קודקס אצטקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרט מהעמוד הראשון של קודקס בוטוריני, המתאר את היציאה מאצטלן.

קודקס אצטקי הוא מצחף שנוצר על ידי האצטקים, בתקופה הקדם-קולומביאנית, או על ידי צאצאיהם תחת הקולוניאליזם הספרדי. קודקסים אלו מהווים מקור ראשוני חסר תחליף לחקר התרבות האצטקית.

הקודקסים האצטקיים הקדם-קולומביאניים שונים מאלו האירופאיים בכך שהם בחלקם הגדול מצוירים, כלומר הם אינם מהווים סמלים פונטיים ולא נועדו לסמל שפה מדוברת או כתובה. הקודקסים בני התקופה הקולוניאלית אינם כתובים בכתב ציורים בלבד, אלא גם בנאהואטל קלאסיתאלפבית לטיני), בספרדית, ולעתים אף בלטינית.

על אף שקודקסים ספורים בלבד שרדו את כיבוש מקסיקו בידי הספרדים ואת שריפת הקודקסים בידי הכמרים כחלק מהכיבוש הרוחני, הרי שמסורות ציור במסורת הטלאקוויטוס (tlacuilos), ציירי הקודקסים, נמשכו אל תוך התקופה הקולוניאלית, וכיום קיימים כ- 500 קודקסים מהתקופה הקולוניאלית.

קודקס בורבוניקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד מספר 13 מקודקס בורבוניקוס.

קודקס בורבוניקוס (Borbonicus) הוא קודקס אשר נכתב בידי כהנים אצטקיים מעט לפני, או מעט לאחר, הכיבוש האירופי. כקודקסים קדם-קולומביאניים אחרים מצויר הקודקס בכללותו, אם כי מספר תאורים בספרדית נוספו אליו מאוחר יותר. ניתן לחלק את הקודקס לשלושה חלקים: חלקו הראשון הוא טונאלמאטל (Tonalamatl) מורכב, או לוח שנה קדוש; חלקו השני הוא תיעוד של מחזור 52 השנים, שהיה מקובל במרכז אמריקה, ובו סדר התאריכים של הימים הראשונים של כל אחת מ-52 שנים אלו; ואילו החלק השלישי מוקדש לפולחנים וטקסים, ובמיוחד לאלו שמסיימים את מחזור 52 השנים, כאשר יש להצית מחדש את "האש החדשה".

קודקס בוטוריני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודקס בוטוריני (Boturini) צוייר בידי מחבר אצטקי לא ידוע בנקודת זמן כלשהי בין השנים 1530 ו-1541, כעשור לאחר הכיבוש בספרדי של מקסיקו. בציוריו מספר הקודקס את סיפור המסע המיתי של האצטקים מאצטלן לעמק מקסיקו.

במקום להשתמש במספר דפים עשה המחבר שימוש ביריעה ארוכה של אמאטל (Amatl; סוג נייר פרה-קולומביאני המיוצר מסיבי עץ הפיקוס), המקופלת בצורת אקורדיון ל- ½21 דפים. באמצעו של הדף ה-22 נמצא קרע, ולא ברור אם כוונת המחבר הייתה לסיים את הקודקס בנקודה זו או לא. בשונה מקודקסים אצטקים אחרים הציורים נטולי צבע, ומשורטטים בדיו שחור בלבד.

שמו של הקודקס שאוב משמו של אחד מבעליו האירופאים הראשונים, לורנזו בוטוריני ברנדוצ'י (Boturini Bernaducci; 1702 - 1751‏), אולם הוא מוכר גם בשם "רצועת הנדידה" (Tira de la Peregrinación).

קודקס מנדוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמוד הראשון של קודקס מנדוסה
העמוד השני, מתאר את אגדת ייסודה של עיר הבירה טנוצ'טיטלאן, המיוצגת על ידי העייט על הקקטוס. הצלב בתוך הריבוע (הכחולים) מייצגים את האגם טחקוקו עליו בנויה העיר. בתוך הריבוע מופיעים ראשי השבטים החשובים ביותר המשתייכים לאצטקים

קודקס מנדוסה הוא קודקס ציורי ובו הערות וביאורים בספרדית. הקודקס חובר בסביבות שנת 1541 והוא מחולק לשלושה חלקים: היסטוריה של כל אחד משליטי האצטקים וכיבושיהם; רשימת המסים ששולמו בידי כל אחד מהמחוזות מעלי המס לאצטקים; ותאור כללי של חיי היום יום של האצטקים. הקודקס נוצר עבור קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ונקרא על שם אנטוניו דה מנדוסה, המשנה למלך הראשון של מלכות המשנה של ספרד החדשה, אשר הורה על חיבורו. את הקובץ כתב צייר ספרים אצטקי וכומר ספרדי שלמד את השפה תרגם את הגליפים לספרדית.

מיד לאחר סיום העבודה במקסיקו סיטי נשלח הקודקס לסנטו דומינגו והועלה על אונייה שהפליגה לספרד. אולם האניה הותקפה על ידי פריבטיר צרפתית, והקודקס, יחד עם שאר הביזה הגיע לצרפת לידיו של אנדרה טבה (André Thévet), הקוסמוגרף (גאוגרף) של אנרי השני, מלך צרפת. בשנת 1583 הגיע לצרפת הגאוגרף הבריטי ריצ'רד האקלוט כנספח לשגרירות. הוא התידד עם טבה וקנה ממנו את הקודקס. אחרי שהאקלוט נפטר בשנת 1616 עבר כתב היד לסופר סמואל פורצ'ס (Samuel Purchase), אשר שיבץ חלק מהציורים בספורי מסעות. לאחר פטירתו של פורצ'ס הקודקס עבר לרשות בנו וממנו לג'ון סלדן (John Selden) שכרך אותו. מאז שנת 1659 נמצא הקודקס בספריה הבודליאנית אשר באוניברסיטת אוקספורד.

הקודקס עצמו כתוב על 71 דפים בגודל פוליו (European paper), מתוכם 16 דפים הם תיאור ההיסטוריה של השנים 1325 עד 1521, כולל שמות תשעת המלכים האצטקים שמלכו באותה תקופה. 39 דפים הם רשימת 400 ערים ופירוט המסים, הקנסות, הכופר והמתנות שעל הערים להביא כל שנה לשלטון המרכזי. ב-16 הדפים הנתרים מתוארים חיי היום יום, מנהגי החיים ,החינוך והחוקים, שנה אחר שנה.

הקודקס הפלורנטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודקס הפלורנטיני הוא סדרה של 12 ספרים שנכתבו תחת פיקוחו של המיסיונר הפרנציסקני ברנרדינו דה סהגון בין השנים 1540 - 1585. ספרים אלו הם העתק של מקורות קודמים שאבדו, וייתכן שהושמדו בידי הרשויות הספרדיות אשר החרימו את עבודתו של סהגון. בקודקס זה נעשה שימוש רב, אולי יותר מכל קודקס אחר, לחקר התרבות האצטקית בתקופה שקדמה לכיבוש הספרדי. זאת על אף שמהדורה מלאה של הקודקס ובה כל הציורים, פורסמה לראשונה רק בשנת 1979. קודם לכן נעשה שימוש רק במהדורות מצונזרות, משוכתבות ומתורגמות לספרדית.

קודקס אאובין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודקס אאובין

קודקס אאובין (Aubin) מכיל היסטוריה ציורית של האצטקים החל מיציאתם מאצטלן (Aztlán), עבור בכיבוש הספרדי וכלה בתקופה המוקדמת של הקולוניאליזם הספרדי, עד לשנת 1607. הקודקס כולל 81 דפים וככל הנראה כתיבתו החלה בשנת 1576. ייתכן כי האח דייגו דוראן (Durán) פיקח על כתיבת הקודקס, שכן הוא פורסם בשנת 1867 תחת הכותרת Historia de las Indias de Nueva-España y isles de Tierra Firme והאח דוראן צויין כמחבר הפרסום. הקודקס נקרא גם "כתב היד של 1576" (Manuscrito de 1576), על שם שנת התחלת חיבורו. הקודקס מוחזק בספריה הלאומית של צרפת בפריז ועותק ממנו מוחזק בספריית אוניברסיטת פרינסטון.

הקודקס כולל תיאור של הטבח במקדש שבטנוצ'טיטלאן בשנת 1520.

אין לבלבל בין קודקס אאובין לבין טונאלמאטל אאובין.

קודקס אסונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקטע מעמוד מספר 34 בקודקס אסונה המתאר את הברית המשולשת של הערים טנוצ'טיטלאן, טשקוקו וטלאקופאן (Tlacopán).

קודקס אסונה (Osuna) הוא מקבץ של שבעה מסמכים נפרדים שנוצרו בתחילת שנת 1565 על מנת לשמש עדות כנגד המשנה למלך לואיס דה ולסקו (Velasco) במהלך הבדיקה שערך חרונימו דה ולדרמה (Valderrama) בין השנים 1563 ו-1566. בקודקס זה טוענים מנהיגים ילידים כי לא ניתנו להם שכר או תמורה בעבור מוצרים ושירותים שונים אותם סיפקו אנשיהם, ביניהם בניית בניינים ושירות במשק הבית.

הקודקס המקורי היה ציורי בלבד, אולם תאורים ופרטים בשפת הנאהואטל וכן תרגום לספרדית הוספו לו מאוחר יותר בעת שהוא נבחן בידי הרשויות הספרדיות.

קודקס קוסקצ'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודקס קוסקצ'ין (Cozcatzin) הוא כתב יד בן 18 דפים של נייר אירופקי (36 עמודים) הכרוכים יחדיו, המתוארך לשנת 1572, אם כי ייתכן והוא נכתב מאוחר יותר. עיקר הקודקס הוא ציורי, אולם יש בו כיתוב בספרדית ונהואטל.

חלקו הראשון של הקודקס מכיל רשימת אדמות שהוענקו בידי איצקואטל (Itzcóatl) בשנת 1439 וכן חלק מהתלונות כנגד דייגו מנדוסה (Mendoza). בעמודים אחרים ישנו מידע היסטורי וגינאולוגי, המתמקד בטלטלולקו (Tlatelolco) וטנוצ'טיטלאן. העמוד האחרון כולל תאורים אסטרונומיים בספרדית.

הקודקס קרוי על שמו של דון חואן לואיס קוסקצ'ין, המופיע בקודקס עצמו בתור "ראש העיר של עיר זו של מקסיקו" (alcalde ordinario de esta ciudad de México). הקודקס מוחזק בספריה הלאומית של צרפת שבפריז.

קודקס אישטלילשוצ'יטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודקס אישטלילשוצ'יטל (Ixtlilxochitl) הוא מקטע מקודקס המתוארך לתחילת המאה ה-17 אשר מתאר, יחד עם נושאים נוספים, לוח שנה שנתי של החגיגות והטקסים צויינו במקדש האצטקי (teocalli). כל אחד משמונה עשרה החודשים מיוצג בקודקס על ידי אל או דמות היסטורית.

הקודקס נכתב בספרדית על פני 50 עמודים הנפרשים על פני 27 דפים עשויים נייר אירופאי. בקודקס 29 ציורים. הקודקס נקרא על שם פרננדו דה אלבה קורטס אישטלילשוצ'יטל (~1568 - 1648), בן למשפחה השלטת של טשקוקו. הקודקס נמצא בספריה הלאומית הצרפתית בפריז.

קודקס מליאבקיאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדו האחורי של עמוד מספר 11 בקודקס מליאבקיאנו, המתאר (משמאל לימין) את סימני הימים "סכין", "גשם", "פרח" ו"קרוקודיל".

קודקס מליאבקיאנו (Magliabechiano) נוצר במרוצת אמצע המאה ה-16, בשנים הראשונות של הקולוניאליזם הספרדי. הקודקס מבוסס על קודקס בלתי ידוע מוקדם יותר והוא בעיקרו מסמך דתי המתאר 20 שמות הימים בהם נעשה שימוש במחזור ספירת הימים האצטקי (Tonalpohualli), את החגיגות לאורך 18 החודשים, את מחזור 52 השנים, אלילים שונים, טקסים דתיים, מנהגים ואמונות קוסמולוגיות.

הקודקס כולל 92 דפים עשויים נייר אירופאי ועליהם ציורים וטקסט בספרדית משני צידי הדף.

הקודקס קרוי על שמו של אנטוניו מליאבקיאנו, אספן כתבי יד איטלקי בן המאה ה-17 וכיום הוא מוחזק בספריה הלאומית המרכזית של איטליה (Biblioteca Nazionale Centrale), בפירנצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]