שאנדור מאראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שאנדור מאראי

שאנדור מאראיהונגרית:Márai Sándor) (שמו בלידה - שאנדור גרוסשמידט פון מארה) (11 באפריל 1900 - 22 בפברואר 1989) היה סופר הונגרי.

קורות חייו ומפעלו הספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאראי נולד בשנת 1900 בעיר קאשה, כיום קושיצה שבסלובקיה, במשפחה בעלת שורשים גרמניים "סאכסים", והיה אחד הסופרים ההונגרים הפוריים ביותר במאה העשרים. במשך שמונים ותשע שנות חייו כתב מאראי יותר מחמישים יצירות: רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ויומנים. מאראי, אשר גלה מארצו בגיל 48 והתאבד בארצות הברית 41 שנים לאחר מכן, הוא דוגמה קלאסית לסופר, שזכה לתהילתו רק כעשור לאחר מותו. ייחודה העיקרי של כתיבתו הנו בהצלחתה לפענח את מבטי הזרות של הגולה והתלוש וביכולתה לרדת ליסודות תחושת הניכור של האדם המודרני. הזרות והניכור הם היסודות המרכזיים ביצירתו של מאראי, אשר חי כבר בשנות העשרים תשע שנים מחוץ לגבולות הונגריה. גם מוצאו הגרמני ועיר מולדתו הקרועה בין הונגריוּת, גרמניוּת וסלובקיוּת הביאו אותו בדיעבד להתנגד לפשיזם ולקומוניזם – לאו דווקא בגלל תפיסותיו הפוליטיות, אלא בעיקר מחמת חוסר יכולתו להזדהות לגמרי עם מקום אחד ומשטר אחד. מאראי ראה בלשון ההונגרית את ביתו, ובכל זאת היה אזרח העולם ואדם שרוב חייו עברו עליו בניכר.

למן הרומן הראשון שמאראי פרסם, "השוחט" שיצא לאור בווינה בשנת 1924, התבלטה כתיבתו בניתוחיה הפסיכולוגיים. אחת מפסגות יצירתו, "וידוייו של בורגני" (1935), מצטיינת ביסודות אוטוביוגרפיים וידויים, שנהפכו למותג הספרותי של מאראי. עיקר הספר בקורות הגיבור, נער בן ארבע-עשרה הבורח מביתו ומתקומם נגד סביבתו הבורגנית. יצירת מופת אחרת של מאראי היא "סינבאד חוזר הביתה" (1940), רומן המספר על היום האחרון בחייו של היוצר ג'וּלָה קְרוּדִי (1878-1933). הספר "הנרות בערו עד כלות" ראה אור בעברית בתרגום מרים אלגזי ובלוויית אחרית דבר מאת רותי גליק בהוצאת כתר בשנת 2002.

בשנת 1942 נבחר לחבר בהתכתבות וכעבור שנה לחבר באקדמיה ההונגרית למדעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]