שדרות זלמן שזר
 | |
| שדרות שז"ר, בשמאל התמונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | זלמן שז"ר |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| עיר |
ירושלים  |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שדרות שזר | |
שדרות זלמן שזר (בעבר: שדרות יהודה הלוי) הוא רחוב ראשי במערב ירושלים, בכניסה הראשית לעיר. תחילתן בצומת שדרות הרצל ושדרות חיים ויצמן (כיכר שלום ש. שטרית) ליד רחבת גשר המיתרים וסיומן בצומת שדרות בן-צבי ורח' שמואל ברוך (המשכו של רחוב אגריפס). למעשה, מהוות שדרות שז"ר את המשכם של שדרות ויצמן וכביש 333 (שדרות בן-גוריון).
בשדרות שזר שוכנים בנייני האומה ותחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון, והן קרויות על שמו של נשיא מדינת ישראל השלישי, זלמן שזר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרות שזר נסללו בשטח שעליו שכן עד מלחמת העצמאות הכפר שייח' באדר. בשנות ה-50 הוקמו במקום "בנייני האומה".
נציגי תנועת החרות בעיריית ירושלים הציעו לקרוא לרחוב על שמם של "לוחמי ירושלים ומגיניה", משום שברחבת בנייני האומה הוקמה האנדרטה יד הזיכרון למגיני ירושלים, אולם הצעתם נדחתה ונתקבלה ההחלטה לקרוא להן על שמו של רבי יהודה הלוי (ששמו נעדר מרחובות שכונת רחביה הקרויים על שם משוררי תור הזהב)[1][2]. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 נחפרה מתחת לשדרות יהודה הלוי מנהרה תת-קרקעית להולכי רגל המקשרת את בנייני האומה לרחוב יפו, לקראת הקמתה של התחנה המרכזית של ירושלים ברחוב יפו[3].
בשנת 1975 שונה שם השדרות ל"שדרות שזר" על שמו של נשיא המדינה השלישי זלמן שזר שנפטר כשנה קודם לכן, בטקס בהשתתפות נשיא המדינה אפרים קציר, ראש העירייה טדי קולק ויו"ר קק"ל יעקב צור[4].
בשנת 1994 אירע פיגוע תופת בתחנת אוטובוס בשדרות שזר, סמוך לבנייני האומה[5]. ב-2011 אירע באותו מקום הפיגוע ליד בנייני האומה, שבו התפוצץ מטען חבלה שהונח ליד טלפון ציבורי וגרם למותם של אשה ונערה ולפציעתם של 37 בני אדם.
בשנת 2018 נפתחה בצד הצפוני של שדרות שזר תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון.
במרוצת השנים, בשל המיקום המרכזי של שדרות שזר וסמיכותן לתחנה המרכזית ולתחנת הרכבת יצחק נבון, הוקמו בשדרות שזר תחנות אוטובוס רבות המהוות תחנות קצה לקווי אוטובוס רבים, עירוניים ובינעירוניים.
בשדרות שזר מונצחים שלושה מנשיאי המדינה: זלמן שזר בשם הרחוב, יצחק נבון שעל שמו תחנת הרכבת ושמעון פרס שעל שמו נקראים בנייני האומה (בנוסף, הרחוב פוגש את הרחובות חיים ויצמן, הנשיא השישי ויצחק בן-צבי).
פרויקט הכניסה לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
פרק זה עוסק במיזם עתידי
| |
| פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
ערך מורחב – פרויקט הכניסה לעיר
בשנת 2018, כחלק מהעבודות להקמת רובע העסקים והמסחר בכניסה לירושלים, נסגר מקטע משדרות שזר (מצומת שזר-נורדאו ועד הרחובות בן צבי-שמואל ברוך) לתנועה[6]. בקיץ 2019 נסגר לתנועה גם המקטע הראשי של שדרות שזר (מצומת הרצל-ויצמן ועד לרחוב נורדאו). השדרות עברו הפרדה מפלסית, ובספטמבר 2023 נפתחו לציבור "מנהרות שזר" לכלי רכב פרטיים מתחת לכביש, בעוד שמפלס הקרקע משמש לתחבורה ציבורית והולכי רגל בלבד[7].
על פי התוכנית, אמור לקום מתחת למנהרות חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, שיכיל כ-1300 מקומות חנייה[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מ. אבידן, פרשת ואלה שמות הרחובות בירושלים, חרות, 8 בינואר 1963
- ^ שיר אהרון ברם, מי העלים את רבי יהודה הלוי משכונת רחביה בירושלים?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- ^ תחנת אגד - בסוף השנה, על המשמר, 4 ביולי 1968
- ^ שדרה ע"ש שזר נחנכה בירושלים, דבר, 29 בספטמבר 1975
- ^ עומרי אפרים ואביעד מגנזי, הבעלים של "פיצוץ של קיוסק" שוב ניצל מפיגוע, באתר ynet, 23 במרץ 2011
- ^ אדווה חולי, החל מהיום למשך 4 שנים: שדרות שז"ר נחסם לתנועה, באתר mynet ירושלים, 17 במרץ 2018
- ^ רפי גמיש, אחרי הפארסה והעיכוב: מנהרות שז"ר נפתחו לתנועת כלי רכב, באתר כל העיר, 29 בספטמבר 2023
- ^ איתן אילן, הצצה בלעדית: כך נראית המנהרה החדשה בכניסה לירושלים, באתר mynet ירושלים, 18 באוגוסט 2023