קיפודי ים

קיפודי ים
	קיפוד ים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	קווצי עור
מחלקה:	קיפודי ים
שם מדעי
	Echinoidea; ‏Leske, 1778

קִפּוֹדֵי־יָם^[1] (שם מדעי: Echinoidea) היא מחלקה של חסרי חוליות ממערכת קווצי העור. קיפודי הים המודרניים נחלקים לשתי קבוצות:

"קיפודי־ים רגולריים" בעלי צורה סימטרית כדורית־עיגולית, חיים בעיקר על מצעים מוצקים סלעים, אלמוגים, ניזונים מאצות וצמחי מים ובכך מנקים את פני הסלע כך שמושבות אלמוגים חדשות יוכלו להתפתח עליו. רוב קיפודי הים בעלי הקוצים נמנים עם קבוצה זו.
"קיפודי־ים אי־רגולריים" פחוסים. חיים בתוך החול, ניזונים ממזון אורגני.

שמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של מחלקת קיפודי־הים ניתן להם בשל הקוצים הארוכים והבולטים שעל גופם החיצוני, המזכירים קוצים של קיפוד אמיתי, אם כי אין כל קשר בין אלה לאלה. באנגלית הם נקראים Urchin, מלה שמקורה במילה הלטינית Ericius. המינים השונים זוכים בשם על פי דמיונם והשימוש שנעשה בהם. למשל, קוצי העפרונן (Heterocentrotus) שימשו בעבר לכתיבה אחרי שריפת הקצוות שלהם, ומכאן שם הסוג.

רוב קיפודי־הים ה"אי־רגולריים" הם משוטחים, או מוארכים ולהם סימטריה מוארכת. הם חיים על ובתוך חול הקרקעית, ונעים בתוכו באמצעות הקוצים. חלקם מכונים בשל כך "עכברי־ים" אם כי אין לבלבל אותם עם עכברי הים ממשפחת האפרודיטידיאה. אחרים הם משוטחים כמטבעות, נעים בתוך החול ונקראים מטבעוניים (Sand Dollars), כשהתנועה נעשית על ידי תנועת הקוצים בתוך החול, כמשוטים. ניזונים ממזון אורגני.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיפודי הים הרגולריים תפוצה כלל־עולמית בכל חופי הסלעים, ועל קרקע הים הקשה. כולם חיים במי ים ונמנעים ממים מתוקים. הם נמצאים באוקיינוסים ובימים ברחבי העולם, ומיניהם נפוצים הן באזורים טרופיים והן באזורים הממוזגים ואף בימים הקרים. הם מסתתרים באזורים סלעיים מתחת למים.

קיפודי הים האי־רגולריים מוגבלים בדרך כלל לחופים רכים, שבהם הם נעים בעומקים שונים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחופי ישראל נמצאים עשרות מינים של קיפודי ים שונים, חלקם ים־תיכוניים וחלקם טרופיים. המינים טרופיים עברו בשנים האחרונות דרך תעלת סואץ, מים סוף לים התיכון. רוב קיפודי הים נמצאים בתחום הרדוד, אך הם מיוצגים גם במעמקי האוקיינוסים.

תפקידם בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מהווים קבוצת מפתח (key species) שממלאים תפקיד חשוב בסילוק הצמחים כדי לאפשר לבעלי חיים מקבוצות אחרות (כגון אלמוגים, אצטלניים וצדפות) להיצמד למצע.

צורתם ותכונותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיפודי הים הרגולריים צורה כדורית ורוב המינים מכוסים בקוצים שעוקצים כאשר נוגעים בהם בעור לא מוגן. חלק מהקוצים חלקים וחלקם נושאי זיזים דוקרניים ואורכם שונה. קיפודי הים מגינים על עצמם באמצעות הקוצים. אמצעי אחר, המשלב את הקוצים עם צבתות זעירות, נקרא קוֹצְבָת (pedicellaria), שלעיתים יש בו בלוטות של ריר ארסי, שאינו גורמים למוות אך מרתיע טורפים. בנוסף, הם גורמים לעיתים לאלרגיות ואי־נוחות לבני אדם.

מבנה גופם ואיברים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלד קיפודי הים עשוי לוחיות גיר קלציטי המוקף ברקמה רכה, המוקפת בעטיפת חומר רך – קולגן. הלוחיות נוצרות בחלק העליון של השלד, המכונה "הקוטב הצפוני". מקצהו העליון של "פנס אריסטו", מתחיל מעי המקיף את חללו הפנימי של הגוף כשהוא מחובר בחוטי קולגן אל דופן השלד מפנימו. לאחר שתי הקפות עולה המעי אל ה"קוטב העליון" שם הוא נפתח כפי טבעת, העשוי מלוחיות מנוקבות.

מערכת "רגלי המים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת מיוחדת לקווצי העור היא מערכת "רגלי המים" (ambulacra), עשרות עד מאות של צינורירים היוצאים מחורירים דקיקים בשלד, כאשר בקצהו של כל צינוריר כפתור הצמדה הנצמד לעצמים קשיחים. המערכת האמבולקרלית מחולקת לחמשה "רדיוסים" שעוברים לאורך (בעצם גובה) השלד מפי הטבעת שם הם נוצרים, ועד לפה. מערכת זו היא אמצעי התנועה הבסיסי של קיפודי הים הרגולריים. מערכת של לחצים מכניים המופעלת על ידי רגלי המים, רקמות קולגן ושרירים, מעצבים את צורתו הסופית של שלד קיפוד הים. זוהי מערכת מורפולוגית אפיגנטית שאיננה נשלטת על ידי המערך הגנטי, אלא סביבתית.

עיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת העיכול של קיפודי הים הרגולריים מתחילה בפה מרכזי בתחתית השלד הכמעט־כדורי. המזון נקלט על ידי איבר לעיסה הקרוי "פנס אריסטו" שמורכב מחמש לסתות, ערוכות סביב פתח הפה, המהוות כל אחת מהן נדן שבו שן אחת, העשויה מקלציט עשיר במגנזיום, מה שמגביר את קושיה. בעזרת שיניים אלה הם מסוגלים לכרסם גומות בסלע הגיר ולקטוף את האצות שעליו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד פי הטבעת, נפתחים חמישה פתחים המשחררים את תוצרי המין – השחלות של הנקבות והאשכים של הזכרים – אל חלל המים ושם מתמזגים הזכריים והנקביים לייצר את עובר קיפוד הים הקרוי "פלוטאוס" (Echinopluteus) המתפתח במים כפלנקטון, עד להפיכתו לבוגר.

קיפוד ים כמזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות רבות משמשים קיפודי הים למאכל. שחלותיו של הקיפוד נחשבות כמעדן בארצות רבות. סוגים שונים של קיפודי ים מיוצאים ליפן^[2] ולארצות מזרח אסיה אחרות בהן הקיפוד נחשב כמעדן. קיפוד הים הסגול נחשב כמעדן בצרפת, בספרד, באנגליה ובצ'ילה, נאכל לרוב נא עם מעט מיץ לימון ושום או כתוספת למרק, מאכלי ביצים ועוד.

עקיצת קוצי הקיפוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האנשים נעקצים כאשר הם דורכים עליהם בטעות, וקוצי קיפודי הים עלולים לחדור לגופם של מתרחצים וצוללים. בחלק ניכר של המקרים יתמוסס הקוץ אולם יש מקרים בהם נדרש טיפול רפואי^[3]. במקרה של בחילות, כאבים בחזה, בעיות נשימה או סימני זיהום (אדמומיות ומוגלה), הנגרמים מעקיצת קיפוד הים, יש לפנות מייד לטיפול רפואי^[4].

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן דוגמאות לכמה סוגים אופייניים:

אַרְסַן־יָם פִּרְחוֹנִי (Toxopneustes pileolus)

קיפוד ים ארסי בקוטר של 14–20 ס"מ, שתואר בספר השיאים של גינס בשנת 2014 כ"קיפוד הים המסוכן ביותר בעולם". הוא עלול לגרום לשיתוק, התכווצויות שרירים ואף להגיע לכדי מוות. בן משפחתו, הקטיפן, מצוי בים סוף ובאוקיינוסים הטרופיים, פחות ארסי. לארסן מחטים קצרים מאלה של קיפוד הים השחור נזרית, אך הם קוצבתים (פדיצלריות) משולשים דמויי פרחים, המשמשים כנשק ארסי וגם לניקוי טפילים. את הקיפוד הזה ניתן למצוא בחופים הטרופיים ממזרח אפריקה, דרך יפן ועד אינדונזיה ואיי קוק – תמיד על קרקע חולית או סלעית. אינו מצוי בימים המקיפים את מדינת ישראל.

קטיפן אילתי (Tripneustes gratilla elatensis)

קטיפן (Tripneustes) הוא סוג טרופי שמצוי במיניו השונים בכל הימים החמים בעולם, אך לא באגמי מים מתוקים. קטיפן מובהק (Tripneustes gratilla) נפוץ מחופי אפריקה המזרחית ועד הוואי באוקיינוס השקט. קטיפן אילתי (Tripneustes gratilla elatensis) מצוי בים סוף לכל אורכו, והוא תת־מין אנדמי, כלומר ייחודי לים סוף, השונה במידה מובהקת מהקטיפן המובהק; בעוד שהמובהק חי לרוב על משטחי עשבי ים ומעט גם בשונית הקטיפן האילתי חי רק בשונית ועל אבנים שבסמוך לה. בעוד שהמין האוקייני מגן על עצמו באמצעות הקוצים החדים המעובים למחצה, האילתי מצויד ב"שדות" של קוצבתים התופסים את רובו של השטח העליון של הגוף, שיעיל כנראה יותר מאשר הקוצים החדים. מכאן גם שמו קטיפן על שם משטחי הקוצבתים הנראה כמשטח קטיפתי. רגישותו לזיהומים כימיים גרמה להופעת עיוותי שלד "מפלצתיים" בחופי אילת בשנות השבעים של המאה העשרים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת־מחלקה Cidaroidea

- - סדרה קדומי־שלד (Cidaroida)
    - משפחה כתריים (Cidaridae)
    - משפחה Ctenocidaridae
    - משפחה Histocidaridae
    - משפחה Psychocidaridae

תת־מחלקה Euechinoidea

- - סדרה רכי־שלד (Echinothurioida)
    - משפחה שלפוחיתניים (Echinothuriidae)
    - משפחה Kamptosomatidae
    - משפחה Phormosomatidae
אינפרא מחלקה Acroechinoidea
- - סדרה Aspidodiadematoida
    - משפחה Aspidodiadematidae
  - סדרה חדי־קוצים (Diadematoida)
    - משפחה נִזריתיים (Diadematidae) – בה נזרית ארוכת קוצים
    - משפחה Lissodiadematidae
  - סדרה Micropygoida
    - משפחה Micropygidae
  - סדרה Pedinoida
    - משפחה Pedinidae
אינפרא מחלקה Carinacea
- על סדרה Calycina
  - סדרה Salenioida
    - משפחה Saleniidae
- על סדרה Echinacea
  - סדרה כסויי־שת (Arbacioida)
    - משפחה שחורניתיים (Arbaciidae)
  - סדרה קשותי־לסת (Camarodonta)
    - משפחה Echinidae
    - משפחה סגלגליתיים (Echinometridae)
    - משפחה Strongylocentrotidae
    - משפחה קטיפניים (Toxopneustidae) – בה ארסן־ים פרחוני
    - משפחה קיפוד־סגוליים (Parechinidae)
    - משפחה Parasaleniidae
    - משפחה סריגיים (Temnopleuridae)
    - משפחה זוטריים (Trigonocidaridae)
  - סדרה Stomopneustoida
    - משפחה Glyptocidaridae
    - משפחה Stomopneustidae
אינפרא מחלקה Irregularia
- - סדרה Holectypoida (נכחדה)
  - סדרה Echinoneoida
    - משפחה Echinoneidae
- על סדרה Atelostomata
  - סדרה קיפודי־לב (Spatangoida)
    - משפחה Asterostomatidae
    - משפחה לבבתניים (Brissidae)
    - משפחה Palaeotropidae
    - משפחה אחי־לבביים (Spatangidae)
    - משפחה Eupatagidae
    - משפחה Eurypatagidae
    - משפחה לבביים (Loveniidae)
    - משפחה Macropneustidae
    - משפחה Maretiidae
    - משפחה Megapneustidae
    - משפחה Hemiasteridae
    - משפחה Aeropsidae
    - משפחה Micrasteridae
    - משפחה Ovulasteridae
    - משפחה Plesiasteridae
    - משפחה קדומיתיים (Palaeostomatidae)
    - משפחה תלומיתיים (Schizasteridae)
    - משפחה Prenasteridae
    - משפחה קסומתיים (Pericosmidae)
    - משפחה Paleopneustidae
  - סדרה Holasteroida
    - משפחה Calymnidae
    - משפחה Carnarechinidae
    - משפחה Corystusidae
    - משפחה Plexechinidae
    - משפחה Pourtalesiidae
    - משפחה Urechinidae
- על סדרה Neognathostomata
  - - משפחה Apatopygidae
  - סדרה Cassiduloida
    - משפחה Cassidulidae
    - משפחה Neolampadidae
    - משפחה Pliolampadidae
  - סדרה מטבעוני־ים (Clypeasteroida)
    - משפחה מטבעוניים (Clypeasteridae)
    - משפחה קיפוד־קטיים (Fibulariidae)
    - משפחה עוגיתיים (Laganidae)
    - משפחה Echinarachniidae
    - משפחה Rotulidae
    - משפחה Taiwanasteridae
    - משפחה Scutellidae
    - משפחה דיסקתיים (Astriclypeidae)
    - משפחה Dendrasteridae
    - משפחה Mellitidae
  - סדרה קיפודי־פנס (Echinolampadoida)
    - משפחה פנסניים (Echinolampadidae)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה פרבר, קיפודי־ים, עמ' 59–61, 169–174 בספר: החי והצומח של ארץ ישראל. עורך: לב פישלזון. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע 1983.
(Dafni, J.(1983) A new sub-species of Tripneustes gratilla (L.) in from the northern Red Sea. Israel Journal of Zoology 32-1-12
יעקב דפני. מחקרים בביולוגיה של קיפוד הים קצר הקוצים במפרץ אילת. מחקרי דרום סיני 1967–1982. עמ' 138–143.
יעקב דפני קווצי העור, מוזר הוא שמם האמצעי ספר דיגיטלי בהוצאת "יעלה" באילת 2015
יעקב דפני אין חיה כזאת ספר דיגיטלי בהוצאת "יעלה" באילת 2015