ראשיד וולאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ראשיד וולאס
Rasheed Wallace 2.jpg

וולאס במדי דטרויט פיסטונס

תאריך לידה 17 בספטמבר 1974 (בן 40)
מקום לידה פילדלפיה שבפנסילבניה
גובה 2.11 מטרים
מספר 30
מכללה צפון קרוליינה
דראפט בחירה מספר 4, 1995
וושינגטון בולטס
קבוצות
1995 - 1996
1996 - 2004
2004
2004 - 2009
2009 - 2010
2012 - 2013
וושינגטון בולטס
פורטלנד טרייל בלייזרס
אטלנטה הוקס
דטרויט פיסטונס
בוסטון סלטיקס
ניו יורק ניקס
הישגים 4 הופעות במשחק האולסטאר (2000, 2001, 2006, 2008)
אליפות ה-NBA ‏(2004)
חמישיית הרוקיז השנייה של העונה ב-NBA ‏(1996)

ראשיד עבדול וולאסאנגלית: Rasheed Wallace; נולד ב-17 בספטמבר 1974 בפילדלפיה, פנסילבניה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הפאוור פורוורד והסנטר. וולאס, המתנשא לגובה של 2.11 מטרים, משמש מאז פרישתו כעוזר המאמן בדטרויט פיסטונס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר בדראפט 1995 על ידי וושינגטון בולטס (לימים וושינגטון ויזארדס) מאוניברסיטת צפון קרולינה. וולאס נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה בעונתו הראשונה ב-NBA, עוד באותה עונה הועברו הוא והארווי גראנט לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת רוד סטריקלנד וקווין דאקוורת'. ב-2001 קבע שיא קריירה של 42 נקודות למשחק כששיחק במדי פורטלנד טרייל בלייזרס נגד הדנוור נאגטס, באותה שנה הגיעה פורטלנד טרייל בלייזרס לגמר המערב. בעונת 2002 קבע את הממוצע הטוב בקריירה שלו - 19.4 נקודות למשחק. ב-2004 הועבר ראשיד לדטרויט פיסטונס (לאחר ששיחק משחק אחד בקבוצת אטלנטה הוקס) ועזר לה לזכות באליפות ה-NBA, האליפות הראשונה שלו והשלישית של המועדון. גובהו של וולאס הוא 2.11 מ', הוא ידוע בשמירה החזקה שלו, בכמות הריבאונדים שהוא לוקח וביכולת המסירה שלו, בנוסף הוא ידוע בהתקפה הרב-גונית שלו, מהטבעות מרשימות ועד זריקות מהשלוש באחוזים טובים.

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיד הוביל לא פעם את ליגת ה-NBA בכמות העבירות הטכניות שלו, דבר שפגע לו מאוד במוניטין בנוסף לעבירות שביצע על המגרש ומחוצה לו. לוולאס בעיות התנהגות גם מחוץ למגרש, הוא נעצר בשל אחזקת מריחואנה, ובשל נהיגה ללא רישיון. מאז שהגיע לדטרויט פיסטונס התנהגותו של ראשיד השתפרה מאוד, תחת אימונו של לארי בראון, אמנם עדיין נשרקות הרבה עבירות טכניות לחובתו אך התנהגותו מחוץ למגרש השתפרה והוא אף הקים קרן על שמו שעוזרת בפיתוח החינוך בפילדלפיה, פורטלנד, דורהאם ובעוד מספר קהילות. וולאס ידוע כשחקן שלא אוהב לדבר עם התקשורת ובעבר הגיב כמעט לכל עיתונאי ששאל אותו על המשחק כך: "היה משחק טוב, שתי הקבוצות התאמצו".

ראשיד נשוי לפטימה, לשניים ארבעה ילדים: שניים משותפים ועוד אחד לכל אחד ממערכות יחסים קודמות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיד החל את קריירת הכדורסל שלו בפילדלפיה, פנסילבניה. אחרי עונת 1992-1993 בליגת התיכונים, הוכתר וולאס לשחקן השנה בתיכונים על ידי עיתון ה-USA Today ובאותה שנה נבחר על ידי עיתון ה-Basketball Times לנבחרת הראשונה של שחקני התיכונים. בממוצע של 19 דקות בלבד למשחק, ראשיד נתן ממוצעים מרשימים של 16 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 חסימות כבר בעונה הראשונה. בנוסף לכדורסל השתתף באותה שנה וולאס בתחרויות ריצה וקפיצה לגובה.

מכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת צפון קרולינה היה דין סמית' מאמנו של וולאס. בשנותיו במכללה הצליח מאוד ונבחר על ידי עיתון ה-Associated Press לנבחרת השנייה של המכללות האמריקניות. בנוסף, רשם וולאס שיא במשחקי החוף האטלנטי עם אחוזי קליעה של 63.5 אחוזים מהשדה.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

וושינגטון בולטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתו הראשונה שיחק וולאס 65 משחקים בוושינגטון, ב-51 מתוכם הוא עלה בחמישייה הפותחת. בנוסף לנסיונו כפאוור פורוורד רכש נסיון גם כשחקן ציר בשל מבנה גופו. וולאס שיחק בנבחרת הרוקיז בסוף שבוע האולסטאר של ה-NBA. שנה לאחר מכן הוא שבר את האגודל במשחק נגד אורלנדו מג'יק ולא חזר לשחק עד לעונה הבאה.

פורטלנד טרייל בלייזרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה, בטרייד שהשתלם לשני הצדדים, עבר ראשיד וולאס לקבוצת פורטלנד טרייל בלייזרס, הוא הוביל את הקבוצה בסטטיסטיקות הקליעה 12 פעמים ודורג שלישי בליגה באחוזי הקליעה. כשפורטלנד התחילה במומנטום חיובי, שבר שוב וולאס את האגודל. היה זה במשחק נגד קבוצת וושינגטון בולטס, אשר בחרה אותו בדראפט והעבירה אותו לפורטלנד טרייל בלייזרס. בעקבות הפציעה נאלץ להפסיק לשחק למשך חודש ימים. וולאס חזר מהפציעה שלו עם מוטיבציה גבוהה במיוחד והוא היה לנקודת האור היחידה של הקבוצה בסיבוב הראשון של הפלייאוף של אותה עונה (עונת 96-97) נגד הלוס אנג'לס לייקרס, הופעה זו בסיבוב הראשון הייתה לתקוות המועדון לקראת עונת 97-98. והעונה הבאה אכן הייתה מצוינת בשביל ראשיד, לאחר שהאריך חוזהו בקבוצה. בעונת 1999 ובעונת 2000 הוביל וולאס את קבוצתו לגמר המערב ובשתי העונות הפסיד איתה, באחת לסן אנטוניו ספרס ובשנייה ללוס אנג'לס לייקרס, שתי הקבוצות, זכו בשנים אשר בהן ניצחו בפורטלנד טרייל בלייזרס באליפות ה-NBA. סדרת גמר המערב של שנת 2000 נגד הלוס אנג'לס לייקרס היא הבולטת ביותר מבחינת הקבוצה מכיוון שבמשחק השביעי והאחרון בסדרה הובילו ברבע האחרון ב-13 נקודות הפרש, ואיבדו את ההובלה ואיתה את אליפות המערב. לאחר הפסד אליפות המערב בשנת 2000, ראשיד וולאס לא זכה להצלחה נוספת ברמה הזאת עם הפורטלנד טרייל בלייזרס.

דטרויט פיסטונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס, במשחק שבין דטרויט לשיקגו. ה-5 במאי 2007

לאחר מספר עונות בינוניות שלו, הועבר ראשיד לאטלנטה הוקס ולאחר משחק אחד הועבר משם לדטרויט פיסטונס, שם הוא זכה למעמד של שחקן בחמישייה הפותחת כבר בעונה הראשונה של שנת 2003-2004. בעונה זאת עזר ראשיד לקבוצה לסיים את העונה ברצף ניצחונות מרשים ובסוף העונה גם לקחת את האליפות שאף אחד לא האמין שיקחו, בסדרת משחקים נגד הלוס אנג'לס לייקרס ניצחו 4:1 בסדרה של שבעה משחקים. לאחר הזכייה באליפות ראשיד קנה לכל אחד מחברי הקבוצה "חגורת אליפות" לפי עיצוב אישי ונתן להם את החגורות עם פתיחת מחנה האימונים של העונה שלאחר מכן. בעונת 2004-2005 ראשיד נשא איתו את "חגורת האליפות" לחדר ההלבשה לפני כל משחק כדי לעודד את הקבוצה להגן על התואר. החל מהפלייאוף של אותה עונה כונה ראשיד בכינוי Guaransheed, שילוב בין שמו לבין המילה Guarantee - ערבון, זאת מכיוון שלאחר הפסד נגד האינדיאנה פייסרס, הבטיח את הצלחת הקבוצה במשחק שאחרי (ולא בפעם הראשונה), ואכן עזר לקבוצה לנצח את כל הסדרה, 4:2. לאחר סיום סדרה זאת, עלו הדטרויט פיסטונס לגמר המזרח נגד המיאמי היט, לאחר הפסדים בשני המשחקים הראשונים הבטיח שוב ראשיד את ההצלחה, ושוב עזר לבצע כשקלע בממוצע בסדרה 14.5 נקודות ב-50 אחוזים. במשחק ה-7 ניצחו הדטרויט פיסטונס בעזרת משחק קליעות מצוין של ראשיד, דבר שהעלה אותם לגמר ה-NBA. בגמר ה-NBA פגשו דטרויט פיסטונס את הקבוצה החזקה במערב, הסן אנטוניו ספרס, שהחזיקו ביתרון הביתיות (2 משחקים בסן אנטוניו, 3 משחקים בדטרויט ועוד 2 משחקים בסן אנטוניו). הסדרה נפתחה בשני הפסדים של הפיסטונס, אך הם לא ויתרו ונלחמו כדי להשאיר את התואר במישיגן, והם השוו את הסדרה ל-2:2. במשחק החמישי הגיע הכדור האחרון לרוברט הורי שהיה בערב קליעות מצוין מהשלוש, ראשיד וולאס השאיר אותו פנוי לזריקה מהשלוש וסן אנטוניו ספרס ניצחו במשחק. בזכות ניצחון זה היו למשחק אחד מניצחון הסדרה, 3:2. במשחק השישי ידע ראשיד שהוא צריך להחזיר את הקבוצה לתמונה ושאין עוד הזדמנויות אחרי משחק זה (משחק 6, בחוץ) והוא אכן עזר לפיסטונס להגיע למשחק 7 כשהקבוצה השוותה את הסדרה ל-3:3. במשחק השביעי והאחרון הפסידו הפיסטונס 81:74 ובכך הפסידו את האליפות לסן אנטוניו ספרס.

בהצבעת האולסטאר של שנת 2006 לא נבחר וולאס לפתוח בהרכב של המזרח (אזור קבוצתו, דטרויט) כשזכה ל-866,932 קולות בלבד (מקום שלישי בין הפורוורדים במזרח ושני בין ה-PF במזרח) לעומת 1,291,836 שהלכו לג'רמיין אוניל, שנבחר ל-PF הראשון של המזרח אך בעקבות פציעה לא יכל לקחת חלק במשחק. למרות שלא נבחר על ידי הקהל לחמישייה הפותחת, מאמני המזרח בחרו בוולאס כשחקן ספסל (בפעם השנייה שלו באולסטאר, הפעם הראשונה בנבחרת הרוקיז) יחד עם עוד 3 משחקני ההרכב הפותח של הפיסטונס, צ'אנסי בילאפס הרכז שזוהי השתתפותו הראשונה באולסטאר, ריצ'רד המילטון השוטר-גארד שגם עבורו זוהי השתתפות ראשונה באולסטאר ובן וולאס הסנטר, שעבורו זו הופעה רביעית באולסטאר. את המשחק סיים ראשיד עם 2 נקודות ו-2 ריבאונדים ב-17 דקות.

בפלייאוף 2006, אחרי עונתם הטובה ביותר של דטרויט - אכזב וולאס כשקלע 14 נקודות בממוצע בכל הפלייאוף ו-10.5 נקודות בלבד בסדרת גמר המזרח נגד המיאמי היט (אשר הדיחה את דטרויט באותה סדרה ולקחה אליפות לאחר שהדיחה בסדרה שאחרי את הדאלאס מאבריקס) לאחר שסובב את קרסולו.

לקראת עונת 2009/2010, עם תום חוזהו בדטרויט, חתם וולאס על חוזה לשלוש שנים בבוסטון סלטיקס,‏[1] אולם לאחר עונה חלשה, בה רשם את הממוצעים החלשים בקריירה, הודיע על פרישה ממשחק פעיל.

חזרה מהפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס הודיע על חזרה מפרישתו לאחר שתי עונות בהן לא שיחק, וחתם על חוזה בניו יורק ניקס לקראת עונת 2012/2013. במהלך העונה שותף וולאס ב-21 משחקים בלבד, לאחר שסבל משברי מאמץ חוזרים. הוא תרם 7.0 נקודות ו-4.0 ריבאונדים, ובעקבות פציעה נוספת לקראת סיום העונה, הודיע על פרישתו השנייה.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]