קונוב
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה | ||
| מחוז | אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי | ||
| שטח | 7.28 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 2,782 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 50°57′N 21°16′E / 50.950°N 21.267°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.kunow.pl/ | |||
קונוב (בפולנית: Kunów, ביידיש: קינעוו, קינוב) היא עיירה במחוז אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונוב נזכרת לראשונה בתחילת המאה ה-12 כאחוזת בישופים, ובשנת 1365 הוענקו לה זכויות עיר. בשנת 1502 הוחרב היישוב בידי הטטרים, ולאחר שהשתקם, נפגע שוב באמצע המאה ה-17 כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית לפולין. בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכלל היישוב בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכלל בשטחי פולין הקונגרסאית.
במהלך מרד ינואר היווה היישוב אחד ממוקדי המורדים הפולנים, ועקב כך, נטלו ממנו הרוסים את מעמדו העירוני בשנת 1869. זכויות אלה הושבו ליישוב רק בשנת 1990.
יהודי קונוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1912 (תרע"ב) מונה רבי יעקב יצחק דן לנדא (לימים האדמו"ר מסטריקוב) לכהן כרב העיר. לפניו כיהן אחיו רבי אברהם אביגדור שנפטר בחטף. לאחר עשר שנות רבנות הייתה שרפה גדולה בעיר והרב לנדא חזר לבית הוריו וסייע לאביו בהנהגת החסידות.
בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-500 יהודים, כרבע מתושביו. עם כיבוש היישוב בידי הגרמניה הנאצית בתחילת ספטמבר 1939, גורשו יהודיו לאוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, וכעבור שבוע הורשו לחזור אליו. עם שובם, הוטלו עליהם גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, חובת ביצוע עבודות כפייה, החרמת רכוש, איסור על קשר עם לא יהודים וחובת תשלום סכומי כופר. במרץ 1941 הובאו ליישוב כ-100 יהודים שגורשו מווינה.
בסוף אוקטובר 1942 ערכו אנשי ס"ס וכוחות אוקראיניים אקציית חיסול בגטו שביישוב, תוך שליחת כ-500 מיושביו למחנה ההשמדה טרבלינקה, ורצח הקשישים והחולים מחוץ ליישוב. מקהילת קונוב שרד את השואה יהודי אחד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קונוב- קונוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- קונוב (Kunów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קונוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- יולנטה קריימר, קונוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 251–252), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
