קרב אקטיום
| אקטיום | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||||||
קרב אקטיום היה קרב ימי במלחמת האזרחים הרומית בין מרקוס אנטוניוס ואוקטוויאנוס (אוגוסטוס קיסר). הוא התרחש ב-2 בספטמבר 31 לפנה"ס בים היוני, ליד המושבה הרומית אקטיום שביוון (כיום העיר פרבזה). ציו של אוקטוויאנוס הונהג בידי מרקוס ויפסניוס אגריפה, וציו של אנטוניוס נתמך בציה של מאהבתו קלאופטרה, מלכת מצרים התלמיית. בקרב ניצח אוקטוויאנוס, שכונה בעקבותיו פרינקפס אוגוסטוס, ולבסוף גם הוכתר כקיסר הרומי הראשון. יש הרואים, לפיכך, בתאריך זה את יום נפילתה של הרפובליקה הרומית ותחילתה של האימפריה הרומית. הקרב נחשב גם לקיצה של התקופה ההלניסטית, מכיוון שהוביל להתאבדותה של קלאופטרה, המלכה האחרונה של בית תלמי.
תוכן עניינים |
הרקע לקרב [עריכה]
כוחו של אוקטוויאנוס נבע מאימוצו על ידי יוליוס קיסר, שהעניק לו פופולריות ונאמנות בקרב הלגיונות. לאחר שאנטוניוס הכריז שיורשו החוקי של קיסר הוא קיסריון, בנם של קלאופטרה וקיסר, החל אוקטוויאנוס לחוש באיום על מעמדו כיורש, והחלה מלחמת תעמולה נגד אנטוניוס שהביאה לפירוק הטריאומווירט השני בסוף שנת 33 לפנה"ס. לבסוף, נישל הסנאט הרומי את אנטוניוס מסמכויותיו והכריז מלחמה על קלאופטרה. עם זאת, מיד לאחר מכן חברו לאנטוניוס שליש מחברי הסנאט ושני קונסולים. המלחמה בשנת 31 לפנה"ס החלה לאחר שמפקד הצבא של אוקטוויאנוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, כבש את מתונה, עיר יוונית ונמל חשוב שהייתה נאמנה לאנטוניוס. אנטוניוס אמנם היה חייל מעולה, אך חוסר נסיונו בלוחמה ימית הביא למפלתו.
מהלך הקרב [עריכה]
שני הציים נפגשו מחוץ למפרץ אקטיום, בבוקר ה-2 בספטמבר 31 לפנה"ס, כאשר מרקוס אנטוניוס הוביל צי של 220 ספינות מלחמה בין המיצרים אל הים הפתוח. שם הוא פגש את ציו של אוקטוויאנוס, בפיקודו של מרקוס ויפסניוס אגריפה, שחסם בקשת את יציאתו מכיוון דרום. ספינותיו של אנטוניוס היו בעיקר קווינקוורמות כבדות - סוג של טרירמות ענק עם איילי-ניגוח ששקלו עד שלושה טונות. חרטומי הספינה היו משוריינים בלוחות ברונזה וקורות עץ שהקשו על ניגוח הספינה. לרוע מזלו של אנטוניוס, קדחת מלריה שהתפשטה בקרב אנשיו בעת שהמתין לאוקטוויאנוס הביאה לדלדול בכוח האדם שלו. מספרם המועט של מושכי המשוטים הביא לחוסר יכולת להוציא לפועל את הטקטיקה שלשמה נבנו הספינות - התנגשות חזיתית בספינת האויב. גם המורל של האנשים ירד בעקבות קטיעת קווי האספקה. אנטוניוס שרף את הספינות שלא היה יכול לאייש, וקיבץ יחדיו את השאר.
ציו של אוקטוויאנוס הורכב בעיקר מליבורניות, ספינות קטנות יותר, שאויישו במלואן בצוות מאומן ורענן יותר. לספינות הקטנות היה יתרון במהירות על פני הקווינקוורמות, ויכלו להתחמק מנסיונות הריסוק שלהן. לפני הקרב ערק דליוס, מצביאו של אנטוניוס, לצד של אוקטוויאנוס והביא לו את תוכניות הקרב. אנטוניוס קיווה להשתמש בספינותיו הגדולות כדי להדוף את האגף שבפיקוד אגריפה לכיוון צפון, אך צי אוקטוויאנוס דאג להישאר מחוץ לטווח הספינות. מעט לאחר צהרי היום נאלץ אנטוניוס להתרחק מהחיפוי של החוף.
לאחר שהיה ברור שמצבו של אנטוניוס מידרדר, נסוג צי קלאופטרה לים הפתוח מבלי לקחת כלל חלק בלחימה. אנטוניוס עצמו נסוג לספינה קטנה עם דגלו והצליח לברוח מהקרב בעזרת מספר ספינות מלחמה שלקח עמו כהגנה. לחיילי אנטוניוס שנותרו מאחור לא שפר המזל, ואוקטוויאנוס הטביע את כולם.
תוצאות הקרב [עריכה]
על אף שהקרב היה פשוט, היו לו השלכות פוליטיות אדירות. למרקוס אנטוניוס המנוסה היה צי גדול כמו לאוקטוויאנוס, והייתה לו היכולת לנצח. ההפסד של אנטוניוס הביא לעריקה נרחבת של חיילים מצבאו - כ-19 לגיונות רגלים וכ-12 אלף פרשים ערקו עם לילה והחלישו את יכולתו של אנטוניוס לנצח את יריבו. לאחר שנטשו אותו חייליו, אנטוניוס התאבד. קלאופטרה ניסתה לנהל משא ומתן על תנאי הכניעה, אך משלא הצליחה שמה קץ לחייה ב-12 באוגוסט שנת 30 לפנה"ס.
ניצחון אוקטוויאנוס באקטיום הביא לתבוסת אנטוניוס וסיפוח מצריים לאימפריה הרומית. הוא נחשב כנקודת המעבר בין הרפובליקה הרומית לאימפריה הרומית. סיפור הקרב מופיע באיניאדה מאת ורגיליוס. אוגוסטוס קיסר החל בחגיגות האקטיה השנתיות לציון הניצחון על אנטוניוס. כמו כן, הוא הקים מונומנט בקרבת אתר הקרב, בו שולבו איילי-הניגוח מהברונזה שנלקחו מהספינות שהוטבעו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אקטיום - פרויקט מחקר משותף לאוניברסיטת דרום פלורידה ומשרד התרבות היווני.