווצה גם היא והם נעלמו לחלוטין מהיבשת ממערב להרי הרוקי. מכיוון שתיעוד המאובנים מראים כי אמריקה הצפונית הייתה בעלת המספר הגדול ביותר של מינים ממשפחת האגוזיים, סביר להניח שמקורו של הסוג שם והוא התפשט מאוחר יותר לאירופה ואסיה.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ ממיני הקאריה קשה, נוקשה, דחוס ועמיד בפני זעזועים. ישנם עצים חזקים יותר מהקאריה ועצים קשים יותר, אך השילוב של חוזק, קשיחות, קשיות ונוקשות המצויים בעץ הקאריה אינו נמצא בשום עץ מסחרי אחר.[11] הוא משמש לידיות כלי עבודה, ידיות מכוש, קשתות, חישורי גלגלים, עגלות, מקלות תיפוף, ידיות למקלות לקרוס, מוטות מקל גולף (לפעמים עדיין נקרא "מקל היקורי", אף על פי שהוא עשוי מפלדה או מסיבי פחמן), החלק התחתון של מגלשי סקי, מקלות הליכה, ולשימוש בענישה גופנית כסוג של שוט, ובעיקר כמקל הצלפה בבתי ספר ולשימוש ההורים. משוטי הצלפה (אנ') עשויים לרוב מקאריה. תכונה זו של עץ הקאריה הותירה עקבות בכמה שפות אינדיאניות: באוג'יבווה, קאריה נקרא mitigwaabaak, הלחם בסיסים של mitigwaab ("קשת") והסיומת "aakw" ("עץ קשה"). בשל מבנה הגרגירים שלו, עץ הקאריה רגיש יותר לספיגת לחות מאשר מיני עצים אחרים, ולכן הוא נוטה יותר להתכווצות, להתעוות או להתנפח עם שינויים בלחות.[12]
מחבטי בייסבול (אנ') היו עשויים בעבר מעץ קאריה, אך כיום הם עשויים יותר מעץ מהסוג מילה. קאריה מחליף את המילה בתור העץ המועדף עבור מקלות שינטי סקוטיים (הידועים גם כקאמנים). בקאריה נעשה שימוש נרחב לבניית מטוסים מוקדמים.
קאריה זוכה להערכה רבה גם עבור כיריים המחוממים בעצים (אנ') וצ'ימינאות (אנ'), שכן דחיסותו ותכולת האנרגיה הגבוהה הופכים אותו לדלק יעיל.[13] עץ הקאריה הוא גם סוג מועדף לעישון בשרים מומלחים. בדרום ארצות הברית, קאריה פופולרי לצליה על המנגל, מכיוון שעצי קאריה גדלים בשפע באזור ומוסיפים טעם לבשר. מיני הקאריה משמשים גם בייצור עשן נוזלי.
עץ קאריה משמש לעיתים לפרקט בשל עמידותו ואופיו.
תמצית מקליפת מין הקאריה Carya ovata (באנגלית shagbark hickory) משמשת גם כסירופ אכיל הדומה לסירופ מייפל, עם טעם מעט מריר ומעושן. בני הצ'ירוקי היו מייצרים צבע ירוק מקליפת קאריה, שבו השתמשו כדי לצבוע בדים. כאשר קליפה זו הייתה מעורבת עם קליפת מייפל, היא יצרה פיגמנט בצבע צהוב. האפר של עץ קאריה שרוף שימש באופן מסורתי להפקת אשלג המתאים לייצור סבון.[14]
האגוזים של מינים מסוימים טעימים ושימשו את האינדיאנים משבט הצ'ירוקי בהכנת מרק קנוצ'י (אנ'), בעוד שאחרים מרים ומתאימים רק כמזון לבעלי חיים. המינים Carya laciniosa (באנגלית shellbark hickory) ו-Carya ovata (באנגלית shagbark hickory) יחד עם הפקאן, נחשבים בעיני חלק לעצי האגוזים המשובחים ביותר. אגוזי פקאן הם עץ האגוזים החשוב ביותר שמקורו באמריקה הצפונית.[2]
כאשר מגדלים אותם עבור האגוזים שלהם, עצים מרוכבים מאותו זן אינם יכולים להאביק זה את זה בגלל אי-הסבילות העצמית שלהם. יש לשתול שני זנים או יותר יחד להאבקה מוצלחת. לשתילים (שגדלו מאגוזי קאריה) לרוב תהיה שונות גנטית מספקת.
למרות הצמיחה האיטית שלהם, חלק ממיני הקאריה נחשבים למועמדים פוטנציאליים לשימור יערות על אף שינויי האקלים בגלל חוסנם ועמידותם לבצורת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאריה, באתר ITIS (באנגלית)
- קאריה, באתר NCBI (באנגלית)
- קאריה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קאריה, באתר Tropicos (באנגלית)
- קאריה, באתר GBIF (באנגלית)
- קאריה, באתר IPNI (באנגלית)
- קאריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Carya images at the Arnold Arboretum of Harvard University Plant Image Database
- Damery, Jonathan. "The Carya Collection." Arnold Arboretum of Harvard University website.
- Hickory, 1911 Encyclopædia Britannica
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עלה המורכב מעלעלים או אונות בדמות נוצה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Carya Nutt". Plants of the World Online. Royal Botanical Gardens Kew.
- ^ 1 2 Flora of North America: Carya
- ^ Flora of China: Carya
- ^ Online Etymology Dictionary, entry "hickory"
- ^ USDA Plants Database Profile for Carya (hickory)
- ^ "Subordinate Taxa of Carya Nutt". TROPICOS. Missouri Botanical Garden.
- ^ Carya glabra
- ^ Zhang, Jing-Bo; Rui-Qi Li; Xiao-Guo Xiang; Steven R. Manchester; Li Lin; Wei Wang; Jun Wen; Zhi-Duan Chen (2013). "Integrated Fossil and Molecular Data Reveal the Biogeographic Diversification of the Eastern Asian-Eastern North American Disjunct Hickory Genus (Carya Nutt.)". PLOS ONE. 8 (7): e70449. Bibcode:2013PLoSO...870449Z. doi:10.1371/journal.pone.0070449. PMC 3713062. PMID 23875028.
- ^ Huang, Y.J.; Yusheng Liu; M.S. Zavada (2014). "New fossil fruits of Carya (Juglandaceae) from the latest Miocene to earliest Pliocene in Tennessee, eastern United States". Journal of Systematics and Evolution. 52 (4): 508–520. doi:10.1111/jse.12085.
- ^ McNair, D.M.; D.Z. Stults; B. Axsmith; M.H. Alford; J.E. Starnes (2019). "Preliminary investigation of a diverse megafossil floral assemblage from the middle Miocene of southern Mississippi, USA" (PDF). Palaeontologia Electronica. 22 (2). doi:10.26879/906.
- ^ Hickory
- ^ "Shrinking, Warping and Perfect Boards". LignomatUSA. Lignomat. במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [https://cgru.usda.gov/carya/species/ecobot.htm Hickories Economic botany]
- ^ Mitchell, John (1748). "An Account of the Preparation and Uses of the Various Kinds of Pot-Ash". Philosophical Transactions. 45: 543. JSTOR 104578.
