צבי לם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

צבי לָם (Lamm;‏ 1921, פולין2004, תל אביב) היה איש חינוך ישראלי, פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס א.מ.ת במדעי החברה (2004).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לם נולד ב-1921 בפולין. ב-1938 עלה לארץ ישראל בגפו כחלוץ, ועבד נמל חיפה ובחקלאות. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי. במסגרת זו, וכן בשליחות מחתרתית מטעם "ההגנה" והמוסדות הלאומיים, הקים בתי ספר יהודיים באיטליהבארי ובליבורנו) עבור ילדים יהודים פליטים ועקורים ממרכז אירופה, לימד בהם וניהל אותם. בתקופה זו שימש גם כמורה בבית הספר היהודי ברומא.

אחרי מלחמת העולם השנייה למד בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ובסיום לימודיו היה מורה ומחנך בכפר הנוער מאיר שפיה ובבתי ספר בחדרה. ב-1956 הוזמן ללמד בבית המדרש ע"ש דוד ילין, וכעבור שנים אחדות התמנה למנהלו, כממלא מקום של אברהם אבן שושן.

בתפקידו זה הקים בית ספר תיכון בחסות בית המדרש למורים, ששימש כמכינה ללימודים בסמינר. בשנת 1964 קיבל תואר מוסמך במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת תשכ"ז השלים בה את עבודת הדוקטורט שלו, בנושא "אידיאולוגיה וחינוך", בהנחייתעקיבא ארנסט סימון. לאחר מכן, בראשית שנה"ל תשכ"ח (1967) התמנה למרצה בבית הספר לחינוך שלה. בהמשך התמנה לפרופסור חבר ולפרופסור מן המניין. במחקריו התמקד לם באידאולוגיות חברתיות וחינוכיות, בגישות להוראה, בתוכניות לימודים ובהתפתחותה של מחשבת החינוך הישראלית.

הוא הקים וניהל את המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה העברית ואת הפרויקט "מורי מורים" – מסגרת להדרכת מורי מורים במכללות בעבודת הדוקטורט שלהם. במסגרת לימודי "תעודת הוראה" הנהיג לראשונה את שיטת הטיוטורים. בשנת 1976 חבר לפרופסורים משה כספי ויוסף באשי להקמת מכון חפ"ן (חינוך פתוח ניסויי), מכון להכשרת מורים בחינוך הפתוח.

בשנת 2004 הוענק לצבי לם פרס א.מ.ת במדעי החברה – חינוך ופסיכולוגיה (לם הלך לעולמו בטרם קיבל את הפרס). מנימוקי ועדת הפרס:

Cquote2.svg

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' צבי לם על תרומתו יוצאת הדופן למחשבת החינוך ולמעשה החינוכי בישראל. תרומתו לחינוך בארץ מקיפה את כל הרמות, למן עיון ועד מעשה, למן איתגור וביקורת ועד לבניית תשתיות מחשבתיות וארגוניות, ובכך חשיבותה המופלגת.

Cquote3.svg

צבי לם נפטר ב-2004, בגיל 83. הותיר את אשתו דפנה לם (עורכת דין; נפטרה ב-2013),‏[1] ובנו ד"ר אהוד לם (מרצה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב) ומשפחתו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה, מרחביה: ספרית פועלים (השכלה וחינוך), 1973. (מהדורה ב: 1976)
  • דימויים של הוראה: מחקר דעות, אידיאולוגיות והשקפות של מורים ושל מועמדים להוראה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – האגף להכשרת עובדי הוראה ולהשתלמותם – המחלקה להכשרת עובדי הוראה, תשל"ג.
  • מלחמה וחינוך, תל אביב: עם עובדתרבות וחינוך (מן המוקד), תשל"ו.
  • הכרעות דידאקטיות: תרגילים בשיקולי-דעת פדאגוגיים, תל אביב: ספרית פועלים, 1976. (ספר לתלמיד וספר למורה)
  • תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, תל אביב: ספרית פועלים, 1991.
  • שיטת החינוך של השומר הצעיר: סיפור התהוותה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס; גבעת חביבה – יד יערי, מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, תשנ"ח 1998. (הופיע בתרגום לאנגלית ב-2004: Youth Takes the Lead: The Inception of Jewish Youth Movements in Europe)
  • לחץ והתנגדות בחינוך: מאמרים ושיחות; עורך: יורם הרפז, תל אביב: ספרית פועלים (מחשבות על חינוך), תש"ס 2000.
  • במערבולת האידאולוגיות: יסודות החינוך במאה העשרים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב 2002.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה כספי וצבי לם (ליקטו וערכו), תורת החינוך, תל אביב: אוצר המורה‎ (מקראות פדגוגיות), תש"ך. (אנתולוגיה)
  • בנימין אחיה, משה הרפז, קורות ישראל; תכנון ועריכה: צבי לם; ציורים: חוה לוין, 3 כרכים, תל אביב: ניב, תשכ"ח.
  • נעמי ג' כהן, דורות; תכנון ועריכה: צבי לם, תל אביב: ניב, תשכ"ט 1969. (על תולדות עם ישראל; חוברת עבודה, תדריך למורה; "ספר ראשון להוראת הסטוריה לילדים טעוני טיפוח בבית הספר הממלכתי-הדתי")
  • צבי לם (עורך), ההוראה: בירורי משמעותה; תרגם: יונה שטרנברג, ירושלים: בית ספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל משרד החינוך והתרבות, תשכ"ט.
  • צבי אדר, צבי לם, שמואל שקולניקוב (עורכים), טכסטים במחשבת החינוך, ירושלים: האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי הרוח – ביה"ס לחינוך, תשמ"ב.
  • צבי לם (עורך), זרמים חדשים בחינוך; תרגום: דב פורת, תל אביב: יחדיו, תשמ"ג 1983.
  • צבי לם (עורך), בית-ספר וחינוך, ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ושל משרד החינוך והתרבות על-ידי הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ה 1985.
  • צבי לם (עורך), עיצוב ושיקום: אסופת מאמרים לזכרם של עקיבא ארנסט סימון וקרל פרנקנשטיין, ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ו 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דפנה לם באתר "אבלים".