אפסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 37°56′23″N 27°20′27″E / 37.93972°N 27.34083°E / 37.93972; 27.34083

שרידי הספריה, אפסוס
מפת מיקום

אֵפֶסוֹס (טורקית: Efes, יוונית: Έφεσος), הייתה אחת מהערים הגדולות והחשובות של היוונים האיוניים בלידיה שבאנטוליה (כיום בטורקיה). העיר נוסדה בידי יוונים מאתונה סמוך לשפך נהר הקייסטר (Cayster) שעל הים האגאי.

חורבות העיר מהוות אטרקציה מבוקשת במיוחד לתיירים באזור זה של טורקיה. ב-1994 הייתה אפסוס מועמדת לקבל תואר של אתר מורשת עולמית מידי אונסק"ו, אך הוחלט שלא להעניק לה מעמד כזה.

מעמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפסוס הייתה מרכז תרבותי וחברתי בתקופה ההלניסטית ושימשה כר פורה להתפתחותה של האימפריה הרומית באסיה הקטנה. בתקופת הרומאים נחשבה אפסוס לבירת האימפריה באסיה, הודות למקדשים המרשימים ששכנו בה ולנמל החשוב שלה. בשנת 100 לספירה הוערך מספר התושבים באפסוס ב-500,000-400,000, מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר באסיה הקטנה ולאחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם העתיק.

אבני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אפסוס משופעת במבנים עתיקים מתקופות שונות שבנו שליטי העיר.

מקדש ארטמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש ארטמיס הוא מקדש ששימש בעבר לפולחן לאלת הציד והבר היוונית ארטמיס (או דיאנה, לפי הרומאים) ונחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. לפי הגאוגרף היווני פאוסניאס, המקדש היה המבנה הגדול ביותר בעולם העתיק. המקדש נבנה בשנת 550 לפני הספירה על ידי המלך הלידיאני קרויסוס, ותכנן אותו האדריכל היווני כרספירון.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון

התיאטרון של אפסוס גדול ומרשים מאין כמותו. הוא נבנה תחת כיפת השמיים והכיל 25,000 מקומות. בתקופה הרומאית הוא שימש להצגות דרמה בעיקר, אך מאוחר יותר נערכו שם גם קרבות גלדיאטורים.

אמות מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר הייתה מערכת מים מסועפת שהכילה ארבע אמות מים בגדלים שונים שסיפקו מים לכל אזורי העיר. היא שימשה את כל צרכיה של העיר וסיפקה מים לבתי המרחץ שהיו בה. הראשי מבין המרחצאות בעיר נקרא סקולסטיקה (Scholastica), על שם גבירה ביזנטית שבנתה אותו מחדש לאחר 400 שנה. בכניסה למבנה ניצב פסלה נטול הראש של הגבירה.

אתרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר בניית העיר לראשונה, במקום נמוך הסמוך לחוף הים האגאי, פקד את העיר שטפון גדול והרס אותה. המלך המקדוני לאסימכוס בנה את העיר מחדש ופיתח אותה יותר במקום סמוך אך גבוה יותר, ושיכן בה את תושבי הערים לבדוס וכולופון, אותן הרס כליל בשנת 292 לפני הספירה.

על אף שנהרסה שוב ב-263 לספירה בידי הגותים, נחשבה אפסוס לעיר החשובה ביותר באימפריה הביזנטית אחרי קונסטנטינופול במאות החמישית והשישית.

בשנת 700 לספירה הגיעו לעיר הערבים. הם שדדו והרסו אותה, כולל את הנמל שלה. העיר סבלה מנטישה המונית של תושבים והצטמצמה בהדרגה. כאשר נכבשה בשנית בידי הסלג'וקים ב-1090 היא הייתה עיירה קטנה, וכאשר חזרה לשליטת הביזנטים אוכלסה שוב עד לתום שלטונם במאה ה-13. העיר ננטשה לגמרי במאה ה-15.

הנצרות ואפסוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן בן זבדי, הידוע גם כיוחנן השליח וכיוחנן הקדוש גר בעיר במאה הראשונה לספירה. הכנסייה שבנה והקבר שלו היוו מאוחר יותר את הבסיס להיווסדה של העיר סלג'וק, המרוחקת שלושה קילומטרים מאפסוס. כשבעה קילומטרים משם מצוי ביתה של מריה הקדושה, אמו של ישו. הנוצרים מאמינים כי שם חיה בשנותיה האחרונות, וזו הסיבה לפופולריות של המקום בקרב צליינים.

בשנת 431 נערכה במקום ועידה שהחליטה לגנות את הבישוף נסטוריוס באשמת כפירה.

אפסוס כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אפסוס היא אתר ארכאולוגי פתוח ופופולרי לתיירים מטורקיה ומחוצה לה.

בחורף מתקיימת תחרות היאבקות הגמלים השנתית של טורקיה בתיאטרון של אפסוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 37°56′23″N 27°20′27″E / 37.93972°N 27.34083°E / 37.93972; 27.34083{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף