איי קוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Cook Islands
Kūki 'Āirani
Flag of the Cook Islands.svg Coat of arms of the Cook Islands.png
דגל סמל
מוטו לאומי: {{{מוטו לאומי}}}
המנון לאומי: Te Atua Mou E
(אלוהים הוא אמת)
מיקום איי קוק
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית, מאורית בניב מקומי
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אבארואה (Avarua)
21°12′0″S 159°46′0″W
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
נציג המלכה

ראש הממשלה

המלכה אליזבת
פרדיק טוטו גודווין

הנרי פונה

הקמה
4 באוגוסט 1965
שטח[1]
- דירוג עולמי
236 קמ"ר 
215 בעולם
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
10,134 נפש 
223 בעולם
42.94 נפש לקמ"ר
166 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2005)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
183 מיליון $ 
219 בעולם
18,078 $
74 בעולם
מטבע דולר ניו זילנדי דולר איי קוק ‏ (NZ$)
אזור זמן UTC -10
סיומת אינטרנט .Ck
קידומת בינלאומית 682+
מפת איי קוק

איי קוּ‏קמאורית: Kūki 'Āirani, באנגלית: Cook Islands) הם שתי קבוצות איים בדרום האוקיינוס השקט, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי, הקרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק. האיים בעלי שטח מעשי של כ-240 קילומטרים רבועים, אך כולל שטחי המים הטריטוריאליים מגיע השטח הכולל ל-1.8 מיליון קמ"ר. איי קוק מונהג משטר פנימי פרלמנטרי דמוקרטי בהסכם חופשי עם ניו זילנד, כאשר יחסי החוץ הם באחריות ניו זילנד, וכל התושבים הם בעלי דרכון ניו-זילנדי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי קוק התיישבו לראשונה הפולינזים במאה ה-6 לספירה. הנווט הבריטי, ג'יימס קוק הגיע לאיים ב-1773 ו-1779 וקרא לאיים "איי הרוי".

השם "איי קוק", לכבודו של קוק, הופיע במפה רוסית של הצי הרוסי הקיסרי ב-1880. איי קוק הפכו למדינת חסות בריטית על פי בקשתם של התושבים ב-1888. ב-1901, עברו האיים לרשות ניו זילנד. איי קוק קיבלו עצמאות ב-1965.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מקורות ההכנסה העיקריים באיים הם תעשיית הפנינים השחורות המפורסמות בכל העולם, אשר מיוצרות בעיקר בחוות באיים הצפוניים מניהיקי (Manihiki) ופנרהין (Penrhyn) ומהווים כ-80 אחוזים מההכנסה של האיים, וכן תיירות. מקורות הכנסה נוספים הם בנקאות, סחר בדגה ובפירות ים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי קוק מורכבים משתי קבוצות, הדרומית והצפונית. הקבוצות מרכיבות ביחד 15 איים ראשיים. הקבוצה הדרומית היא השלטת, ובה חיים רוב התושבים ונמצאים אי הבירה- ררוטונגה (Rarotonga), שדה התעופה הבינלאומי, הפרלמנט ומשרדי הממשל.

בקבוצה הדרומית האי הגדול ביותר הוא ררוטונגה, ובו מרוכזים רוב התושבים. איים נוספים בקבוצה הם-

הקבוצה הצפונית היא נידחת ביותר, והגישה אליה מתבצעת בטיסות אחת לשבוע, בספינות משא אחת לחודש וכן על ידי בעלי יאכטות פרטיות. בתחילה, הקבוצה לא נחשבה לחלק מאיי קוק ורק מאוחר יותר נוספה לקבוצה הדרומית.

קבוצה זו ידועה בתעשיית הפנינים שלה. כמו כן בקבוצה זו שוכן אטול סווארו- אשר התפרסם בזכות הסופר הניו זילנדי טום ניל, שגר במקום במשך שנים, וכתב בו את הספר An Island to Oneself.

האיים בקבוצה הצפונית הם-

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי קוק חיים כ-15 אלף תושבים, רובם מאורים אשר מדברים מאורית של איי קוק וכן אנגלית. בנוסף ניתן לפגוש באיים מהגרים מניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י, ואיים נוספים באוקיינוס השקט. למעשה, האיים סובלים מהגירה שלילית, וכיום חיים בניו זילנד יותר "קוק-איילנדרים" מאשר באיים עצמם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014


תחומי ניו זילנד
איי קוק · טוקלאו · ניו זילנד · ניואה · שטח חסות רוס דגל ניו זילנד
קבוצות איי פולינזיה
איי אוסטרל · איי קוק · אי הפסחא · איי גמבייר · הוואי · ואליס ופוטונה · איי קרמדק · איי לויאלטי · איי מרקיז · ניו זילנד · פיטקרן · סמואה · איי סוסייטי · טוקלאו · איי טונגה · טואמוטוס · טובאלו מפת איי פארו