איזיס
איזיס ביוונית:ισις הוא שמה היווני של האלה המצרית אסת: אלת האמהות, הפריון והטבע, שנחשבה לבעלת כוחות ריפוי מופלאים. במיתולוגיה המצרית, איזיס הייתה אחותו ואשתו של אוזיריס, אחותו של סת ואמו של הורוס. גופתו השסועה של אוזיריס שבה לתחייה הודות לקסמיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] איקונוגרפיה
באיקונוגרפיה המצרית מרבה איזיס להופיע כשהיא נושאת על ראשה את כס המלכות הפרעוני. זאת משום שאיזיס ואוזיריס זוהו עם בית המלוכה המצרי, והפרעה המצרי נחשב להתגלמות החיה של בנם, האל הורוס. לעתים קרובות מוצגת איזיס כשעל ראשה גלגל השמש והיא נושאת את בנה הורוס. דמותה של איזיס כאם הנושאת את בנה שימשה מאוחר יותר כבסיס לאיקונוגרפיה הנוצרית של מרים, אם ישו. אף כי האיקונוגרפיה של איזיס היא ברובה אנתרופומורפית (מציגה אותה בדמות אנושית), נמצאו גם ייצוגים שלה בדמות ציפור ולעתים אף בדמות נחש. יתרה מזו, כתוצאה מהתמזגותה עם האלה המצרית חתחור, היא מופיעה לעתים קרובות כשלראשה קרני פרה.
[עריכה] מיתולוגיה
על פי המיתוס המצרי, אחיו של אוזיריס, סת, חמד את בית המלוכה וביקש להרוג את אחיו. לאחר מספר ניסיונות כושלים, הצליח סת לבתר את גופתו של אוזיריס והטמין את חלקיה במקומות מסתור שונים. איזיס יצאה למסע בחיפוש אחר חלקי גופתו של בעלה ואחיה אוזיריס. לאחר שאספה את כל חלקי הגופה, היא איחדה אותם וחנטה את הגופה, ובכך יצרה את המומיה הראשונה. היא קברה אותה בסתר והגנה עליה בעזרת לחשים רבי עוצמה. כאשר פרשה את כנפי הציפור שלה מעל גופתו של אוזיריס, הוא קם לתחייה.
[עריכה] איזיס כאלה אוניברסלית
עוד בתקופה הפרעונית, כתוצאה מהזיהוי שלה עם השושלת הפרעונית, נודע לאיזיס מקום מיוחד בקרב האלים המצריים. אולם בתקופת בית תלמי, עם הקמת הסרפאום על ידי תלמי הראשון (סוטר), התחזק מעמדה של איזיס הן במצרים והן מחוצה לה. פולחניה של האלה אומצו על ידי תושביה היוונים של אלכסנדריה וחדרו בהדרגה גם ליוון עצמה. כתוצאה מכך עברה דמותה של איזיס הלניזציה מרחיקת לכת, שניכרת בבירור באיקונוגרפיה שלה.
אחד התוצרים של תהליך זה הוא הפיכתה של איזיס לאלה אוניברסלית והזיהוי שלה עם שורה של אלות אחרות. על קירות אחד ממקדשי האלה במצרים נמצאו ארבעה הימנונים ביוונית מאת אדם בשם איזודורוס, המתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס, ומתארים את איזיס כישות האחת מאחורי סדרה של אלות ופולחנים ברחבי העולם ההלניסטי:
"כל בני התמותה החיים על הארץ חסרת הגבולות/ תראקים, מצרים וברברים/ מבטאים את שמך הנאה, שם הנערץ מאד על כולם/ כל אחד בשפתו שלו, בארצו שלו/ הסורים מכנים אותך עשתרת, ארטמיס, נאנאיה/ השבטים הליקים מכנים אותך לטו הגבירה/ התראקים אף הם מכנים אותך אם האלים/ והיוונים הרה של הכס הגדול, אפרודיטה/ הסטיה הטובה, ריאה ודמטר/ אך המצרים קוראים לך /תיואיס מפני שאת האחת שהינה כל/ האלות האחרות שהעמים קוראים בשמן."
גם בתקופת הקיסרות הרומית, ובייחוד בימי השושלת האנטוניאנית, זכתה איזיס לתהילה רבה, והוקנה לה מעמד חשוב כפטרונית הימאות (Isis Pelagia). היא ובן זוגה אוזיריס אף קיבלו מעמד רשמי בפנתאון הרומי, וכמה מקיסרי רומא, בהם וספסיאנוס וקומודוס, נמנו על חסידיה. תחת האימפריה הרומית התפשט פולחנה של איזיס בכל רחבי האימפריה, ומקדשים וכתובות לכבוד האלה נמצאו ביוון ובאיטליה, כמו גם באפריקה ובאירופה המערבית והצפונית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
