מכללות מקצועיות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המכללות המקצועיות בישראל הן מוסדות העוסקים במתן השכלה אך לא-מוסמכים להעניק תואר אקדמי. המכללות המקצועיות מעניקות השכלה גבוהה שאינה אקדמית, ומקנות לבוגריהן הסמכות ותעודות, ובפרט תעודת טכנאי (כיתה י"ג), תעודת הנדסאי (כיתה י"ד), או תעודת מקצוע. במכללות אלה ניתנים קורסים או הסמכות בתחומים שונים, כגון: רפואה משלימה, מחשבים, אומנות ומוזיקה, בנייה ותחזוקה, חשבונאות, בישול, מלונאות, חשמלאות, טכנולוגיה וקורסים טכנולוגיים ועוד.

אופיין של המכללות המקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללות המקצועיות הן מכללות שמתמקדות בדרך כלל בתחום מסוים ובו מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים. הפיקוח על המכללות המקצועיות המכשירות טכנאים מוסמכים והנדסאים בלבד מופקד לרוב בידי המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) של משרד הכלכלה שמעניק אישורים לבוגרי המכללות שבפיקוחו. מכללות מקצועיות המכשירות בעלי מקצוע שאינם טכנאים והנדסאים מעניקות תעודות מקצועיות (דיפלומה), אך אינן מפוקחות על ידי משרדי הממשלה.

בניגוד לאוניברסיטאות, רובן של המכללות אינן דורשות תנאי קבלה מיוחדים כמו המכללות האקדמיות, בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחנים התאמה לקורסים אך אין דרישה למבחן פסיכומטרי, בנוסף רק בחלק קטן מההכשרות נדרשת תעודת בגרות כתנאי קבלה ללימודים.

על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אוניברסיטאות ומכללות ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.